בעיית העובדים הזרים שמציפה את מדינת ישראל כבר כמה שנים נובעת בעיקרה מחוסר הרצון המובהק של הישראלים לעבוד בעבודות בניין. מבחינת ישראלים רבים, עדיף להיות מחוסר עבודה מאשר להתפלש בין מערבלי בטון, טיח ופיגומים. התדמית הירודה של ענף הבינוי, לצד מספרים לא מספיק משכנעים בתלוש המשכורת, הדירו את רגלי הישראלים.
כך, מספרם של העובדים הזרים בענף הבנייה האמיר בתחילת העשור לכ-80 אלף עובדים, אך בשנים האחרונות, עם החמרת מדיניות הממשלה בנושא, המספר הלך ופחת. נכון לספטמבר 2009 היו בישראל 33.5 אלף עובדים זרים, כשעל פי התוכנית האחרונה, החלטה 1066 מיולי 2010, יירד מספרם בענף ל-5,000, כשעד 2012 יישארו בישראל רק מומחים זרים בענף הבנייה.
המשמעויות של כניסת העובדים הזרים לשוק העבודה בשני העשורים האחרונים היא מורכבת, אך חוסר ההתלהבות של הישראלים לעבוד בענף הבנייה מעורר דאגה. לא מדובר בחוסר רצון רק כלפי העבודות ה"רטובות" שבתחום, אלא גם בשלבים מקצועיים יותר כמו תכנון, ביצוע ופיקוח של פרויקטי בינוי ותשתיות.
מגמה זו באה לידי ביטוי במחסור בשנים האחרונות במהנדסי בניין בישראל, כשעל פי גורמים בתעשייה רק ילך ויחמיר. על פי נייר עמדה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בפברואר השנה, בשנים הקרובות ייווצר צורך בכ-500 מהנדסי בניין בשנה, כשארבעת המוסדות האקדמיים המכשירים היום מהנדסי בניין - הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, מכללת סמי שמעון והמרכז האוניברסיטאי אריאל - מכשירים רק כ-250 בוגרים בשנה. משמע, בעוד עשר שנים יהיה מחסור של 2,500 מהנדסי בניין.
הסיבות למחסור במהנדסי בניין מגוונות, בהן הפסקת העלייה מברית המועצות שהביאה עימה מהנדסים בתחומים שונים, הזדקנות הדור המבוגר של המהנדסים וגם השתתפות של חברות ישראליות בפרויקטים בחו"ל, מה שמביא למעבר של מהנדסים ישראליים מעבר לים - אבל לא רק.
"אני חושב שאחת הסיבות למחסור נובעת מההיסטוריה", מסביר נשיא מכללת סמי שמעון, פרופ' יהודה חדד. "בעבר ענף הבנייה נתפס כענף של צווארון כחול. הוא לא היה ענף שמושך צעירים ללמוד את המקצוע. בשנים האחרונות חלק גדול מהצעירים רוצה ללמוד היי-טק, ראיית חשבון או מקצועות ניהול שהם צווארון לבן. אלה מקצועות שמושכים יותר צעירים. זאת, למרות שהמצב היום השתנה בענף הבנייה, וזו כבר הנדסה שיש בה טכנולוגיות מתקדמות ביותר. זה כבר לא לואו-טק כמו שהיה לפני 10-15 שנה".
אחד הנושאים שמעיבים על רצונם של צעירים ללמוד הנדסת בניין הוא השכר הנמוך יחסית. בחברת ההשמה מנפאואר מציינים כי מדובר בשכר נמוך יחסית לשאר מקצועות ההנדסה, כמו הנדסת תוכנה או הנדסת מכונות. "לכן, כשמישהו כבר הולך ללמוד הנדסה, בניין זאת לא הבחירה הראשונה", אומרת מנהלת תחום תפעול ושרשרת אספקה במנפאואר, לילך ברנדה. לדבריה, השכר ההתחלתי בהנדסת בניין עומד על 10-11 אלף שקל בחודש, כשמהנדס תעשייה וניהול מרוויח בתחילת דרכו 15 אלף שקל, ו"הוא נמצא במזגן כל היום ולא צריך לרוץ מפרויקט בינוי אחד לשני".
3 הצעות עבודה לכל בוגר
כדי לעמוד על גודלו של המחסור, מספיק לראות איך בוגרי ארבעת המוסדות המכשירים מוצאים עבודה בקלות יתרה. באתר האינטרנט של הפקולטה להנדסת בניין בבן גוריון, למשל, מתגאים כי כל בוגר שלהם מקבל עם סיום התואר לפחות שלוש הצעות עבודה. גם במוסדות אחרים המצב דומה. "מעת לעת פונים אליי משרדי תכנון וניהול ומחפשים מהנדסים בקרב הבוגרים שלנו", מספרת ד"ר רבקה גילת, ראש המחלקה להנדסת בניין באריאל. "עד היום לא הצלחתי לעזור לאף משרד, כי כל הבוגרים עסוקים. הם משתלבים בקלות ובמהירות בשוק ומוצאים עבודה".
צורך בשינוי תדמית
ייתכן שדווקא הפרויקטים הגדולים - עיר הבה"דים, רפורמת נתיבי ישראל של ראש הממשלה נתניהו ורפורמת הדירות של שר השיכון אטיאס, עשויים למשוך צעירים ללכת וללמוד הנדסת בניין. "היום הנוער חכם והוא שואל ובודק", אומר יו"ר ארגון המהנדסים העצמאיים, שמואל אנגל. "כשהוא בדק שהשכר נמוך, הוא לא נכנס למקצוע הזה. היום הצעירים שומעים שיש התעוררות בשוק הבנייה - כמו עיר הבה"דים - וכתוצאה מכך הייתה היענות יותר גדולה השנה במוסדות האקדמיים. גם השכר נמצא במגמת התאוששות בגלל המחסור, וחברות מוכנות לעיתים לשלם קצת יותר".
אז איך פותרים את המחסור? כל המרואיינים מסכימים כי יש צורך דחוף בשיפור תדמית המקצוע, לאור העובדה שישראלים לא ששים לעבוד בענף הבניין, על אף שלא מדובר בעבודת כפיים במקרה זה. לדברי יו"ר איגוד המהנדסים, דני מריאן, אחת הדרכים לעשות זאת היא ע" התניית העבודה בתחום באמצעות הוצאת רישיון. "היום הנדסת בניין, ובכלל הנדסה אזרחית, זה מקצוע שההתמחות בו לא מחייבת רישיון, חוץ מתכנון קונסטרוקציה. אתה יכול לנוע מביצוע דרך פיקוח ועד לייעוץ, מבלי שיש לך התמחות ורישיון ספציפי לתחום", אמר.
לדבריו, האיגוד, יחד עם המועצה להנדסה ואדריכלות במשרד התמ"ת, מתכוונים לשנות את נושא הרישיון כדי שכל מהנדס יצטרך להוציא רישיון בתחום עיסוקו. "זה נולד מזה שאנחנו רוצים שאנשים יהיו יותר מקצועיים", אומר מריאן. "אנשים יבינו שיש יתרון לזה שמהנדס הוא מומחה, דבר שיכניס יותר יוקרה למקצוע".
הכתבה המלאה - במוסף הנדל"ן
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
