מזה מספר שנים שציבור המשקיעים בחברת ורינט, הנמנית על קבוצת קומברס טכנולוג'י, מחכים לשזוף את עיניהם בדו"חות החברה - דבר שנמנע מהם בעקבות פרשת הבקדייטינג (תיארוך לארוך של מחירי מימוש של אופציות למניות) של החברה האם. לפני כחודשיים זה קרה. ורינט, המספקת פתרונות לאנליזה אוטומטית של הקלטות וידיאו וקול, ונחשבת למתחרה הגדולה של העמיתה הישראלית נייס, החלה להגיש לרשות לני"ע האמריקנית דו"חות מלאים - תחילה של השנים הפיסקאליות 2007 עד 2009, ולפני מספר ימים של השנה הפיסקאלית 2010 (מסתיימת בינואר).
דו"חות אלו לא רק חשפו את העובדה כי ורינט היא החברה הבת הטובה מבין חברות הבת של הקבוצה, ומהווה פרת המזומנים שלה, כי אם גם משמשת יצרנית ערך אישי לשדרת הניהול הבכירה בקבוצה פרי ידיו קובי אלכסנדר. דו"חות החברה (שמוגשים במתכונת אמריקנית) חושפים את עלויות השכר של בכיריה, החל מהסנט הראשון הכלול בשכר הבסיס השנתי שלהם, וכלה בדולרים שהם מרוויחים על האופציות שניתנו להם בעבר.
1. החמישייה הסודית
דו"חות ורינט חושפים את עלויות השכר של חמישה מבכירי החברה בשנים הפיסקאליות 2007 עד 2010. החמישה הם דן בודנר, מנכ"ל החברה; דאגלס רובינסון, סמנכ"ל הכספים; אלן מוריה, נשיא חברה בת; מאיר ספרלינג, נשיא חברה בת נוספת; דייויד פרסל, מנהל פעילות החברה באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה); ופיטר פנט, יועץ משפטי ומזכיר החברה.
אלו, כך עולה מבדיקת "גלובס", הפכו במהלך השנים האחרונות למיליונרים הודות לעלויות שכר מפנקות (ראו טבלה). במקרה של בודנר (51), שמכהן בתפקידו מזה 16 שנה (מה שהופך אותו לאחד המנכ"לים הוותיקים בארץ), עמדו עלויות השכר עבור ארבע השנים 2007 עד 2010 על 12.2 מיליון דולר (46 מיליון שקל). אם לוקחים בחשבון את עלויות שכרו של בודנר בשנים עברו, ולא שוכחים את העובדה כי בטרם עברה ורינט להיסחר "מעבר לדלפק" (Over The Counter), הספיק בודנר לממש חלק ממניותיו תמורת כמה מיליוני דולרים בודדים, מגיעים למסקנה כי ורינט הפכה את בודנר לאחד השכירים העשירים במשק הישראלי.
ובודנר לא לבד. אלן מוריה, נשיא החברה הבת Verint Witness Actionable Solutions, צבר במהלך ארבע השנים האחרונות עלויות שכר בשווי כולל של 5.1 מיליון דולר (19 מיליון שקל); ואילו מאיר ספרלינג, ישראלי נוסף הנמנה על הנהלת החברה אשר מחזיק בתואר נשיא החברה הבת Verint Communications Intelligence and Investigative Solutions, צבר באותה תקופה עלויות שכר בשווי של 5.3 מיליון דולר (20 מיליון שקל).
מוריה (47) מכהן בתפקידו מזה שנתיים, אך לחברה הצטרף לפני עשור לאחר מספר שנים בענקית התקשורת מוטורולה. ספרלינג (61) מכהן בתפקידו מזה עשר שנים, ובעברו היה סגן נשיא באי.סי.איי ובכיר בתדיראן המיתולוגית.
2. לא על השכר לבדו
נתוני השכר של בכירי ורינט אינם מורכבים מטבע הדברים רק מרכיבי מזומן, ומהדו"חות עולה כי עלויות השכר של בכירי החברה מורכבות משכר בסיס, בונוס שנתי שניתן במזומן, שווי מניות חסומות שניתנו, שווי אופציות שניתנו, תשלום לא הוני מבוסס ביצועים (תגמול שדומה באופיו לבונוס שנתי) ושאר תשלומים.
במקרה של בודנר, שכרו השנתי עמד בשנה הפיסקאלית 2010 על 600 אלף דולר, שווי המניות שקיבל עמד על 602 אלף דולר, שווי התשלום הלא הוני עמד על 780 אלף דולר, ובתוספת 42 אלף דולר עבור תשלומים אחרים עמדה עלות שכרו על 2 מיליון דולר בקירוב.
זה המקום לציין ששכרו השנתי של בודנר נחשב לגבוה מבין שכר מנכ"לי החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב, אך הנתונים הכספיים של ורינט והתנהגות מנייתה מצדיקים את שכרו (שהועלה לרמה הנוכחית רק לפני שנתיים). ורינט סיימה את השנה הפיסקאלית 2010 עם הכנסות של 703.6 מיליון דולר (צמיחה שנתית של 5%) ורווח נקי של 17.1 מיליון דולר לאחר שלוש שנות הפסד רצופות. החברה נסחרת כיום לפי שווי של 812 מיליון דולר, לאחר שמנייתה נסקה בשנה האחרונה בשיעור של 192%.
3. מדיניות תגמולים מעוררת כבוד
כיאה לחברה שהתאגדה כאמריקנית, המידע שמספקת ורינט באשר לאופן שבו היא מתגלמת את מנהליה הוא רב ולא מותיר כמעט סימני שאלה. מלבד פילוסופיית החברה בנוגע למדיניות התגמולים ופירוט מרכיבי עלויות השכר, מפרטת ורינט בדו"ח גם כיצד היא מחשבת את גודל הבונוסים השנתיים, מתי וכמה מניות חסומות/אופציות חילקה וכיצד מחושב שוויין.
אם לדוגמה הבונוס תלוי בההכנסות, תתייחס החברה לנתוני GAAP (ללא הכנסות חד פעמיות), וכך גם כאשר מדובר על רווח תפעולי כמדד לבונוס.
יותר מזה, הבונוסים שמקבלים חברי ההנהלה אינם מבוססים רק על נתון תפעולי אחד כי אם על ארבעה. במקרה של בודנר, לדוגמה, 40% מהבונוס השנתי מבוסס על רמת ההכנסות של החברה, 40% על רמת הרווח התפעולי, 10% על DSO (Days Sales Outstanding - מספר הימים שלוקח לחברה לקבל את התמורה עבור מוצריה מלקוחותיה), ואילו 10% הנותרים על קריטריונים של MBO (Management By Objectives - ניהול לפי יעדים).
מדינות תגמולים שכזו, תסכימו איתנו, מהווה מודל לחיקוי.
tali-z@globes.co.il
11
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
