בזק הטעתה את לקוחותיה בפרסומיה, כך נטען בתביעה ייצוגית שאושרה היום (ב') על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בתביעה בסך 70 מיליון שקל, שהוגשה במאי 2006 על-ידי גיא אלוני, נטען כי בזק ערכה מסע פרסום ארצי נרחב שבמסגרתו הטעתה את לקוחותיה משום שפרסמה שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי הוא "כ-44 אגורות לדקה, כולל הכול", בעוד שבפועל, בחישוב משך שיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות (תשלום עבור שיחות נכנסות לרשת אחרת), היה המחיר לדקה גבוה יותר.
הטעיה לגבי המחיר הסופי
בניגוד לבקשות קודמות לתביעות ייצוגיות נגד בזק, שנדחו על-ידי בתי המשפט, קבעה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי במקרה זה יש לאשר את התביעה כייצוגית. "ניתן לקבוע ללא בירור פרטני, כי כל מי שקיבל לידיו את דף החשבון של בזק נחשף לפרסום המטעה וכל מי שלאחר מועד זה ביצע שיחות מקו בזק לקווים סלולריים גם הושפע מהפרסום והסתמך עליו", נכתב בפסק הדין. אגמון-גונן ציינה כי "במקרה זה יש לפניי די ראיות לכך שהתובע הייצוגי הסתמך על הפרסום, ואינני מקבלת את טענת בזק, שלפיה היתה ירידה במספר השיחות מקווי בזק לקווים סלולריים לאחר הפרסום, שמוכיחה היעדר הסתמכות עליו".
השופטת אמרה עוד כי בפרסום המתמקד בהצגת המחיר מבלי לציין שאופן החיוב מייקר את המחיר הנקוב, ובפרסום הפונה אל לקוחות ואומר כי כל שהם צריכים לעשות כדי ליהנות מהמחיר הזול כביכול שהוצג להם הוא לחייג מהקו הנייח שברשותם - "יש בו כדי להטעות בנוגע למחיר בפועל שבו יחויבו בסופו של חשבון".
בית המשפט הותיר לדיון את השאלה מהו אורך התקופה שבה השפיע הפרסום המטעה על הצרכנים, אך עם זאת ציינה אגמון-גונן כי תקופת ההשפעה המינימלית היא חודשיים, שכן רק בחשבון הדו-חודשי שלאחר הפרסום הראשון יכול היה צרכן לבדוק ולהיווכח בהטעיה. השופטת ציינה כי "היות שהסתמכות על הפרסום המטעה עומדת ביחס ישיר למידת ההשפעה של הפרסום על הלקוח, יש חשיבות גדולה לשאלה מהו הזמן שבו משפיע פרסום מהסוג שלפנינו על הלקוח".
באשר למהות הנזק, ציינה אגמון-גונן כי "הנזק שנגרם לצרכנים עקב הפרסום המטעה הוא הפער בין סך התשלום שבו חויבו הצרכנים בפועל בגין השיחות שביצעו מקו הבזק לטלפונים הסלולריים בתקופת ההסתמכות, לבין המחיר שהיו אמורים לשלם אילו היו מחויבים בסך של 44 אגורות לדקה, כפי שהובטח בפרסום".
קבוצת התובעים הייצוגיים, שתיוצג על ידי התובע הייצוגי באמצעות באי כוחו עורכי הדין רון זהבי, רונן וייסמן ודוד ביטון, הוגדרה על ידי השופטת ד"ר אגמון-גונן "מנויי בזק שביצעו שיחות מקווי הבזק שברשותם לטלפונים סלולריים מתאריך 1.7.2005 ולכל המוקדם עד ליום 1.9.2005". בפסק הדין צוין כי "קבוצה זו כוללת את כל מי שקיבל לידו את דף החשבון מבזק לחודשים אפריל-מאי 2005, שכן זה נערך רק בסוף חודש יוני 2005 וממילא נחשף לפרסום, ואם ביצע בתקופה זו שלאחר מכן שיחות טלפון מקו הבזק לקווים סלולריים, הרי שגם הסתמך על הפרסום תוך שנגרם לו נזק כספי". (ת"א 1786-06)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.