ראש עיריית מילווקי לשעבר: "אל תסחפו לפרבור האמריקני"

"יש אנשים שרוצים לבנות כבישים גדולים בתל אביב ויש כאלה שרוצים לבנות שדרות ורחובות קטנים יותר. מדובר כאן בעצם במשוואת המודל האמריקני מול המודל האירופי, ובמקרה הזה המודל האירופי הוא טוב יותר: אין אוטוסטראדות באמצע פריז, חוץ מאוטוסטראדת פומפידו לאורך נהר הסיין, שעכשיו הוחלט על הסרתה", כך אומר ג'ון נורקוויסט, מי שהיה עד 2004 ראש עיריית מילווקי שבוויסקונסין בארה"ב והיום מכהן כנשיא ויו"ר הקונגרס לעירוניות חדשה (Congress for the New Urbanism), ארגון מוביל בארה"ב המקדם פיתוח של שכונות עם איכות חיים בריאה יותר, קהילות בנות קיימא ופיתוח שכונות שהתנועה בהן היא באמצעות הליכה ברגל.

נורקוויסט ירצה השבוע בסדנה להכשרת ראשי ערים בישראל לשמש כמתכננים הראשיים של עירם, ביוזמת מרחב, התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל. הסדנה, שבה ישתף נורקוויסט את ראשי הערים בניסיונו כמי ששינה את עירו מקצה לקצה והפך אותה למשגשת, תתקיים במשך שלושה ימים בצפת.

נורקוויסט כיהן כראש עיריית מילווקי מ-1988 עד 2004 ("הקשר של מילווקי לישראל הוא ברור, זו היתה בעבר עיר מגוריה של גולדה מאיר"). העמדה התכנונית שהכי מזוהה עימו היא התנגדותו לכבישים הרחבים והעדפתו לרכבות קלות. כשהתמודד לבחירות לבית המחוקקים ב-1974 התבסס הקמפיין שלו על התנגדותו להשלמת אוטוסטראדת Stadium South בעיר ובשנת 2002 ניצח על הריסת חלקה הקיים של אוטוסטראדת Park East.

נורקוויסט: "על האוטוסטראדה נסעו 40 אלף מכוניות ביום. היא הורידה את ערך הנכסים הסמוכים והמהנדסים שלנו בעירייה בדקו את האפשרות לפזר את התנועה בצורה טובה יותר. חשבנו שנוכל להסיר את האוטוסטראדה ושלא תהיה עם זה בעיה ואכן עשינו זאת ולא נתגלתה כל בעיה. אחרינו היו אוטוסטראדות רבות נוספות שהוסרו, כמו בערים בניו יורק, בסן פרנסיסקו ובקליבלנד. מבצע הסרת האוטוסטראדה המרהיב ביותר היה בסיאול בדרום קוריאה ב-2003 תחת ניצוחו של לי מיונג-באק כראש העירייה. עכשיו, לאחר הסרת האוטוסטראדה, אנשים יכולים לראות שם שוב את הרחוב ואת הנהר, והיום מיונג-באק הוא נשיא דרום קוריאה, כך שהבוחרים בוודאי אהבו את הורדת האוטוסטראדה אם הם אחר כך בחרו בו לעמוד בראש מדינתם".

גלובס: מה שאנחנו יותר ויותר מגלים בחודשים האחרונים הוא שבישראל התכנון העירוני נגוע בשחיתות. איך אתה מציע לטפל בזה?

"דרך אחת לטיפול היא להפוך את התכנון להליך הרבה יותר ציבורי, שבו התושבים יוכלו להיות יותר מעורבים בקבלת ההחלטות. חשוב שראשי הערים יבינו את החשיבות בעיצוב שמנחיל ערכים לעיר ובכך לשמר אורבניזם. למשל, שדרות רוטשילד ורחוב דיזנגוף בתל אביב הם רחובות יפהפיים שפרוסים טוב, עם ארכיטקטורה מאוד מעניינת שיוצרת תפאורה לתרבות, לכלכלה ולתיירות של העיר. הייתי מציע לראשי הערים להבין עד כמה חשוב לשמור על עיצוב שכזה ולא לתת לערים להיסחף לפרבור (sprawl) בסגנון האמריקני, שעליו אנחנו מתחילים להתגבר בארה"ב".