חומסקי המשעמם

אני לא הייתי מכניס את נעם חומסקי לביתי - אבל בשום אופן לא הייתי חוסם את דרכו אל מדינתי. למה לא הביתה? כי הוא נשמע לי אדם מאוד לא מעניין. אני לא מבין כלום בבלשנות, וכנראה בתחומו חומסקי הוא מגדולי הדור. אבל כשזה מגיע לאישיות שלו, למחשבותיו ודעותיו בתחומים אנושיים ופוליטיים - הוא מגלה קיבעון שאין כמותו לשעמום.

חומסקי מתהדר במה שקרוי שמאלנות. העניין הוא שגם בתוך המסגרת הזאת, כמו בכל מסגרת, יש גוונים שונים: יש שמאלנים מתונים (וימנים) עם ראש פתוח לדעות שונות; ויש חומסקים - אלה הם האנשים שגם בולדוזר לא יזיז אותם במילימטר מדעותיהם המקובעות.

אף ששמאלנים אמורים להיות יותר ליברלים מימנים, הרי כאשר זה מגיע לקיצוניים, למעשה אין הבדל. קיצוניים נלחמים על חיפוש ביטוי רק של עצמם ושל דעות המתאימות להם. יש שמאל, ויש ימין - ויש קיצוניים משני הצדדים שהם קטגוריה בפני עצמה.

אני לא מכיר הרבה דברים משעממים יותר משיחה עם אדם מקובע. אפילו אותו אדם הוא איש מקצוע מעולה, פרופסור גאון בתחומו - גם אז מדובר באדם שאינו מעניין ואין בו עניין. אנשים כאלה טובים למהפכות הדורשות מחויבות מלאה ונטולת ספקות. אבל בחיי היום-יום, כאשר מדובר בנושאים חברתיים ופוליטיים, אנשים כאלה הם לא רק משעממים, אלא שבמקרים מסוימים הם גם מזיקים.

חומסקי המדקלם

חומסקי מדקלם את משנתו האנטי-ישראלית כבר עשרות שנים, כמו שהוא מדקלם את משנותיו האנטי-אמריקניות. הוא מאוהב בתדמית של מנתץ פרות קדושות. ומה לך יותר ניתוץ מלהיות יהודי ולומר שישראל היא "מדינה מנוולת"? לא החמאס, לא החיזבאללה, לא תימן המפגרת, לא איראן המתגרענת - בכל אלה חומסקי דווקא תומך.

הוא מת על תדמיתו כשנוא היהודים בארצו, זה עושה אותו חשוב בעיני עצמו, זה בוודאי מעניק לו תחושה שהוא אמיץ וזה מעניק המון ראיונות בטלוויזיה ובעיתונות. חומסקי שייך לאלה שגם לו רצו כבר לא היו יכולים לשנות את דעותיהם - כי הדעות הללו הפכו לכרטיס הביקור שלהם, למטה לחמם.

כל הדברים האלה הופכים את חומסקי לבלתי ראוי לאירוח בביתי. אבל מה זה קשור לכניסתו למדינה? קראתי פרשנים אומרים שלו ניתן לו להרצות בביר-זית לא היה נגרם כל נזק. ואם היה נגרם?

האם אנחנו מכניסים למדינה רק אנשים השרים שתי גדות לירדן? ובכלל, מי קובע מהו נזק? בקיצור, כל העניין עם חומסקי מיותר ומזיק. לא רק בגלל הנזק התדמיתי בעולם, אלא בגלל הנזק שנגרם לי, ואני משוכנע לעוד אנשים רבים - הבושה על שכך מתנהגת מדינתי.