מצלמות הפוקט עדיין לא יכולות להחליף את המצלמות האיכותיות

ענף המצלמות הקומפקטיות רחב, ומיטב היצרנים מציעים דגמים שיתאימו לכל צרכן באשר הוא - כזה שחשוב לו שהמצלמה לא תהיה גדולה ותיכנס לכיס המכנסיים, כזה שהעיצוב בראש מעייניו, וכזה שמסכים להתפשר מעט על איכות הצילום.

לצורך הכתבה נבדקו 4 מצלמות פוקט שמציצות בימים אלה מהמדפים: אולימפוס Mju-9010, סוני TX1, פוג'י Z300 וסמסונג ST500.

הדבר הראשון שאפשר להבחין בו הוא שרוב היצרניות אימצו את טכנולוגיית המגע, כאשר הממשקים מציעים הפעלה פשוטה. כמו כן, גודל המסכים התרחב גם כאן, כך שמצלמות בעלות ממשק מגע לא יחייבו אתכם לתפעל אותן עם הציפורן.

בדומה לטלפונים סלולריים, היצרניות משלבות יישומים רבים שאמורים לאפשר להן להציע קצת יותר מצילום סטילס. כך למשל, צילום וידיאו באיכות HD הפך כמעט לסטנדרט, לצד תכונה של זיהוי פנים, חיוך ומצמוץ, הנמצא גם כן ברוב הדגמים.

המצלמות עצמן פשוטות מאוד להפעלה, כאשר הן יודעות לזהות כמעט כל מצב צילום באופן אוטומטי, כך שגם משתמש שלא מבין כלום יצליח להוציא תמונות טובות ללא מאמץ מיוחד.

כאשר מציצים לדגמים שעתידים לצאת בתקופה הקרובה, אפשר לראות שטכנולוגיית האינטרנט האלחוטי תגיע לחלק מהמצלמות שיוצאות בישראל. הרעיון הוא לאפשר למשתמש לשלוח את התמונות כקובץ במייל או לעלות אותם לפייסבוק, מבלי שהוא יצטרך מחשב או לשלם כסף על השירות. פשוט הולכים לבית-קפה שיש בו אינטרנט אלחוטי חינם ומעבירים את התמונות לכל החברים, גם כאשר נמצאים מעבר לים. מי שחשוב לו הפיתרון הזה, אולי כדאי לו לחפש דגם מתאים.

מבין מצלמות הפוקט, לא רבות הן אלה שמשלבות גם זום אופטי גבוה. כזאת למשל היא קנון PowerShot sx200, שהושקה כבר בפברואר 2009, ולכן אינה נכללת בכתבה הנוכחית, הסוקרת מצלמות חדשות. מדובר בדגם שמציע זום אופטי X12 ועדשה רחבה, כך שהוא מספק פיתרון טוב למי שמבקש זום גבוה ואפשרות ללכוד שטח גדול בתמונה אחת, מבלי לקנות מצלמת SLR כבדה.

החיסרון בכל המצלמות שבדקנו הוא איכות התמונות. בשורה התחתונה, התוצאה טובה מאוד לצפייה במחשב, במסך גדול וכמובן גם להדפסה לאלבום תמונות מנייר, אולם, אם אתם רגישים יותר לאיכות ורוצים להדפיס את התמונות לפוסטר ענק בסלון - נראה שלא תוכלו להתפשר ולקנות מצלמה קומפקטית, לפחות לא מהדגמים שאנחנו בדקנו.

 11

סוני TX1: יפה עם מסך מגע איכותי

 סוני TX1

אין ספק כי ה-TX1 של סוני היא אחת ממצלמות הסטילס הקומפקטיות היותר יפות שראינו. מדובר במצלמה דקה ממתכת כסופה, שמגיעה במספר צבעים שנותנים לה לוק מרענן. יש כאן יכולות זיהוי חיוך, מייצב תמונה המונע רעידות וזיהוי תנאי תאורה באופן אוטומטי.

* מסך: החלק האחורי של המצלמה בנוי בעיקר ממסך מגע גדול באיכות מצוינת. המסך הוא בגודל 3 אינץ', והוא מספק צבעים חדים ונוחות הפעלה נוחה, שלא מכריח להתאמץ בעת הלחיצה על הכפתורים.

* איכות תמונה: התמונה איכותית יחסית לקטגוריה, כאשר הרזולוציה מגיעה ל-10.1 מגה פיקסל. כשיש תנאי תאורה חשוכים, אי-אפשר להגיד שהתמונה היתה מושלמת, כאשר היה לה גרעון קל. העדשה עצמה לא יוצאת החוצה, ומכאן גם התוצאות היחסית נמוכות שלה בביצועי תקריב, כאשר הזום האופטי עומד רק על כפול 4.

* עיצוב וממשק: כאשר המצלמה סגורה, היא בנויה כמעט כמקשה אחת כסופה, ורק כאשר מחליקים את מכסה העדשה הבנויה על רוב החלק הקדמי של המכשיר, מגלים עדשה קטנה של קרל זייס.

* איכות וידיאו: ה-TX1 יודעת לצלם סרטים באיכות של 720p, כאשר התוצאה כאן מוצלחת. הצבעים בסרטים יצאו בצורה חיה, ואיכות הווידיאו יחסית חלקה.

* בשורה התחתונה: המצלמה של סוני היא ללא ספק אחת המוצלחות בקטגוריה של הקומפקטיות, כאשר איכות התמונה שלה טובה והממשק והעיצוב הופכים אותה למוצר נוח למשתמשים. אילו דאגה החברה גם לזום אופטי יותר טוב, היה להם מוצר מנצח.

* מחיר: 2,500 שקל. ניתן להשיג בכסוף, אפור, ורוד, שמפניה וכחול.

אולימפוס Mju-9010: זום גדול ללא מגע

 אולימפוס Mju-9010

התכונות הבולטות של הדגם הזה הן רזולוציה גבוהה (14 מגה-פיקסל), זום גדול (X10) וזיכרון פנימי גדול (2 ג'יגה). היא מצוידת בעדשה רחבה (28 מ"מ) ובממשק HDMI, לצד מספר מאפיינים המשפרים את איכות הצילום והתמונה.

* איכות תמונה: רוב הזמן איכות התמונה טובה, אך לא מצוינת. האיכות יורדת כשהצילום מתבצע בתוך החדר או בחשכה. התמונות סובלות מרעש דיגיטלי מסוים, שבא פחות לידי ביטוי בצילום בחוץ באור יום.

כמו בחלק מהדגמים האחרים של אולימפוס, המצלמה לא תמיד מגיבה מספיק מהר.

* איכות וידיאו: חיסרון משמעותי הוא העובדה שלא ניתן להשתמש בזום בעת צילום וידיאו, למרות שתכונה כזאת קיימת כבר במצלמות פוקט לא מעטות. צילום הווידיאו ב-720p, והיצרנית מבטיחה וידיאו איכות HD, אך הסרטונים סבירים מבחינת איכות התמונה ומבחינת הסאונד.

* מסך: המסך יחסית קטן (2.7 אינץ') ואינו מסך מגע. התצוגה על המסך סבירה, אך לא מעולה.

* עיצוב וממשק: המצלמה יפה, אך עבה וכבדה יחסית להיותה מצלמת פוקט. העובדה שהיא אינה דקיקה אינה בהכרח חיסרון, משום שיש שיעדיפו את המבנה המעט מעובה כדי לשפר את האחיזה.

כפתורי הזום קטנים וממוקמים בחלקה העליון, כאשר קל אמנם להגיע אליהם תוך כדי צילום, אך התפעול לא מספיק עדין.

הסוללה נטענת באמצעות חיבורה בכבל USB למחשב - שיטה שאנחנו מצאנו כבעייתית ומגבילה, משום שהיא לא מאפשרת שימוש במצלמה באמצעות סוללה אחרת בזמן הטעינה.

הניווט בתפריטים אינטואיטיבי יחסית, והעובדה שהתפריטים הם בעברית בהחלט מהווה יתרון, במיוחד למשתמשים שנרתעים משימוש במצלמה בשל טכנופוביה או חוסר בקיאות בתחום.

* תכונות מעניינות: מייצב תמונה כפול (Dual Image Stabilisation) למניעת טשטוש; i-Auto - מזהה סצנה ומתאים אוטומטית את כיווני המצלמה לאחת מ-5 הסצנות הנפוצות ביותר; Magic Filters - המאפשר לבחור אפקט כמו רישום בעיפרון, ולהוסיפו לצילום; Beauty Mode - המרככת ומאחדת את גוון העור של המצולמים; סיוע בצילום תמונות פנורמה - הן באופן אוטומטי והן באופן ידני; AF Tracking - המצלמה ממשיכה לעקוב אחר האובייקט המצולם גם אם הצלם עצמו מסיט את המצלמה או שהאובייקט זז; YouTube - העברת תמונות וסרטים לאתר YouTube בשתי הקשות בלבד.

* בשורה התחתונה: מדובר במצלמה טובה, אך לא מושלמת. סביר להניח כי התמונות שהיא מפיקה לא יאכזבו את המשתמש הממוצע, אך לא יספקו במאת האחוזים מי שמחפש איכות גבוהה במצלמה קטנה.

* מחיר: 2,000 שקל. להשיג בצבעי אפור כהה ושמפניה.

סמסונג ST500: גם מגע וגם מסך קדמי

 סמסונג ST500

אחד הדברים המעצבנים כשנוסעים לטיול לבד או בזוג, הוא חוסר היכולת לצלם את עצמנו. מלבד הפיתרון לנסות להחזיק את המצלמה כמה שיותר רחוק ולקוות שהתמונה תצא בסדר, אנחנו יכולים רק ללכת לבקש מאנשים זרים שיצלמו אותנו ולהתחנן שלא ישאירו את המצלמה שלנו אצלם. בסמסונג מצאו בדיוק את הפיתרון לבעיה הזו - מסך קדמי.

הרעיון הכל-כך פשוט והמאוד גאוני הזה הוא יותר מסתם גימיק, באמצעות נקישה קלה עם האצבע בחלק הקדמי של המצלמה, המסך המשני יתחיל לעבוד. מדובר במסך בגודל 1.5 אינץ', שמציג תמונה באיכות בינונית (על גבי הצג), אבל עושה את העבודה, כאשר הוא גם מזהה פרצופים באופן אוטומטי. הפשטות בהפעלה והפיתרון שהוא נותן לבעיה המציקה הזו בהחלט מביאים לסמסונג את השאפו שמגיע להם על כך.

עם זאת, איכות צג המגע בגודל 3 אינץ' היא נמוכה. מה שמוסיף לתחושה שאנחנו מחזיקים מצלמה זולה. מבחינת ממשק, סמסונג עשו כאן מוצר סביר שעושה את העבודה.

* עיצוב וממשק: מלבד הרעיון של המסך הקדמי, סמסונג לא השכילה לעצב מצלמה שתגרום לנו לחשוק בה (בניגוד לדגם של סוני). ST500 היא אמנם מצלמה קומפקטית ומגיעה במראה שחור מבריק בחלק הקדמי עם נגיעות בצבע אדום, אבל הצד האחורי עשוי מחומר שנראה כמו פלסטיק ונותן תחושה זולה.

* איכות תמונה: ה-ST500 מגיעה עם רזולוציה של 12.2 מגה פיקסל, עדשת שניידר וזום אופטי כפול 4.6. כל יכולות הזיהוי של פנים, חיוך ומצמוץ של אנשים קיימות כאן, כך שהתמונות אמורות לצאת ללא שום הפרעה, אלא אם כן האובייקטים סובלים מהפרעות מיוחדות שהמצלמה לא יודעת לנטרל. איכות התמונה היתה טובה, אולם בתנאי תאורה לא סבירים התוצאות היו מעט מגורענות.

* איכות וידיאו: בהתאם לטרנד, ה-ST500 יודעת לצלם קליפים באיכות 720p, קרי HD ברמה הנמוכה שלו, כאשר איכות האובייקטים בסרטים היו קצת מטושטשים.

* בשורה התחתונה: ה-ST500 מספקת את מה שהיא מבטיחה, איכות תמונה טובה וצילום עצמי עם מסך משני. מצד שני, איכות המסך וצילום הווידיאו הן נקודות התורפה שלה.

* מחיר: 1,600 שקל.

פוג'י Z-300: הפעלה כמעט מלאה במגע

 פוג'י Z-300

המצלמה מספקת רזולוציה של 10 מגה-פיקסל ומופעלת באמצעות מסך מגע. הזום האופטי לא גבוה (X5).

איכות תמונה: המצלמה מפיקה תמונות באיכות בינונית עד סבירה, כאשר העדשה שאמורה להיות רחבה, אינה רחבה דיה (38 מ"מ), כך שהטווח שהיא תופסת יחסית קטן בהשוואה למתחרותיה. בצילום של אובייקט זהה ממרחק זהה בכל המצלמות, פוג'י היתה היחידה שאילצה אותנו להתרחק.

תמונות שצולמו באור יום מלא היו סבירות, גם אם לא מושלמות מבחינת החדות, אבל ההתמודדות עם תנאים קצת פחות אידיאליים, כמו אובייקט שעומד בצל ואובייקט שעומד לצדו בשמש, אתגרו את המצלמה והתוצאות היו פחות מוצלחות. גם תמונות שצולמו בתוך הבית היו פחות מוצלחות משל המתחרות, אולי בגלל הנטייה של המצלמה להפעיל את הפלאש האוטומטי בתדירות גבוהה.

* איכות וידיאו: חיסרון בולט ומרגיז הוא היעדר זום במהלך צילום הווידיאו. מעבר לזה, הסרטונים מצולמים באיכות סבירה אך לא מושלמת. הסאונד סביר.

* מסך: המסך גדול יחסית (3 אינץ'), כאשר ההפעלה באמצעות מגע התגלתה כנוחה וידידותית. למעשה, אפילו הצילום מתבצע בלחיצה על המסך, ובאופן מוצלח. איכות התצוגה על המסך סבירה ביותר.

* עיצוב וממשק: העיצוב של המצלמה זכה לתגובות לא אחידות, כאשר יש הסבורים כי הוא מיושן ויש הסבורים בדיוק להפך. פתיחת המצלמה לא אינטואיטיבית ומתבצעת באמצעות החלקת מכסה העדשה כלפי מעלה. מעבר לכך, התפעול יחסית ידידותי, למעט החלקים הנוגעים לאחסון כרטיס הזיכרון ולסוללה. המצלמה לא כבדה (155 גרם) ויחסית קטנה, כך שאין בעיה להסתובב איתה בכיס.

* תכונות מעניינות: חוץ מטכנולוגיית זיהוי פנים (FD) וממייצב תמונה, שכיום הפכו לסטנדרט, היא מציעה זיהוי סצנות אוטומטי (SR) ל-6 מצבי צילום. תכונה זו בעצם מתאימה את תנאי הצילום, את העדשה ואת החשיפה לסצנה שהיא מזהה; מצב צילום חביב, המוכר מהטלפונים הסלולריים, הוא Touch & Shoot: אפשר לגעת על המסך באזור שבו רוצים להתמקד, ובלחיצה נוספת התמונה תצלום.

* בשורה התחתונה: יחסית למחירה מדובר במצלמה שתספק תמורה סבירה. מסך המגע מוצלח אך התמונות פחות, ולא כדאי לסמוך עליה בנסיעה לחו"ל שמחייבת צילום של מונומנטים גדולים או אתרים המצריכים עדשה רחבה.

* מחיר: 1,100 שקל. נמכרת בוורוד, שחור, לבן וסגול.