אבנר קופל בסרטו החדש: כך התברברתי בדרך

מי שראה את ההופעה של אבנר קופל ב"יציע העיתונות" ביום חמישי בערב, קיבל ב-20 דקות מרוכזות את כל הסיפור של מינהלת הליגה. תוך 20 דקות קילפו אנשי היציע את העור של יו"ר המינהלת, ושלחו אותו הביתה אחרי שלא הצליח לענות כמעט על שום שאלה שקשורה לליגה שלו.

כמה זרים יהיו בעונה הבאה בכל קבוצה, חמישה או שישה? אה... לא ברור. כמה קבוצות ישחקו בעונה הבאה? 10. אולי 12... מי ישדר את הליגה?... עבור.

לא סתם התקשה קופל לעצור את אנשי היציע שהסתערו עליו. המינהלת שהוא עומד בראשה עומדת בפני קיץ מורכב עם המון אי-ודאות. לראשונה מאז שהוא יו"ר המינהלת, יש לו הרבה מה להפסיד, אחרי שבשנים האחרונות לא היתה מלחמה שלא ניצח בה. דווקא הקיץ נאספו יותר מדי נושאים חשובים עם משמעות כלכלית אמיתית עבור המינהלת - ולצערו של קופל הם קורים אחרי עונת כדורסל איומה.

ההופעה של קופל בערוץ הספורט יוצרת תחושה אמיתית שהיו"ר התברבר אי שם בדרך. הוא מדבר יותר מדי על "המוצר" שיש לו ביד במקום לדבר על הליגה. הוא התאהב יותר מדי בשורה התחתונה שלשמה הוקמה המינהלת - להשיג כמה שיותר כסף לקבוצות - ואיבד כל כיוון במקומות אחרים, ספורטיביים.

***

שאלה מס' 1: מי ישדר את הליגה?

למרות שהמינהלת הצליחה להגדיל את כמות הספונסרים שלה, היא עדיין תלויה מבחינה כלכלית באופן מוחלט בשני גורמים עיקריים: הסכם הטלוויזיה עם ערוץ הספורט, שסידר לה 8 מיליון שקלים בעונה האחרונה, וההסכם עם הטוטו-ווינר, שהגיע השנה לשיא של 7.1 מיליון שקלים. שניהם מהווים ביחד כ-75% מהכנסות המינהלת, ובאופן ישיר משליכים על הכסף שמגיע לקבוצות. שני הגופים האלו מסיימים מיד בתום הפיינל-פור את ההסכם עם המינהלת.

בגזרת ערוץ הספורט המצב מורכב: בתחילת העונה יזם קופל מהלך נכון של ניסיון לצאת למכרז שידורים כבר בשליש הראשון של העונה, מה שהיה אמור למנוע מהמינהלת לחץ מיותר שעלול היה לגרום להתפשרות על מחיר (כפי שקרה בקיץ הקודם לכדורגל). משום מה הדברים נגררו, והמכרז לא יצא את הפועל. בינתיים, המינהלת החליטה לנצל את ההזדמנות להוציא את הליגה "החוצה" לערוץ 10, מתוך רצון להגדיל את החשיפה שלה באמצעות ערוץ ברודקאסט. ואז התברר שהמוצר האיכותי של קופל לא מתאים לערוץ מסחרי, בטח לא בפריים-טיים, אחרי שהרייטינג הממוצע העונה בערוץ 10 עמד על כ-4%.

עכשיו מנסים במינהלת, בתמרון אחרון, לבנות מכרז שלא יישען על גוף אחד, ובדומה לכדורגל יציעו כל מיני חבילות שידורים למרבה במחיר. לאחרונה נרשמות לא מעט שיחות ופגישות עם אתר ONE, אותו מנסה קופל למשוך לתוך המכרז כדי שיהווה עוד שחקן שיתחרה מול ערוץ הספורט ויגרום להעלאת המחיר של הזכויות.

בערוץ הספורט אמרו השבוע ל"גלובס": "קופל שוכח עניין אחד פשוט - מאז נחתם ההסכם בין הערוץ לבין המינהלת לפני שלוש שנים, שוק הטלוויזיה בכל הקשור לשידורי ספורט השתנה לחלוטין. את הסכומים שהוא קיבל מאיתנו בעבר הוא לא יקבל יותר, והוא יודע את זה".

במקרה הזה לא נראה שלקופל תהיה ברירה. גם הוא יודע שאת הטיפול שהוא קיבל מערוץ הספורט בשלוש השנים האחרונות - שכלל תוכניות מגזין ושידור של כל המשחקים והפקות מושקעות - הוא לא ישיג בשום מקום אחר. השאלה על כמה כסף הוא יתפשר.

***

שאלה מס' 2: מי ייקח חסות על הליגה?

"אם אתה שואל אותי מה הבעיה האמיתית של קופל", אומר בכיר בשוק הספורט, "זה פחות הטלוויזיה, ויותר העובדה שהטוטו-ווינר החליטו לזרוק אותו". אחרי שבנה במשך ארבע שנים את את המותג "ליגת ווינר", המינהלת היתה משוכנעת שיש לה ביד מוצר מנצח וסיכמה עם הטוטו-ווינר על הסכם שיווק חדש, בסך 21 מיליון שקל לשלוש שנים - מה שהיה אמור להבטיח לה שקט לטווח ארוך ושדרוג משמעותי. אלא שאז החליט דירקטוריון הטוטו-ווינר שלא לאשר את ההסכם וקבע אותו לשנה אחת בלבד על סכום של 7.1 מיליון שקל. בזמנו עוד אמר לי קופל: "תתפלא, אבל אני דווקא מרוצה שההסכם הוא רק לשנה אחת. כי אחרי השנה הקרובה המוצר יהיה שווה יותר, ובהסכם הבא עם הטוטו-ווינר אוכל אפילו להעלות את הסכום". להעלות? כמה חודשים בתוך העונה החליט הטוטו-ווינר על שינויים אסטרטגיים בחלוקת הכספים לשיווק ופרסום לליגות ולגופי ספורט, ובתוך כך גם החלטה שהוא לא מתאבד יותר על המותג "ליגת ווינר". בפגישות שנעשו עם המינהלת בתקופה האחרונה הודיע הטוטו שיש רק דרך אחת להמשיך את ההסכם: לקצץ את הסכום ב-50%.

קופל מנפנף בידיו עם כל מיני בדיקות שערך לגבי שווי החשיפה של המותג "ווינר", וטוען שלפיהן עולה כי היא שווה העונה הרבה מעבר ל-15 מיליון שקלים, ואם הטוטו-ווינר לא יבוא אז יש לו בשרוול כמה קנדידטים רציניים שעומדים בתור ויסכימו לקחת חסות על הליגה.

לאור העונה הנוכחית הכושלת ולאור העובדה שאין עדיין גורם משדר, וגם לאור העובדה שנתוני הרייטינג התפוצצו לכל נותן חסות פוטנציאלי בפנים, קופל יזדקק להרבה מזל (מפעל הפיס?) כדי להצליח לעמוד בסוף הקיץ עם הסכם שמתקרב לזה שהיה לו העונה עם הטוטו-ווינר.

***

שאלה מספר 3: כסף מעל הכל?

יש קו אחד שמחבר בין איך שהמינהלת מתנהלת כגוף שיווקי-כלכלי לבין איך שהיא מתנהלת ברמה הספורטיבית. בכל מה שקשור לשורה התחתונה, וזה השגת כסף לקבוצות, המינהלת עשתה בשש השנים מאז שהיא קיימת דרך אדירה: ההכנסות קפצו מ-3.2 מיליון שקל לכמעט 20 מיליון תוך 6 שנים. זה קרה בעיקר בגלל שבכל הקשור לשיקולים מסחריים-שיווקיים, היתה למינהלת אג'נדה ברורה מאוד.

אבל בכל הקשור לעניינים ספורטיביים המינהלת מחפשת את עצמה. לא באמת יודעת לאן היא רוצה ללכת. הנה דוגמה: כשנשאל קופל ביום חמישי ב"יציע העיתונות" למה בכלל צמחה בזמנו הליגה ל-12 קבוצות, למרות שלא היה לה מספיק קבוצות עם בסיס כלכלי ראוי לעמוד בזה, הוא ענה בפשטות כי עשה את זה מאחר שהיתה לו הזדמנות לקלוט לליגה את נתניה ומכבי חיפה - שתי קבוצות עם בסיס כלכלי טוב. "זה נבע משיקול אסטרטגי ושיווקי", הודה קופל. עכשיו כבר מדברים על הקטנת הליגה בחזרה ל-10 קבוצות, אחרי שהתברר ששלוש קבוצות העונה לא הצליחו לשלם משכורות ואפילו לא הצליחו לעמוד בתקציב המינימום שקבעה המינהלת בתחילת העונה.

בעוד במינהלת יש אנשי שיווק מעולים, לא ברור מדוע אין פורום מקצועי נטול אינטרסים שבוחן את הדברים במונחים של כדורסל נטו לאורך זמן; של איך מנהלים ליגה ספורטיבית מעבר לשיקולים מסחריים כאלו ואחרים.

מאז הוקמה המינהלת השתנתה השיטה כמעט בכל שנה. אף אחד כבר לא יודע אם נכנסים לעונה עם סדרות פלייאוף, מי משחק בהן, כמה נושרות וכמה עולות.

מי שלוקח את ההחלטות נכון להיום הם למעשה נציגי הקבוצות. כאן גם מתחילה הבעיה: לכל קבוצה יש אינטרס שונה לחלוטין - הקבוצות שמשחקות באירופה רוצות יותר זרים כדי שיוכלו להתמודד בכבוד; לקבוצות הקטנות יש אינטרס אחד בחיים: לשרוד ולקבל כסף מהמינהלת, מצידן שישחקו עם כדור ירוק. החלטות מתקבלות על בסיס של קבוצה כזאת או אחרת והחשיבות שלה לליגה. כשיש קבוצות שמשמעותיות לליגה מבחינת כמות קהל, מסורת או מתקן, כמו הפועל חולון, מאפשרים להן לפתוח עונה גם אם הן לא יכולות לעמוד בתקציב המינימום. ואם נתת לקבוצה אחת לפעול בתקציב אפס, איך תמנע מבעלים של עוד קבוצה או שתיים את הפריבילגיה הזאת? ככה נוצרת ליגה עם קבוצות שמשחקות בתקציב אפס, ויכולת מינוס, ומשחקים שנגמרים ב-40 הפרש.