"קשה לי להאמין שמישהו ישים עכשיו מיליארד שקל על ערוץ טלוויזיה"

כשמנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה, צופה בערוץ 2 ובערוץ 10 הוא מרוצה. הוא לא שותף לביקורות על "יותר מדי ריאליטי" או על רדידות. "אני חושב שבשנת 2010 אנחנו עדים ללוח שידורים ראוי יותר ונכון יותר בתמהיל שידוריו", הוא אומר בראיון ל"גלובס", "הזכייניות מצליחות לאזן את הריאליטי ולפצח את הנוסחה של דרמה מסחרית מוצלחת. שנת 2009 מסתמנת כשנת עמידה במחוייבויות, ולפי הלוח המוצע, כך גם 2010".

אבל כשסמירה מגיע לדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת, על החוק שאמור לשנות את מפת השידורים בישראל, הוא קצת מודאג. "כרגע מסתמן מבוי סתום, בגלל אינטרסים מנוגדים קיצוניים שהיכולת להכיל את כולם יחד לא מסתדרת", אומר סמירה.

לאחר שכבר נדמה היה כי הושגו הסכמות בין שרי האוצר והתקשורת, הגיעה הפקידות עם עמדה מנוגדת משלה, ויו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס, פיזר את הישיבה. "דבר אחד ברור, לא נכון לעשות את השינוי בסוג של נוק-אאוט כדי להכניע צד כזה או אחר", אומר סמירה, "יש חשש לפגוע באיזונים שהם בסופו של דבר האינטרס הציבורי".

לסמירה עצמו יש עמדה ברורה לאופן שבו צריך להיראות החוק. בבסיסה, הכרה בעובדה שיש תהליכים שמתרחשים גם כך ללא הרפורמה, בהם השינויים הטכנולוגיים, התבססות מערך ה-DTT, עידן +, וכמובן השינויים בעוגת הפרסום.

"אני מאוד שמח על ההסכם בין השרים, שמדבר על בחינה שתלווה את ההתפתחות הכלכלית העתידית בכלל ושל עוגת הפרסום בפרט", הוא אומר, "אני חושב שהשנה הנכונה לבדיקה היא 2014. עוגת הפרסום היום רחוקה מלתת מענה לכל הצרכים. בכל הנוגע לפרסום מתרחש תהליך רציני של עליית כוח האינטרנט. זו מדיה שמשלמת הרבה עמלות. היא גם חזקה בפני עצמה וגם מצ'פרת את אלה שכדאי לה לעבוד איתם".

לדבריו, "אסור לזעזע את עוגת הפרסום עכשיו ולהכניס פרסום לכבלים וללוויין. צריך להראות שיש אופק. אם אני קורא לאנשים לקבל רישיון לערוץ מסחרי, אבל מצד שני אני גם גונב מהעוגה, אז למה שמישהו יבוא? אם דיברנו על רישיונות ב-2012 צריך לתת לפחות שנתיים להתבסס לפני שאתה נוגע בעוגה בכלל. צריך להתייחס גם לתחנות הרדיו האזורי, רק עכשיו קיימנו מכרזים. חייבים לאפשר להם להתבסס ולמצב את עצמם לפני שמחוללים דרמות".

* יש טעם בחוק הזה בכלל, אם הוא לא מתייחס לאינטרנט?

"כן, כי התהליך הטבעי ינצח. העובדה שעד עכשיו לא קרה דבר מראה כמה נדרש שינוי, עד כדי כך ששר התקשורת רוצה רשות לאומית. שר התקשורת צודק. לדוגמה, הסיטואציה הנוכחית ש-yes מספקים VOD שאינו תחת פיקוח ורשאים למכור שם פרסומות ולעשות מה שהם רוצים. הם אמנם לקחו על עצמם כללי הסדרה עצמית, אבל למה שהם ימשיכו לעשות את זה? המצב הזה הוא מצב בלתי נסבל, ועשבי הפרא גדלים. מי שצריך לתת מענה וראייה כוללת, לא נותן".

ברשות השנייה כבר נוסחו המלצות באשר ליחס הרגולציה להתלכדות ולאינטרנט. "זאת תקלה שאנחנו עכשיו באמצע 2010 ולא הוסדר הנושא", הוא אומר, "בגלל סימון טריטוריות לא עושים כלום".

* מה ההמלצות?

"בגדול, להסדיר תכני וידיאו בפוש שיכולים לראות אותם בכל הפלטפורמות ולא במשיכה אישית, לא חשוב איך הם משודרים".

בסוף השנה הנוכחית אמורה הרשות השנייה לכבות באופן סופי את השידור האנלוגי בישראל, לאחר הטמעת מערך ה-DTT, "עידן +". סמירה שותף לקריאות להמתין ולראות עד כמה המערכת - שהוא נזהר לקרוא לה פלטפורמה - תצליח, בטרם יוחלט לחייב את חברות הכבלים והלוויין להוסיף חבילת בסיס צרה.

70 אלף מכשירי DTT

"ההנחה שלי היא שעידן + תישאר רק עם 5 הערוצים הפתוחים הקיימים ועוד ערוצי ברודקאסט", הוא אומר, "זה מערך שמתבסס ומשתפר. כל מי שמבין בבניית תשתית טכנולוגית מהסוג הזה יודע שלוקח לה שנה להתייצב. בסוף השנה נהפוך להיות משמעותיים מבחינת היכולות".

* כמה מנויים יש כבר היום במערכת?

"נכון להיום יש כ-70 אלף מכשירים שנמכרו. השבוע הוספנו משדר נוסף באזור גוש דן, ואני מניח שכמות המתחברים תגדל".

על דבר אחד ברפורמה המתוכננת כמעט אין עוררין - המעבר לרישיונות. "היום כבר אין מגבלת תדרים, ולכן לא נכון יהיה לחסום שחקנים חדשים. נקבע איזון, על-ידי כך שלתוכן הוגדרו תנאי סף. הרגולציה בעניין נשמרת ואף מתחזקת, כי כרגע יש הליך שמטפל בתיקון חקיקה שיאפשר להטיל קנסות על הערוצים.

"המעבר הזה נכון ומתבקש. יכול להיות שיש מקום להעניק לזכייניות הנוכחיות תחנות הצטרפות נוספות, לבד מ-2012, אולי ב-2013-2014, ולאפשר להן עד אז להחזיר את תשלום החובות שלהן. שהרי עד 2012 יהיה להם קשה להחזיר החובות".

* זו הקלה משמעותית, אתה מעניק להן פריסת חובות.

"היום יש לזכייניות רק שנה וחצי להחזיר חובות. הן הגישו עתירה. אם בית המשפט יעמוד לצידן, אז יכול להיות שזה ייקל עליהן. אני רק אומר בגדול שאני לא רואה מניעה בזה שעד 2014 יינתנו להן תחנות, כי הן ימשיכו לעבוד בזיכיון ולבצע את כל מחוייבויותיהן - ולפתע יהיו כבר ערוצים נוספים. זה דבר שצריך לשקול".

* מה יאמר החוק באשר למותג "2"?

"יש הסכמה שהמותג שייך למדינה - לרשות השנייה, ויהיה מכרז עליו ועל חברת המותג - חדשות 2".

* המכרז יהיה פתוח לכולם, גם לגופים חדשים?

"כן".

* ומה באשר לטענת רשת וקשת שהן בנו את המותג, והוא חזק בזכותן?

"הטענה הזאת אינה מקובלת על המערך המשפטי מקיר לקיר, ואין לה אחיזה. גם הזכיינים מבינים זאת. יחד עם זאת, יש מקום לשקול, ואנחנו על זה עושים חושבים, שמי שישדר במותג 2 יהיה מחוייב קצת יותר מאשר מותגים אחרים. כי הרי המותג הזה שווה יותר. זה מגרש של גדולים, אי-אפשר לשנות את זה".

* מה יהיה עם חברות החדשות?

"יהיו לפחות 4 חברות חדשות, אבל יש הקלה שמותר יהיה לקנות חדשות אחד מהשני".

"כספי ה'ביד' הלכו למדינה וירדו לטמיון"

* מה ייעשה עם כספי ה'ביד' במכרז על המותג?

"בישיבה האחרונה הם דיברו על כך שזה יילך לקרן קולנוע. הרעיון שאנחנו שוקלים הוא שהכסף הזה יונח בנאמנות ויחזור למסך - מעבר למחוייבות של הזכיין, ולא על בסיס הפקות הרשות. נעודד אותו לתת כמה שיותר, כי זה לא יילך סתם לקופת המדינה אלא יחזור לתקציב הפקות, מעבר לזה הקיים. ה'ביד' של ערוץ 2 - 300 מיליון שקל - הלך למדינה ונמוג".

* זה לא מלכתחילה נגד הגופים המשדרים היום, שיהיה להם קשה יותר להשקיע ב'ביד', לעומת גוף חדש?

"ממש לא, זה מאוזן. יש להם יתרון עצום על המתחרים, הם הרבה יותר משופשפים, אבל בסופו של דבר השאלה היא לא רק כמה כסף הם יוציאו, אלא מה ישימו על המסך כדי שהציבור יבוא. מעבר לזה זו התחרות, וכל אחד צריך לעשות את חישוביו".

* הערוצים החדשים יקבלו הגנת ינוקא?

"בעל רישיון חדש יקבל, זכיינים קיימים לא. בערוצים חדשים התחרות תהיה נמוכה יותר, וברור ששם תהיה הגנת ינוקא, כי מי שייכנס יידרש לפחות, כי הוא יקבל משהו חדש שצריך לבנות. לעומת ערוצים 2 ו-10, ששם אני נותן פרה שמניבה חלב".

* אתם בעד כמה שיותר ערוצים על הסקאלה?

"זו תחרות. כל אבירי התחרות החופשית חייבים לתת לזה יד".

* הערוצים האלה יהיו מחוייבים באופן דומה?

"הם יהיו חייבים לעמוד בקריטריונים של ערוץ ברודקאסט. עם קביעת מינימום של תמהיל שידורים, השקעה של לפחות 220 מיליון שקל, לפחות 50 מיליון שקל בסוגה עילית ו-40 מיליון שקל בחדשות".

* באופיים הם יהיו זהים לערוץ 2 ו-10?

"לא נדרוש התחייבות על אופי התוכן. הערוץ יחליט איך למצב את עצמו. הוא יכול להחליט שהוא יהיה ערוץ מוטה חדשות, מוטה מוזיקה או ספורט. זה גם הרעיון בלא להיות מעורבים מדי ולא לעשות מכרז על מה תוכן טוב יותר בעינינו".

* מה אתם דורשים היום שלא תדרשו בתקופת הרישיונות?

"אנחנו עומדים היום על מה שהזכיינים אמרו במכרז שהם ישימו. זה לא אני שקבעתי מה הם צריכים לשים".

* כמה גופים ירצו לקבל רישיון?

"אני מעריך כי בשלב הראשון יהיו לפחות 3 ערוצים - 2, 10 ועוד אחד. בטווח של 3-4 שנים, על-פי ההערכה שלי, המצב הסביר והנכון למדינה הוא שיהיו 4 ערוצי ברודקאסט".

* כלומר, ביום בדיקת שוק הפרסום שהחוק יקבע, 2014, יהיו 4 ערוצים שייהנו מפרסומות בישראל. כולם יתחלקו ממה שערוץ 10 ו-2 נהנים ממנו היום?

"עד אז גם העוגה תגדל".

* בכמה תגדל?

"על-פי הערכת האוצר, בסביבות 2%-3%".

* גידול כזה יכול להחזיק עוד שני ערוצים?

"עוד ערוץ אחד בוודאות. אני מדבר על מי שמקים ערוץ משיקולים רציונליים של השוק, לא איזה שלדון אדלסון או יוסי מימן כזה".

* אבל הניסיון מוכיח כי אלה האנשים שמבקשים לעצמם בסוף ערוץ. ואז אתה מוצא את עצמך שוב בוועדת הכלכלה.

"אני לא אגיע לוועדות משום שאני אהיה בסיטואציה חדשה שאומרת -'אדוני, אתה החלטת, אתה בחרת, זה המינימום'. תהיה גם אכיפה יותר טובה. אני גם חושב שלא כולם מתים להפסיד מיליארד שקל. לא חושב שאנשים ללא רציונל יבואו עכשיו אחרי כל מה שלמדנו. אלא אם יש משקיעים אידיאולוגיים".

* אתה שומע על גורמים שאתה מאמין שיכולים לבקש רישיון?

"בוודאי. לא אומר מי כדי לא לפגוע בהם".

* אתה מאמין שיש צורך בשינוי התקנות בנושא בעלויות צולבות כדי להכניס יותר שחקנים לשוק? אנחנו רואים שדווקא בעלי המניות שמבינים יותר עוזבים את הטלוויזיה הרב-ערוצית, כמו אביב גלעדי או ארנון מילצ'ן.

"העקרונות שעל-פיהם נקבעו בעלויות צולבות ישמרו במסגרת החקיקה החדשה".

* מה עמדתך על העסקה הנוכחית ברשת?

"נוכח הבעיות של רשת, יש מקום לשקול את בקשתה להעביר את מניות אביב גלעדי לנאמנות, כהוראת שעה, עד שיימצא קונה. הפלורליזם יישמר, כי מדובר על זכיין שמחזיק 3 ימי שידור ולא שבוע".

"כשהגעתי למועצה לקח לי לפחות שנה ללמוד את האיזונים"

מנכ"ל הרשות השנייה הוא מהתומכים הגדולים בתוכנית "רשות תקשורת" של השר כחלון. "העצמאות היא קריטית בסוגיות מהסוג שאנחנו עוסקים בהן, שיש בהן ענייני תוכן, יצירה, חדשות, וענייני כספים", הוא אומר, "לגוף רגולטורי חוץ-ממשלתי ימשיכו להיות מנגנוני זיקה לתוך הממשלה. העצמאות הזו הכרחית ונדרשת. בוודאי שהפקידות הממשלתית תרצה שזה יהיה בתוך הממשלה, כי היא רוצה שליטה".

* מי מוביל את חוק השידורים היום כפי שאתה רואה את זה הפקידות או השרים?

"כשיש דיון וקונפליקט בין הפקידות לבין הדרג המדיני שמעצב את הדברים, ההכרעות צריכות להתקבל בסופו של דבר בהצבעות. אבל אסור לחסום פקידות מלהביע את דעתה".

* איפה רשות השידור תהיה אם תוקם רשות תקשורת?

"כרגע, עם הבעיות שיש לרשות השידור, יש סיכון בהכפפתה. אבל ייתכן שצריך לקבוע הסדרים, כמו שמחוייבויות התוכן של רשות שידור, יפוקחו".

לדברי סמירה, "אם מבחינה פוליטית ומקצועית אפשר לקום מחר בבוקר ולפתור את כל הבעיות, צריך להקים רשות תקשורת. אם לא, אז צריך להקים בשלב ראשון את מיזוג המועצות. יש אולי 10-15 נושאים שאנחנו ומועצת הכבלים והלוויין עובדים עליהם בנפרד, וחבל".

* אתה מעוניין לעמוד בראשה?

"אני כבר 30 שנה במילואים בשירות המדינה, בתפקידים ציבוריים, עושה דברים שאני חושב שיש בהם תרומה. היו לי הצעות מהמגזר העסקי, וזה לא עניין אותי. אני עדיין ממשיך לעשות דברים שאני חושב שיש בהם השפעה וחשיבות לציבור. גם בפעם הקודמת כשעלה רעיון ברית המועצות תמכתי בו מאוד, ודליה איציק, אז שרת התקשורת, שלחה אותי הביתה ובחרה ביורם מוקדי, שהתנגד לעמוד בראש הגוף. ללמדך שהעניין האישי לא היה הדבר המרכזי מבחינתי".

* איך המועצה החדשה?

"מאוד מעניינת. הם לומדים אותנו, אנחנו אותם. יש שם קבוצת אנשים שמעוניינת ללמוד ולהשפיע".

* יש הבנה של המטריה לטעמך?

"עוד מוקדם. כשאני הגעתי לקח לי לפחות שנה ללמוד את האיזונים, השיקולים והאינטרסים, כי אתה לא עובד במשרה מלאה אלא בא לדיון פעם בחודש".

* יש כבר מחלוקות עם הדרג המקצועי?

"עוד מוקדם אבל יהיו, אין ספק בכלל".

* יותר קל לך או יותר קשה כשנורית דאבוש, יו"ר המועצה הקודמת, לא נמצאת?

"יש געגועים", סמירה צוחק. "23 שנים שירתתי בצבא, ואף פעם לא בחרתי את מפקדי או את הדירקטוריונים שלי. החוכמה היא לייצר החלטות נכונות וטובות ברוח היעדים של הארגון".