מועמדים עצמאיים לדירקטוריון לאומי: "אין לנו סיכוי להיבחר"

מועמדים עצמאיים לדירקטוריון בנק לאומי שוקלים לפנות לבנק ישראל ולנכסים מ.י, או לארגונים ציבוריים, בבקשה שיתערבו בהליכי הבחירה לקראת האסיפה הכללית המיועדת ל-2 ביוני. לדבריהם, "נוהל ההצבעה שקבע הבנק, התנהלות ועדת נוף כפי שהתבררה בחודשים האחרונים וגם התנהלות הרגולטורים - לא נותנים לעצמאיים כל סיכוי". לדברי גורם הקשור לעצמאיים: "מציגים הצגה דמוקרטית, אבל בפועל סוגרים הכול, אפילו מנסים לחסל את שיקול הדעת ועצמאות ההחלטה של הגופים המוסדיים".

למרות התסכול הגדול, שלא מעט מהמועמדים שותפים לו, סביר לא תהיה פנייה כזו, עקב חששם של המועמדים להיתפס כ"עושי צרות" ולחסל גם את הסיכוי הקלוש לבחירתם. עם זאת, לא מן הנמנע שאחרי שייוודע ההרכב הנבחר של הדירקטוריון, שייקבע באסיפה הכללית, יעתרו חלק מהמועמדים על ההליך לבתי משפט וייתכן שאף לבג"ץ.

הצבעת נגד

לראשונה מאז קיבלה המדינה את השליטה בבנק, ב-1985, צפויה נוכחות גבוהה במיוחד באסיפה הכללית, שתהיה ההצגה הכי טובה בעיר. מקרב חמשת המועמדים של ועדת המניות בראשות מרגלית נוף, ו-19 מועמדים עצמאיים, תבחר האסיפה הכללית בחמישה דירקטורים לבנק לאומי . כל המועמדים, גם מהמדינה וגם העצמאיים, מקיימים בימים אלה "לובינג" אינטנסיבי בקרב גופים מוסדיים, המחזיקים ב-37% מהבנק. המועמדים נפגשים עם בעלי השליטה והמנהלים, יועצים, מקורבים ובעלי המניות בלאומי או בגופים המחזיקים בהן.

הטענה-בעיה המרכזית העומדת בפני העצמאים נוגעת לנוהל ההצבעה, המאפשר הצבעה "בעד" וגם הצבעה "נגד". נוהל זה נותן לוועדת המניות, המצביעה כגוף אחד, כוח כפול משיעור האחזקות שלה בפועל. כלומר, כוח הצבעה של 28% עבור אחזקה של 14%.

הנה דוגמה לחוסר השוויון שעלול ליצור נוהל ההצבעה המוצע: נניח שיש עשרה מועמדים לדירקטוריון הבנק - חמישה מהמדינה וחמישה עצמאיים. נציג המדינה יצביע בעד חמשת המועמדים מטעם המדינה, ובד בבד יצביע "נגד" חמשת המועמדים העצמאיים. כך שמספר הקולות "בעד" העצמאיים יקוזז. ההערכה היא שהמדינה, באמצעות מרגלית נוף, תצביע בעד חמשת נבחריה ונגד כל המועמדים האחרים.

מצד שני, קשה להניח שבעלי המניות המוסדיים, שחלקם, לפחות, צפויים להצביע "בעד" כמה מהעצמאיים, יעזו להצביע "נגד" מועמדים מטעם המדינה, אם מכוח ההרגל ואם מכוח החשש "להסתבך" בעימות עם המדינה. התוצאה הסופית: המדינה עלול להפעיל יתרון בולט ביותר, כפול מזה שיש לה על-פי מעמדה בבנק. כך שמדובר בהצבעה בלתי שוויונית עם הזדמנויות בלתי שוות.

לא מופיע בתקנון

כמה מועמדים טוענים עוד כי נוהל "הצבעת נגד" אינו מופיע בתקנון הבנק. אלא שב-25 השנים שבהן נבחרו דירקטורים באמצעות ועדת המניות, לא היו מועמדים שאינן מטעמה. המועמדות העצמאית "התגלתה" לראשונה כאשר עו"ד דליה טל, יועצת משפטית חיצונית לדירקטוריון לאומי, ומנכ"לית הבנק, גליה מאור, גיבשו את מועמדותה העצמאית של מאור לדירקטוריון הבנק. הסעיפים בתקנון המאפשרים את ההליך לא פורסמו מעולם, לא בדו"חות הבנק ולא בתשקיפים שלו.

טענה חוקית נוספת שמעלים מועמדים נסמכת על סעיף 19 לחוק המניות הבנקאיות העוסק בדרך ההצבעה של הוועדה ומדגיש בתת-סעיף כי "יצביע נציג הוועדה או בא כוחה, מכוח המניות שלגביהן מונתה, בעד בחירת כל הדירקטורים". זאת כאשר אין בחוק האמור התייחסות להצבעה של באי כוח המדינה, באסיפה כללית "נגד" מועמד.

לתחושת אי השוויוניות התווספה באחרונה תחושה גם עמדת הרגולטור: המפקח על הבנקים. בידיעות שהופיעו לאחרונה ("גלובס", 26.4) נאמר כי "בבנק ישראל מוטרדים מהאפשרות שגופים מוסדיים יתאמו ביניהם הצבעה בעד מועמדים לדירקטוריון. בכוונת בנק ישראל לתשאל את הגופים המוסדיים כדי לוודא כי לא בוצעו תיאומים האסורים על פי החוק".

על כך אומרים: "התחושה היא שהמפקח מזהיר באמצעות העיתונים את המוסדיים שהוא הולך להשגיח על הצבעתם ומאיים לבצע חקירה. כך שאם יש מועמדים עצמאיים ראויים וכמה מהמוסדיים יצביעו בעדם, ביוזמתם הם, הם עלולים להסתבך עם המפקח ולהיכנס ל'לופ' החקירות שלו. אז הם יעדיפו להוריד ראש, לתת למדינה את מה שהיא רוצה, ולהצביע רק עבור מועמדיה".