"הפלטפורמה שלנו תסייע במאבק נגד 'הקניבליזם הגנרי'"

קופה ארוכה היה חלון ההנפקות סגור, אבל הוא נפתח שוב וחברת הביומד הראשונה שניצלה זאת הייתה אינטק פארמה. בפברואר היא הצליחה לגייס כ-35 מיליון שקל, עם ביקושי יתר של למעלה מפי 2. מיד לאחר-מכן צורפה מנייתה למדד הביומד החדש.

שלושת בכיריה - המנכ"ל, גיורא קרני; היו"ר, צבי יוסף; וסגן הנשיא, זאב וייס, מדברים בראיון ל"גלובס" על ההנפקה, פעילות החברה והעתיד שהם צופים לה.

"התחלנו את תהליך ההנפקה בחששות, כחברה צעירה וראשונה להנפיק מתחילת המשבר", מודה קרני. "אבל כשראינו שיש חמישה חתמים שמאוד רצו להנפיק אותנו, הביטחון גבר. זה היה 'הימור' שהלך ונבנה, והוכתר בהצלחה".

מתעשייה לתרופות

אינטק, שעוסקת בהשבחה של תרופות קיימות, נסחרת לפי שווי 153 מיליון שקל. ההשבחה נעשית באמצעות הפיתוח שלה, "גלולת אקורדיון", שנפרסת בקיבה ומשחררת את התרופה בהדרגה.

לדברי קרני, עד להנפקה, המשקיעים הקיימים "הכניסו את היד לכיס" והזרימו לחברה כסף, אולם אינטק הגיעה לשלב שחייב גיוס גדול יותר - כניסה לשלב השני של הניסויים הקליניים במוצריה.

החברה הוקמה לפני עשור, על בסיס פיתוחיהם של הפרופ' מיכה פרידמן ואמנון הופמן מהחוג לרוקחות באוניברסיטה העברית. היו"ר, יוסף, "גילה" את הפיתוח והקים את החברה לאחר שקנה את הטכנולוגיה מיישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה.

"אני בא ממשפחת תעשיינים, שקיבלה החלטה להיכנס לתחום הרפואי", הוא מספר. "שלחו אותי, 'הכבשה השחורה' של המשפחה, לכתת את רגליי בטכניון, במכון ויצמן ובמוסדות אחרים, במטרה למצוא פרויקט מעניין.

"בחרתי את הפרויקט הזה לפי פרמטר פשוט: הצלחתי להבין אותו. בתור מי שלא מגיע מהתחום, היה לי חשוב להבין ולכמת את יחס של סיכוי לעומת סיכון. כמשקיע שונא סיכון, לא רציתי להשקיע בחברות שמפתחות תרופות, כי ידעתי שהסטטיסטיקה נגדי".

יותר זול, סיכוי גבוה יותר

התחום בו פועלת אינטק, נחשב חם בתעשייה הרפואית, משום שהוא מאפשר לחברות להגן על התרופות שלהן מפני תפוגת הפטנט ומכניסת תחרות גנרית.

"תרופות של מיליארדי דולרים מגיעות לתפוגת פטנט וההכנסות של החברה צונחות לפעמים ב-90%", אומר וייס. הארכת משך הפטנט נעשית באמצעות יעילות משופרת של התרופה, כגון פחות תופעות לוואי, מינון נמוך יותר, או על-ידי השבחת התרופה.

"עלות ההשבחה קטנה מעלות פיתוחה של תרופה חדשה, משך התהליך קצר יותר וגם סיכויי ההצלחה משופרים", אומר וייס. לדבריו, הסיכוי להצליח בשלב השני של הניסויים הקליניים גבוה פי 3 בהשבחה לעומת בפיתוח חדש ובשלב השלישי הוא גדול פי 2.

חלק מחברות התרופות עושות את ההשבחה בעצמן ואחרות בוחרות בשיתוף פעולה עם חברות כמו אינטק. לאינטק יש מספר שיתופי פעולה כאלה עם חברות תרופות גדולות. בחברה שומרים בקנאות על חשאיות ההסכמים, אבל לפי הערכות יש לה 4-5 הסכמים כאלה.

"אנחנו עובדים עם חברות גם בפיתוח תרופות חדשות וגם בתרופות קיימות", אומר קרני. "החברות מנסות להינצל מה'קניבליזם הגנרי' והפלטפורמה שלנו יכולה לסייע להן בכך". אגב, קרני בעברו הוא דווקא איש גנריקה - הוא כיהן בתפקידי ניהול שונים בחברת אגיס, שנמכרה לימים באקזיט גדול לפריגו.

אפיק עסקי נוסף הוא פיתוח עצמאי של תרופות אקורדיון, שמיועדות לשפר תרופות קיימות שעבורן פג הפטנט. התרופות הן לבודופה לטיפול בפרקינסון, זלפלון לטיפול בהפרעות שינה ובקלופן לטיפול בעוויתות שרירים.

התרופות הגנריות שקיימות בשוק, יכולות להפוך למוגנות פטנט בעזרת השבחתן על-ידי האקורדיון. החברה החלה את השלב השני של הניסויים הקליניים בלבודופה ובשלוש התרופות האחרות היא סיימה את השלב הראשון של הניסויים.

בעזרת התועמלנים של החברות הגדולות

"יש תרופות שעד היום לא הצליחו להשביח, משום שהן נספגות רק בחלק העליון של צינור העיכול, בניגוד להספגה לכל אורך הצינור", מסביר וייס. "המשמעות היא שהן סובלות מיעילות מוגבלת, שנגזרת על-ידי המבנה הכימי-פיסיקלי שלהן. החברות מנסות לעכב את התרופות בקיבה לזמן ממושך יותר. האקורדיון שפיתחנו, מוכנס לתוך הקפסולה כשעליו החומר הפעיל של התרופה, נפרס בקיבה וכל עוד הוא פרוס הוא לא יוצא ממנה".

וייס מספר שאינטק הצליחה להוכיח יעילות של השארת התרופה בקיבה, בטיחות התהליך ושיפור פרופיל רמות התרופה בדם. "לכל תרופה יש אקורדיון מעט שונה, וזה מאפשר לנו לפתח סדרת מוצרים ובה פטנט לכל מוצר, ולמסחר אותם בעתיד בנפרד", אומר וייס.

המודל העסקי הקלאסי לאינטק הוא חתימת הסכמי מסחור עם חברת תרופות מיד לאחר סיום שלב הניסויים השני. עסקאות כאלה כוללות לרוב תשלום ראשוני ותשלומים נוספים בכפוף לעמידה באבני דרך, ולאחר-מכן תמלוגים של כ-10% ממכירות התרופה. "אנחנו לא מתיימרים לשווק בסוף את המוצר לבד", אומר וייס. "לחברות התרופות יש תשתית של אלפי תועמלנים, ולנו זה נכון עסקית ואופרטיבית להיכנס איתן להסכם".

קרני: "תפקידנו הוא להיות חברת מו"פ חכמה. אנחנו לא מפתחים מוצר מדף, ולכן נצטרך לספק ידע ותמיכה גם בפיתוח וגם בייצור".

* יש סיכוי שתמשיכו לבד במוצרים לשלב השלישי והאחרון של הניסויים?

קרני: "כן. במקרה שנחליט כך, נבצע גיוס נוסף, מכיוון שנדרשת הוצאה של כ-15 מיליון דולר, שזה, אגב, עשירית מהעלות בשלב זה כשבוחנים תרופה חדשה".

* יש כוונה להתרחב לתרופות בתחומים נוספים?

וייס: "אנחנו יודעים מהמגעים עם חברות התרופות שיש תרופות נוספות שזקוקות לפתרון טוב להשהיה קיבתית, כך שנוכל בעתיד להרחיב את שיתופי הפעולה למוצרים נוספים. בנוסף, אנחנו בוחנים את השימוש של התרופה לעוויתות גם כטיפול נגד התמכרות לאלכוהול".

* מהם יעדיכם לטווח הקרוב והרחוק?

קרני: "היעד המיידי הוא לסיים את השלב השני בניסויים השונים ואז להתיישב לשולחן עם חברות התרופות ולחתום על הסכם מסחור. אלה שווקים של קרוב למיליארד דולר עבור כל תרופה. בטווח הרחוק ממש אנחנו מצפים לראות בשוק מוצרים שמשווקים על-ידי חברות בינלאומיות, כשאנחנו מספקים את הידע".

יוסף: "ההנפקה הייתה תחנה חשובה בחיי החברה, והיא תאפשר לנו להגשים את היעדים, כדי לא להיות כל הזמן במדבר, אלא להגיע לארץ המובטחת. ובמה שנוגע למסחר, ההתפתחות הטבעית של חברת תרופות לא נעצרת בתל-אביב".