בשבוע שעבר התעוררו הישראלים למציאות נדל"נית חדשה: בנק ישראל עומד לדרוש מהם הון עצמי של 40% מערך הדירה במקום 30%, לפני שהם יכולים ליטול משכנתא. באזור המרכז המשמעות היא שזוג צעיר ייאלץ להביא מהבית לפחות מאה אלף שקל יותר מבעבר.
בענף הנדל"ן חוששים שמהלך כזה ירחיק מהזוגות הצעירים את חלום הדירה, שגם עכשיו קשה להגשימו בשל מחירי הדירות העולים בהתמדה. כשהמחיר עולה, הצברים הופכים יותר מציאותיים, כך מגלה סקר חדש שתוצאותיו מציירות קווים לדמותו של רוכש הדירה הישראלי.
סקר בקרב 4,000 רוכשי דירות פוטנציאליים, שערך מרכז הבנייה הישראלי ושנתוניו נחשפים כאן לראשונה, מגלה כי מרבית הישראלים זנחו את חלומם לבית פרטי, הם מתכננים את דירתם מראש ובהתאם לגודל משפחתם העתידי, והם מוכנים להוציא סכומים קטנים בלבד, אם בכלל, על מנת לצאת מדירתם הקיימת ולרכוש דירה חדשה.
יודגש כי הסקר נערך בקרב 4,000 איש המתעניינים ברכישת דירה ושהגיעו לאחרונה לירידי דירות, כנסים, תערוכות וכן למרכז הבנייה הישראלי בגעש.
מהסקר עולה, כי יותר רוכשי דירות ישראלים מעדיפים נכס בקומה גבוהה - מאשר אלה שחולמים על בית פרטי צמוד-קרקע: 23% מהנשאלים מעדיפים לרכוש דירת יוקרה בקומה גבוהה; 22% חולמים על פנטהאוז; 20% מעוניינים לרכוש בית פרטי; 14% יסתפקו בדירת גן; 11% מבקשים דירה עם מרפסת גדולה; ו-7% חולמים על דופלקס.
עוד עולה מהסקר, כי הישראלים מחפשים דירות ביישוב בו גדלו או בסביבתו הקרובה: רק 33% השיבו כי ירכשו דירה באזור מרוחק, בעוד 67% יבחרו דירה בעיר הולדתם או בסביבתה. לדוגמה, מי שנולד ברעננה ואין לו תקציב לרכוש דירה בעיר, ירכוש דירה בהוד השרון או בכפר סבא הסמוכות.
לדברי קובי לנגליב, מנכ"ל מרכז הבנייה, "הישראלים הם בסך הכל שמרנים, ונוטים להישאר קרוב להורים או בעיר אותה הם מכירים; רק כשליש פתוחים למעבר לפריפריה, לשינוי מוחלט, למרות היתרון האדיר ביכולת לממן נכס בפריפריה הקרובה". לדברי לנגליב, חברות בנייה גדולות בוחנות בימים אלה פרויקטים בערים כמו קרית גת, שתהווה אלטרנטיבה זולה יותר לזוגות צעירים.
חושבים קדימה
רוכשי הדירות, מסתבר, הפכו יותר ויותר פרקטיים עם השנים. לפני עשור, רוב הרוכשים לא היו מתכננים את רכישת הדירה מתוך התחשבות בצרכי המשפחה העתידיים. כיום, 63% מרוכשי הדירות חושבים כמה שנים קדימה. "אם בעבר עברו הישראלים בממוצע שלוש דירות בימי חייהם על מנת לשדרג את איכות חייהם ולהתאימן לצרכיהם, היום יותר ויותר ישראלים חושבים כבר בגיל 30 איך תראה אותה הדירה לטווח הארוך, ומבלי שיצטרכו לעבור", אומר לנגליב.
לדבריו, החללים בתוך הדירה משתנים בהתאם לגודל המשפחה: "זוג בן 30 שיש לו ילדים קטנים ורוכש דירה ממוצעת בת 4 חדרים, חושב על חדרים קטנים וחללי משפחה גדולים", אומר לנגליב. "בגיל 40, כשהילדים גדולים, הנטייה היא לעבור לחדרים גדולים עם חללי משפחה קטנים. ובגיל 50 ומעלה, כשהילדים מתחילים לעזוב את הבית, הנטייה הברורה היא להקטין את מספר החדרים בבית".
לשפץ או לעבור?
עכשיו יותר מתמיד, מעדיפים הרבה ישראלים לשפץ את דירתם הקיימת מאשר לרכוש דירה חדשה. אם הם כבר עוברים דירה, הם מוכנים להוציא סכומים יחסית צנועים על מנת לשפר את מצב הדיור שלהם.
מתוצאות הסקר עולה, כי 46% מהנשאלים מעדיפים לשפץ את דירתם ולא לרכוש דירה חדשה, לעומת 27% לפני עשור. לדברי לנגליב, "ב-%62 מהמקרים הסיבה לכך היא כלכלית גרידא, וב-%38 הסיבה הינה הרצון להישאר באותו הבניין או באותה העיר".
יותר ויותר מאלו שבוחרים לשפץ את דירתם עושים זאת בעזרת איש מקצוע - אדריכל או מעצב. "אם לפני עשור פחות מ-10% לקחו מעצב או אדריכל, כיום 34% לוקחים אדריכל, מעצב פנים או לפחות מתייעצים בבעל מקצוע מומחה", אומר לנגליב. "האחוז עולה מידי שנה, ואנחנו מעריכים שתוך עשור נוסף כשני שלישים מהישראלים ישתמשו בשירותי יועץ חיצוני".
אחת הסיבות המרכזיות לשכירת מעצב או אדריכל היא הפוטנציאל לעלייה בערך הנכס: "יש הרבה יותר ישראלים שמחפשים את הטאץ' של בעל מקצוע; היום אנחנו מודעים יותר לפרמיה הנדל"נית של המהלכים שאנחנו מבצעים בנכס שלנו", אומר לנגליב.
נראה שאלו שבכל זאת מעוניינים לעבור דירה ולא לשפץ הם מציאותיים לגבי יכולתם הכלכלית לגשר על הפער בין המחיר שיקבלו על דירתם והמחיר אותו יצטרכו לשלם על דירה חדשה ומשודרגת: 17% אינם מוכנים להוציא כסף על מעבר לדירה חדשה; 22% מוכנים להוציא עד 200 אלף שקל; 13% יוציאו עד 400 אלף שקל. רק מיעוט רוכשי דירות מוכן להוציא למעלה מ-400 אלף שקל: 10% מוכנים להוציא עד 800 אלף שקל; 9% עד 1.2 מיליון שקל; 6% עד 2 מיליון שקל ו-7% יותר מ-2 מיליון שקל.
המודעות לשמירה על הסביבה מחלחלת אצל הישראלים: 54% מהנשאלים סבורים שבנייה ירוקה תשפיע לטובה על איכות חייהם ותעלה את ערך דירתם. מהסקר עולה, כי ככל שמקום המגורים קרוב יותר לגוש דן כך הנושא ה"ירוק" חזק יותר.
נוסף לכך, רבים מרוכשי הבתים מבינים שלגדל דשא זו לא הפעולה ה"ירוקה" ביותר או הכלכלית ביותר עבורם, בעיקר נוכח משבר המים. "אם לפני עשור ב-%83 מהגינות הביתיות היה מרכיב מהותי של דשא, הרי שכיום האחוז ירד ל-%58 והוא הולך ויורד בהתמדה לטובת הגינות היבשות שאינן מצריכות כמעט שימוש במים", אומר לנגליב. "היום אנשים מסמיקים שהם חושבים על דשא".
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
