תוספת שכר? כן. התייעלות - ממש לא

רק תמורת תוספת שכר של 4.5%, יסכימו, אולי, פקידי משרד הביטחון להכניס את המילה "התייעלות" לסדר היום הנינוח והמדושן שלהם - ומשרד האוצר, לא פחות ולא יותר, נשמע מאושר מזה. האוצר מאמין שאחרי זה תבוא רפורמה, תהיה התייעלות, תקציב הביטחון יקוצץ, הניהול יהיה גמיש, ויבוא הגואל לאימפריית הביטחון. מאמין או רוצה להאמין או קיבל הנחיה להאמין - עוד לא ברור.

את התוספת הזו יקבלו כל עובדי המשרד כולם, 2,200, וזאת אף שההתייעלות המתוכננת, יותר נכון המיני-התייעלות המתוכננת בתקציב הביטחון, בבינוי וברכש, נוגעת רק לחלק קטן מהעובדים. ובכלל, תוכנית מפורטת, בתחומים אלה, טרם הוצגה וכנראה טרם נכתבה ולא ברור עדיין איך מבצעים אותה. לעניין אלה שההתייעלות תיגע בהם או תפגע בהם במישרין, כבר הוחלט שיתקיימו בעתיד דיונים על הסכמים ותנאים נוספים וייחודיים. ורק לידיעה כללית, אותם 4.5% תוספת לפקידי הביטחון, יבואו, כמובן, בנוסף לכל מה שיוחלט בדיוני השכר בין האוצר להסתדרות. וכך ייפתח עוד יותר הפער הגדול בשכר בין עובדי משרד הביטחון לעובדי משרדי הממשלה האחרים.

נתונים מתוך דו"ח הממונה על השכר לשנת 2008 שהתפרסם באוקטובר 2009: שכר ממוצע של עובדי שירות המדינה - 12,654 שקל, שכר ממוצע של המורים - 9,116 שקל, שכר ממוצע בסקטור הציבורי - 7,556 שקל, שכר הפקידים במשרד הביטחון: 18,325 שקל. ולא נדבר בינתיים על העובדה שיש כמה וכמה פקידים בכירים משתכרים הרבה יותר מהרמטכ"ל, שמשתכר הרבה יותר משר הביטחון. וגם לא נפרט את העובדה שמרבית העובדים במשרד נהנים מעשרות שעות נוספות קבועות בכל חודש, והכי הרבה מקבל איש ועד, משהו בסביבות 120-140 שעות נוספות בחודש!.

ורק תזכורת לפקידי האוצר - ראש אגף התקציבים אודי ניסן והממונה על השכר אילן לוין - ההולכים לחתום בגיל ורננה על ההסכם המופלא עם עובדי משרד הביטחון: דו"ח ברודט, "עשרת הדיברות" של ההתייעלות הנדרשת בתקציב הביטחון, קבע שאחד המקורות הקריטיים להתייעלות, המקור החשוב ביותר לפינוי משאבים למימון ההתעצמות, הוא סדר חדש וצמצום בהוצאות השכר והגמלאות של מערכת הביטחון.

הקטע שהאוצר הכי מאושר ממנו הוא רעיון התוספת הדיפרנציאלית. סוכם שבכירים, לא יותר מ-50, יקבלו תוספת קטנה, עד 1%, ומשם תתחיל העלאה מדורגת עד 8% תוספת למשתכרים הצעירים והנמוכים. אכן חגיגה אוצרית (עם האקדמאים ועם הרופאים לא הצליח האוצר להגיע להסדר הגיוני שכזה), אבל היא כולה על חשבון הציבור, וגם ככה מדובר בעובדים שמשתכרים הרבה יותר מממוצע עובדי המדינה, וגם לא בטוח שזה ימומש בהתאם להחלטות.

האם, אחרי החתימה, בקרוב, אולי, ורק אחרי שיו"ר הוועד איקו חסון וראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, יואילו לחתום, יתחילו סוף סוף הליכי ההתייעלות בתקציב הביטחון, על בסיס "דוח ברודט"? ממש לא. בהחלט לא.

רק פרומו להתייעלות

תקציר הפרקים הקודמים: דו"ח ועדת ברודט (שבה ישבו כמה וכמה מבוגרי מערכת הביטחון) פורסם לפני שלוש שנים בדיוק, מאי 2007. הנה כמה חלקי משפטים: "בניהול המשאבים יש ביטויים בולטים של חוסר שקיפות, מידע סלקטיבי ולא שלם, ולעתים שימוש מניפולטיבי בו בתוך הצבא, בינו לבין משרד הביטחון ובינו לבין גורמי החוץ ומקבלי החלטות...". ועוד ציטוט: "הצבא ומשרד הביטחון מתנהגים עדיין במידה רבה על-פי נורמות אחרות ו'מנותקות' במידת מה מהמגזר הציבורי כולו ומהמגזר העסקי. התחושה שבסופו של דבר, במידה ומתקיים צורך, יימצאו לו בדרך כזו או אחרת משאבים מהקופה הציבורית על חשבון הנושאים האזרחיים, במקום על ידי התייעלות ושינוי בסדר העדיפויות, חזקה, משפיעה .." ההחלטה הנוגעת להתייעלות קבעה: המערכת תפתח בהליכי התייעלות, 30 מיליארד שקל בעשר שנים, ומלוא החיסכון יישאר בתקציב הביטחון. במקביל יתווספו בכל שנה סכומים לתקציב הביטחון.

הביטחון התנגד, האוצר התנגד, בסוף אותה שנה חתמה הממשלה על מתווה דו"ח ברודט. יותר משנה הכין משרד הביטחון את ניירות המכרז לחברת ייעוץ. נדרשו עוד חודשים עד שחברת מקינזי נבחרה, ועוד חודשים עד שהגישה המלצות. ב-25 בנובמבר 2009 קיימו משרד הביטחון והצבא יום עיון מיוחד. המנכ"ל פנחס בוכריס וסגן הרמטכ"ל בני גנץ התהדרו ב"אחת העבודות העמוקות ביותר שנעשו במערכת הביטחון... אני לא זוכר עבודה כה רצינית מקיפה ועמוקה בחיי המערכת". עברה חצי שנה, והשבוע יתקיים שוב יום עיון ותוצג שוב "תוכנית ההתייעלות של מערכת הביטחון".

דו"ח מקינזי נגע בעיקרון בשני נושאים מרכזיים: כפילויות ותהליכים מסורבלים בפונקציות הבינוי והרכש, שעולים מיליארדים בשנה, ללא הליכי בקרה נאותים, בלא הליכי אפיון, תיאום וקבלת החלטות. למשל: הצבא מחזיק ב"מרכז בינוי", משרד הביטחון ב"אגף בינוי". בסך הכול כמעט 2000 איש, סדיר, קבע ועובדי צה"ל. אנשי מקינזי הגישו סיכומים והמלצות עקרוניים, הצבא והביטחון אימצו אותם, אבל הם עדיין עוסקים בגיבוש צורת היישום ותהליכי העבודה של ההמלצות וההתוויות.

מלכתחילה היה ברור שהבעיה העיקרית איננה בתכנים אלא בהסכמת העובדים. ביום העיון לפני חצי שנה נכחו נציגי הוועד עם חצי חיוך על שפתותיהם. השיחות והדיונים התחילו כבר אז, עיצומים הוכרזו לפני שלושה חודשים, למרות התדיינות והסכמות לא נחתם עדיין הסכם.

נשוב ונחזור על השאלה דלעיל: האם חתימה על התוספת הנאה לכל עובדי משרד הביטחון רק כדי שאפשר יהיה להתחיל ליישם התייעלות אמנם תביא סוף סוף את ההתייעלות? ממש לא. בהחלט לא.

ה"תכל'ס" עוד לפנינו

קודם כול, כשיגיעו ל"תכל'ס", ליישום, שוב יתקיים עימות עם פקידי המשרד. אבל, וזה העיקר, העובדה שגמרו הסכם עם פקידי המשרד זה אולי יפה, אבל זה לא אומר כלום לגבי הסכמת הצבא. אחרי האלפים הבודדים של הפקידים ממתינים הרבבות הגדולים של הצבא וגם הם רוצים תוספות נאות כדי להסכים לדבר "התייעלות". ובכלל הצבא ירצה הרבה יותר כי הוא, מסתבר, מעביר כוח מעצמו, לפחות בעניין הבינוי והרכש, למשרד הביטחון.

בקיצור עלילת ההתייעלות רק בפרומו, כשהאוצר, בלחץ שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשיכים, תחת הכותרת דו"ח ברודט, להזרים עוד ועוד תוספות לתקציב הביטחון, על חשבון החינוך, הרווחה והבריאות.