השקשוקה של שלום שמחון

אחת הטענות המרכזיות של שלום שמחון היא שלא הוא ייהנה מהרפורמה בתחום הביצים. זה מוזר, כי הנחלה שלו, שבה הוא בסטטוס של "בן ממשיך" (דהיינו, העתיד לרשת את הנחלה), מחזיקה מכסת ביצים ומקבלת סובסידיות, על אף שבפועל המכסה מושכרת לחקלאי אחר.

שמחון מלגלג על אלה שבכלל מעלים על דעתם שהוא אפילו חושב על פינוי הלולים לטובת הקמת צימרים, ושאמו הקשישה תתחיל לעשות חביתות לאורחים בצימרים.

ניגש לעובדות

שמחון ארגן בביתו שבמושב אבן מנחם עבודות יישור קרקע, ולמעשה תוספת שטח. עבודות אלה בצעה קק"ל ("אדמה ושלום", מוסף G 25.9.08). הוא הגיש ב-2004 לוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל תוכנית שאושרה ביוני 2005. המאשר: יו"ר אותה ועדה מקומית, אלי שמחון, אחיו של השר שלום שמחון.

במסגרת אותה תוכנית אושרה לשמחון הקמת בית מגורים נוסף על חלקתו, וכן קיבל שמחון אישור להקמת 5 צימרים על חלקתו.

אחרי ששמחון קיבל את האישור לצימרים בנחלתו, על פי דו"ח מבקר המדינה, מיד כשנכנס לקדנציה הקודמת כשר חקלאות ב-2006, הוא התחיל ביוזמה ל"רפורמה" בענף הלול, שמשמעותה פינוי הלולים לטובת הקמת צימרים.

מי שמחפש את האמת ואת הקונספירציה מוזמן להתעמק בלוח הזמנים.

תולדות ניגוד העניינים

לשמחון היסטוריה לא קצרה של ניגודי עניינים ועימותים עם מבקר המדינה בשאלת ניגוד עניינים.

קרקעות: בשנת 2002, כשר חקלאות, הוא לחש באוזנו של ראש הממשלה אריק שרון עצה שעלתה לשניים ביוקר. הוא ביקש משרון להעביר במועצת מקרקעי ישראל החלטה, המאפשרת לחברי מושבים להשכיר את השטחים שמסביב לביתם לגורמים מסחריים. המטרה היתה להכשיר עבריינות רחבת היקף במושבים, ולאפשר השכרות העומדות בניגוד לכללים ולחוזי החכירה.

שרון עשה כבקשתו של שמחון וביקש מראש המינהל, יעקב אפרתי, לגלגל את ההחלטה הרצויה. הפרשה (פרשה 755) פורסמה ב"גלובס" ושרון חטף דו"ח חריף ממבקר המדינה ומהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.

בעקבות הפרשה, מבקר המדינה הורה לשמחון לא לעסוק בשום עניין של קרקע חקלאית, אבל שמחון התנגד, באמצעות עו"ד דוד ליבאי, וטען שהוא רק "אורח בנחלת ההורים" ועל כן אינו נגוע בניגוד עניינים. בניגוד להצהרת שמחון על "אורח בנחלה", מבקר המדינה אישר את תחקיר "גלובס" וקבע כי שמחון הוא "בן ממשיך" באופן פורמלי בנחלה כבר מ-2001, ועל כן הוא בעל זיקה ישירה לנחלה ולהטבות שהיא עשויה לקבל.

בג"צ והקרקעות בניגוד העניינים: כאשר שמחון היה חבר מועצת מקרקעי ישראל, בתחילת שנות ה-90, הוגשה עתירה לבג"צ על ידי חברת מהדרין על השתתפותו בדיוני ובהחלטות המועצה בנוגע לקרקע חקלאית. בג"צ פסק כי שמחון היה בניגוד עניינים ופסל את ההחלטה של שמחון. זהו פסק דין מוביל בשאלת ניגודי עניינים.

מים: מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג, קבע בדו"ח משנת 2004, כי שמחון היה מעורב אישית ואישר תוכנית של שיפור מכסות המים ליישובי המועצה האזורית מעלה יוסף, כולל המושב שלו אבן מנחם. המבקר חשף טריק שלפיו נופחה המכסה ב-15 מיליון קוב, ודרש לתקן את המעוות.

המבקר קבע, כי שמחון היה מעורב אישית למרות שקיבל מהמבקר התראה והוראה שיתרחק מעיסוק בענייני מים הנוגעים לו ולבני משפחתו. משרד החקלאות של שמחון דחה את הביקורת.

כפי שנחשף לפני כמה שבועות ב"גלובס" ("אני ואפסי עוד", 22.4.10), משרד החקלאות יזם בסוף 2009 תוכנית סיוע ומענקים למושבים המעוניינים לשפר את תשתיות המים שלהם. זמן ההתראה להגשת בקשות הוגדר על ידי מומחי מים כ"לו"ז בלתי אפשרי". אחד הדיונים נערך בלשכת שר החקלאות.

מתברר כי רק 11 מושבים עמדו בזמנים ויקבלו מענקים. כל אלה הם מהמועצה האזורית מעלה יוסף. מושב אבן מנחם של שמחון קיבל אישור לסיוע של 2 מיליון שקל. איך אפשר לראות את הפרשה המוזרה הזו?

ועדת חקירה: שמחון יזם הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת התנהלות השירותים הווטרינריים. שניים מתוך שלושת חברי הוועדה היו בניגוד עניינים מולו: השופט בדימוס ורדי זיילר התמנה כיו"ר ועדת החקירה בעוד הוא מכהן כריטיינר מ"מ של השר שמחון בענייני המשמעת של וטרינרים; חבר ועדה שני הוא יהודה עפרון, בכיר בתנועת המושבים ובמפלגת העבודה. חבר הוועדה השלישי, יעקב שגיב, התפטר ממנה במחאה במהלך עבודתה משום שהיא סימנה יעדים שבהם היה מעוניין שמחון.