מהנדל"ן ועד ההיי-טק: כיצד ישפיע המשבר באירופה על ישראל?

חברות הנדל"ן: השחיקה באירו עלולה לפגוע בהון העצמי

תמשכות המשבר הכלכלי באירופה, וחוסר הוודאות לגבי עתיד חלק מהכלכלות ביבשת הקלאסית, גרמו למספר אנליסטים מקומיים להתייחס להשפעה של טלטלה זו על חברות הנדל"ן הנסחרות, שכידוע נתח משמעותי מפעילות חלקן מתרכז באירופה.

אחת המגמות הבולטות בימים האחרונים היא התחזקות השקל מול האירו, שנמצא ברמות שפל בהן לא שהה מאז נובמבר 2008. שי ליפמן מ-IBI מעריך כי התחזקות השקל עשויה להוביל לירידה בהכנסות חלק מחברות הנדל"ן (המדווחות בשקלים), וגם להוריד את שווי הנכסים שלהן.

ליפמן מדגיש כי בשלב זה פעילותן השוטפת של החברות שלהן נכסים באירופה לא צפויה להיפגע, וכי הפגיעה תבוא לידי ביטוי בשחיקה בהון העצמי. לאור אלה, ציין ליפמן כי "ההשפעה ברבעון הראשון תבוא בעיקר על החברות שיש להן פעילות במערב אירופה".

בין החברות שמזכיר ליפמן בולטת גזית גלוב , לה הוא צופה ירידה של כ-300 מיליון שקל בהון העצמי, בשל החזקותיה בסיטיקון ואטריום. בנוסף, הוא מזכיר את אלקטרה נדל"ן, לה הוא צופה ירידה של כ-30 מיליון שקל בהון.

ליפמן מסביר כי מאחר שהחברות עדיין לא עיכלו את העובדה כי התחזקות השקל היא מגמה לתקופה ארוכה, הן עדיין לא נקטו בצעדי גידור מספקים וספגו מחיקות גם בתקופה האחרונה.

האנליסט אלעד קראוס מבית ההשקעות הראל ציין, כי "הירידה באירו אמנם יכולה לשחוק את ערך הנכסים ולפגוע בהון העצמי, אבל הפגיעה לא צפויה להיות כל כך קשה, כי כנגד הנכסים נלקחו הלוואות נון ריקורס שגם הן נקובות באירו, וגם הן ירדו".

אביב לוי

הבנקים: מושפעים יותר מהפגיעה ביצואנים

בסיבוב הראשון של המשבר נאלצו הבנקים הישראלים למחוק מיליארדי שקלים בעקבות חשיפתם למכשירים פיננסיים ולבנקים אמריקנים. הפעם נראה כי גם אם יהיו נזקים, אלו יהיו בהיקף נמוך יותר - בתיקי הבנקים כמעט שאין חשיפה למדינות שהוגדרו כבעייתיות.

החשיפה של הבנקים בישראל ליוון ופורטוגל נאמדת בכ-10-20 מיליון דולר בלבד. ההערכות הן כי מאחר שמדובר בחשיפה ריאלית, הנובעת מקווי אשראי לסחר חוץ, מוצרים ושירותים - לא צפויה בעיה, והחשיפה הממשית למתרחש ביוון הינה אפסית.

יחד עם זאת, לבנקים הישראלים יש חשיפה משמעותית לבנקים גדולים במערב אירופה המחזיקים בחוב יווני. במידה שהמשבר באירופה יתפתח ויגיע למדינות גדולות כמו ספרד ואיטליה, צפויה החשיפה של הבנקים הישראלים לעלות בסדרי גודל ולהגיע למאות מיליוני דולרים.

אולם ההשפעה על הבנקים מהמשבר באירופה אינה מתבטאת רק בחשיפתם הישירה לבנקים אירופאים. המשבר באירופה צפוי להשפיע על הבנקים דרך ההשפעה הריאלית על מצב המשק ועל היצואנים. מאחר שכשליש מהייצוא הישראלי מופנה לגוש האירו, הרי שמיתון מחריף באירופה יקטין את הביקושים למוצרים הישראליים, ובמקביל האירו ייחלש מול השקל. כשהיצואנים ייפגעו, הבנקים המממנים אותם עשויים להידרש להגדלת ההפרשות לחובות מסופקים.

אך למרות שנראה כי הבנקים לא צפויים, לפחות בשלב זה, לספוג הפסד משמעותי מהמשבר באירופה, דווקא מניות הבנקים הובילו את הירידות בשבועות האחרונים. מדד הבנקים איבד יותר מ-8% בחודש האחרון, והוא רשם מתחילת השנה תשואה שלילית של כ-10%. מצד שני, צריך לזכור שמניות הבנקים רשמו עליות חדות בשנת 2009, כשטיפסו ביותר מ-100%, ושהבנקים נסחרים סביב ההון העצמי, כך שעדיין מדובר ברמת מחירים סבירה.

עירן פאר

הייצואנים: חשופים לתנודת המטבעות

כמחצית מהיצוא הישראלי מופנה לגוש האירו, ולכן יהיה זה מנותק מהמציאות לחשוב שהימשכות המשבר באירופה לא יפגע בישראל ובמיוחד ביצואניות. הפגיעה בחברות במגזר התעשייה מתבטאת בשני מישורים: בטווח הקצר היחלשות האירו מול השקל ב-11.6% מתחילת השנה שוחקת את הכנסותיהן ורווחיהן. בטווח הארוך, הימשכות המשבר תפגע גם בביקושים.

"אין ספק שהמשבר באירופה דורש התייחסות של אנשי הכספים בחברות וערנות מיוחדת בשל המשבר הכלכלי וההאטה, אולם תשומת הלב העיקרית צריכה להיות לגבי השלכות תנודות המטבעות", אומר גלעד שריג, אנליסט האחראי על פעילות הזרים בחדר המסחר של בנק הפועלים.

"חברות כמו אלביט מערכות, מכתשים אגן, כי"ל ועוד, הן יצואניות לאירופה, ולכן עלולות להיפגע בטווח הארוך מחולשת האירו. בטווח הקצר מרבית החברות מוגנות, אולם חולשה של האירו לעומת השקל לאורך זמן צפויה לפגוע בכושר התחרות של החברות המייצאות, ובהתאם בתוצאות", מוסיף שריג.

כאמור, חברות תעשייה ציבוריות רבות חשופות לגוש האירו. מבין הגדולות, הבולטת היא יצרנית חומרי ההדברה מכתשים אגן, שכ-40% מהמכירות שלה הן לאירופה. החברה מבצעת הגנות מטבעיות, כך שההשפעה משחיקת האירו צפויה להיות מוגבלת, אולם החרפת המיתון תשפיע על הביקושים למוצרי החברה, שגם כך מתמודדת עם תקופה לא פשוטה ולא מעט אתגרים.

יצואנית נוספת לאירופה היא חברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות, אשר 25% מהכנסותיה ב-2009 הגיעו מיבשת זו. במידה שהמיתון באירופה יחריף, ייתכן כי הממשלות יקצצו בתקציבי הביטחון שלהם, דבר שיכול להשפיע גם על ההזמנות המתקבלות אצל אלביט.

יחד עם זאת, לשחיקת האירו יש גם השפעה חיובית על חברות מסוימות, בעיקר לחברות אשר נטלו חובות במטבע זה, אולם מדווחות בשקלים, כך שהן צפויות לרשום הכנסות מימון כתוצאה מהיחלשות האירו.

כך, לדוגמא, לגניגר, המייצרת יריעות פלסטיק לחקלאות, היה עודף התחייבויות של 129 מיליון אירו בסוף 2009 לאחר שרכשה את חברת הייפלסט הבלגית, ובעקבות היחלשות האירו היא צפויה לרשום הכנסות מימון של כ-15 מיליון שקל.

מי שעוד צפויה ליהנות מהיחלשות האירו היא יצרנית המים המינרלים מי עדן, אשר לה פעילות ענפה ברחבי אירופה, המרוכזת בחברה בת הולנדית. על פי דו"חות החברה לשנת 2009, היא צפויה לרשום הכנסות מימון בגובה של כ-5.5 מיליון אירו כתוצאה מהיחלשות האירו מול השקל מתחילת השנה.

עירית אבישר ורון שטיינבלט

היי-טק: נזקים מוגבלים בזכות הדולר

מדד התל-טק אמנם בלט השבוע בירידות, כשאיבד יותר מ-8%, אולם למשבר באירופה תהיה השפעה מוגבלת על חברות הטכנולוגיה הישראליות, כך לפחות מעריך האנליסט יונתן קרייזמן מבית ההשקעות אוסקר גרוס.

להערכתו, בכל הקשור להוצאה הממשלתית של מדינות באירופה, מדובר בתהליכים ארוכי טווח ולא צפויה בעיה בפרויקטים שכבר תוקצבו. "עלולה להיות האטה בעוד שנתיים-שלוש, אך מוקדם להעריך", אומר קרייזמן.

"יכול להיות שההוצאות הממשלתיות על טכנולוגיה ייפגעו בשלב מסוים. לעומת זאת, בסקטור העסקי (enterprise) ההשפעה יכולה להתבטא מהר יותר, כי תהליך המכירה הרבה יותר מהיר".

קרייזמן מציין שכל עוד המשבר נשאר במדינות הספציפיות בהן הוא נמצא היום (מדינות ה-PIGS), ולא מתפשט באופן ממשי לשאר היבשת, הפגיעה בחברות הישראליות תישאר קטנה.

בכל הקשור להיחלשות האירו, קרייזמן לא צופה פגיעה משמעותית בחברות הטכנולוגיה הישראליות. "גם החברות הישראליות שיש להן פעילות משמעותית באירופה, עובדות בדרך כלל בדולרים וההכנסות שלהן הן בדולרים ולא באירו", הוא אומר. "לכן, נראה שהירידה בכוח הקנייה של האירו לא תהיה מאוד מהותית".

בין החברות שיש להן חשיפה משמעותית לאירופה, ניתן למצוא את פאנדטק, שמספקת פתרונות סליקה למוסדות פיננסיים. "חלק מהלקוחות הגדולים של פאנדטק הם בנקים בריטיים, אבל לא הייתי קופץ למסקנות לגביה, בגלל אופי הפעילות שלה שלא בהכרח נפגע במשבר", אומר קרייזמן.

בכל הקשור לנייס, המספקת מערכות הקלטה ואבטחה, האנליסט מציין שאותות המשבר היו ברורים בשנה האחרונה בחולשה באירופה. "נייס מאוד דומיננטית בארה"ב, אבל בתוצאות שלה ראו במשבר האחרון את החולשה בשוק האנטרפרייז באירופה", אומר קרייזמן.

עוד חברה ישראלית שפעילה באירופה, וגם במדינות שבמשבר, היא אלווריון, שמספקת מערכות תקשורת אלחוטיות בפס רחב. "לאלווריון יש מספר חוזים משמעותיים באירופה, כולל שניים באיטליה וכן פריסות רשת WiMAX בספרד", מציין קרייזמן. "אלווריון גם תכננה להרחיב את פעילותה בחיבור האזורים המרוחקים (rural) ביבשת, וזה בפירוש היה אחד משוקי היעד שלה.

"באיטליה ובספרד עלולים להיות ביטולים או דחיות של פרויקטים", הוא צופה.

שירי חביב ולדהורן