שפל היסטורי בסל המטבעות

מדוע שילמה ישראל ריבית גבוהה באחוז או שניים, מהריביות שמשלמות ספרד ופורטוגל

ביום שישי הגיע סל המטבעות האפקטיבי לנקודת השפל של השנה החולפת, הרחוקה כ-4% בלבד מנקודת השפל של כל הזמנים, 82.95 שנקבעה ב-6 באוקטובר 2008. סל המטבעות האפקטיבי הוא סל חדש למדי שקבע בנק ישראל, והוא מורכב מממוצע שער החליפין של השקל כנגד 28 מטבעות - שותפות הסחר העיקריות של ישראל ע"פ משקלן ואמור לשקף באופן מאוזן יותר את הביקוש וההיצע למטבע בישראל.

חמשת המטבעות שהרכיבו את הסל המסורתי מהווים כיום רק 70% מהסל החדש. בנק ישראל לא מפרסם שער יציג לגבי רוב המטבעות שצורפו אליו (כ-25% ממשקלו) והם בבחינת "קופסא שחורה" שמקשה על חישוב השער.

על מנת שלא לסטות מהנושא, אסתפק בשתי שאלות לעניין זה: האם לא ראוי לפרסם שערים יציגים של כל שותפות הסחר המיוצגות בסל, ומה הטעם במבנה כה מורכב של הסל, אם רוב העסקות שנעשות בין ישראל ורוסיה, אוקראינה וקוריאה למשל, אינן מבוצעות במטבע מקומי אלא בדולר או באירו.

הדרמה שהתרחשה בשבועות האחרונים הביאה לשיאים חדשים את האבסורד המתרחש במסחר בדולר/שקל. הטבלא המוצגת כאן ממחישה את מה שארע כאן במחצית השנה החולפת:

27/11/09

14/05/10

אחוז שינוי

משקל בסל

סל אפקטיבי

94.9

87.05

8.27%-

100%

דולר

3.826

3.759

1.75%-

24.79%

ליש"ט

6.2627

5.4678

12.69%-

5.2%

יין

4.4365

4.0537

8.63%-

3.53%

אירו

5.6898

4.7132

17.16%-

32.55%

פר"ש

3.7343

3.3611

10%-

3.22%

שער סל המטבעות, להזכירכם, משקף את המסחר בשוק המקומי. בחרתי להציג את מחצית השנה האחרונה מכמה סיבות:

  1. תעשיית הון הסיכון מתכווצת - פירושו של דבר פחות מט"ח שזרם לישראל
  2. מנכ"ל משרד האוצר מודאג מאד מהתכווצות ההשקעות בישראל, במיוחד בתחום ההיי-טק. סך השקעות הזרים בכלכלה הריאלית קטן.
  3. מגמת השקעות הזרים בבורסה הישראלית מתהפכת - לא משנה אם נקרא לזה המעבר למעמד של מדינה מפותחת, מימוש רווחים או אטרקטיביות נמוכה, התוצאה היא אחת-פחות מט"ח לבורסה.
  4. העודף בחשבון השוטף מצטמצם - הגרעון המסחרי הולך וגדל (2 מיליארד דולר מתחילת השנה).

כל אלו היו אמורים לתרום להיחלשות השקל, אולם בפועל, סל המטבעות נחלש ביותר מ-8% ובשוק שומעים יותר ויותר ש"השקל נהפך למטבע מקלט". חזון אחרית הימים הגיע. אם מר בלקנפיין (מגולדמן זאקס) וחבריו רואים בשקל מטבע מקלט וממשיכים לטפוח על שכמם של ביבי ושטייניץ, אולי יואילו נא להסביר מדוע שילמה ישראל ריבית כה גבוהה על הנפקת האירו האחרונה אותה הובילו - להזכירכם, ריבית גבוהה באחוז או שניים, מהריביות שאותן משלמות ספרד ופורטוגל.

לי ברור שזה בסך הכל עוד תירוץ בסל התירוצים של השחקנים המעוניינים אך ורק ברווח מהיר כתוצאה מהתחזקות השקל.

בשבוע החולף ראיתי ושמעתי את נתניהו בריטואל הקבוע לגבי המעצמה הכלכלית שהוא (והוא והוא והוא) עומד בראשה. המשפט הנכון ביותר שאמר ראש הממשלה היה שאם חלילה ניקלע אנחנו למשבר, אף אחד לא יבוא לחלץ אותנו. אמת יצוקה.

בדיוק מסיבה זו עליו ליטול את המושכות ולהתחיל לטפל לפחות בגורמים שכן בשליטתו. הוא אינו יכול לשלוט על האטה כלכלית באירופה, הוא בהחלט יכול וחייב להשפיע על האנומליה בשוק המט"ח המקומי. לא ייתכן שהדולר מתחזק כנגד כל מטבע בעולם, אולם המודלים והספקולנטים שמזהים את היעדר הביקוש כאן, משחקים בשערים כאוות נפשם ורק פישר מדי פעם עוד מנסה למנוע אסון.

למזלנו, המשבר עבר על ידינו לעת עתה, אולם איתותי האזהרה ברורים למדי - הייצוא בירידה כבר מספר חודשים ולא רק בגלל המשבר באירופה. סיבה נוספת היא הירידה בכושר התחרות עקב עוצמת השקל. על נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול הזהרתי כבר לפני מספר חודשים. אם השקל ימשיך להתחזק, טענתי, אפשר יהיה לשכוח מצמיחה בשיעור 4.5 ואפילו ב-4%.

גם ההתבשמות מהירידה באבטלה איננה במקומה. האם מישהו שם לב שמתחילת 2010 פוטרו 50 אלף עובדים במגזר הפרטי? הירידה באבטלה היא תוצאת גיוס 70 אלף עובדים במגזר הציבורי. האם זה מה שיביא לצמיחה? אני מסכים שבעת משבר צריך להגדיל את הגירעון ולהוסיף משרות למגזר הציבורי, אבל האם נכון היה לעשות זאת עכשיו?

בדיוק כמו שלא יעלה על הדעת שנפתח את גבולות המדינה כמקלט לפליטי כל העולם, כך לא יעלה על הדעת שנשאיר את שוק המט"ח כמטבע מקלט, כאשר מתן המקלט משמעותו נזק כבד לכלכלת ישראל ואיום ממשי על המשך הצמיחה.השקל הוא מטבע מקלט? תשלמו.

אנו עומדים לפני שבוע מסחר קטוע אולם מעניין ביותר, חג שבועות שמח לכל בית ישראל.

  • יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.