בכל שנה ביום העצמאות מעניק שר החינוך את פרס ישראל לאישים שגילו מצוינות והישגים מיוחדים בנושאים שונים. מבקר המדינה מתאר בדו"ח שלל כשלים של משרד החינוך במינהל התקין של ועדות הפרס שאת עיקר הביקורת סופג משרד החינוך בנוגע להעסקת יועצים חיצוניים לענייני הפרס.
פרופ' דב גולדברגר שימש במשך כעשרים שנה (1988-2008) יועץ לענייני פרס ישראל במשרד החינוך. גולדברגר, שרוב הזמן שימש יועץ בהתנדבות, היה אמון על בחירת השופטים לוועדות השונות לבחירת הזוכים ובליווי עבודתן. בשנים 1990-2002 שימש גולדברגר, במקביל להיותו יועץ בהתנדבות לפרס ישראל, כמנכ"ל החברה למתנ"סים, חברה ממשלתית שמשרד החינוך אחראי לפעילותה ומתקשר עימה בסכומים שמגיעים לכדי 170 מיליון שקל בשנה. לטענת המבקר, כפיפותו של גולדברגר לשר במקביל להיותו יועץ לענייני פרס ישראל, מצביע על אי-תקינות ועל מראית עין של ניגוד עניינים.
נוסף לכך, בינואר 2007 נבחר גולדברגר ליו"ר ארגון המאגד עמותות ומלכ"רים (בהתנדבות), שממומן על ידי חברה לתועלת הציבור (חל"ץ). חל"ץ אף תרמה רבות וסייעה לחברה למתנ"סים, שאותה ניהל גולדברגר במשך כ-12 שנים. למרות זאת, השתתף גולדברגר כמשקיף בוועדת השופטים שהחליטה במארס 2007 על הענקת פרס ישראל על מפעל חיים לחל"ץ.
גם מחליפו של גולדברגר בתפקיד היועץ לפרס ישראל, עו"ד נחום לנגנטל, היה, על-פי הדו"ח, במצב של חשש לניגוד עניינים. במשך כשנתיים וחצי לפני בחירתו לתפקיד, שימש לנגנטל יועץ בשכר למכון הישראלי לדמוקרטיה. לקראת חלוקת הפרס ב-2007 הציע לנגנטל וקבוצת ממליצים את המכון ונשיאו כמועמדים לפרס ישראל על מפעל חיים, אולם המכון לא זכה. לקראת חלוקת הפרס ב-2009 שוב הוצעה מועמדותו של המכון לפרס על מפעל חיים. לנגנטל הרכיב אז את ועדת השופטים ואף השתתף בה כמשקיף. יום לפני התכנסות הוועדה ניסה לנגנטל לבדוק מול היועצת המשפטית של משרד החינוך מה עליו לעשות לאור ניגוד העניינים, אך לא קיבל הנחיה כלשהי. בסופו של דבר, הוועדה החליטה להעניק למכון הישראלי לדמוקרטיה את הפרס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
