המדינה עשויה להעניק ליצרני חשמל פרטיים ערבויות בהיקף המתקרב ל-20 מיליארד שקל, אם יורחבו אמות המידה שקבע האוצר למתן הערבויות - כך עולה מבדיקה שערך "גלובס". בישיבת ועדת הכספים של הכנסת בשבוע שעבר התברר כי אין מניעה משפטית להעניק את הערבויות ליצרני חשמל נוספים, והחברה לישראל כבר הודיעה כי תעתור לבג"ץ אם האוצר יפסול את בקשת החברה-הבת שלה OPC, המקימה תחנת כוח בהספק 400 מגה-ואט במישור רותם.
בשיחות עם "גלובס" אמרו יצרני חשמל פרטיים נוספים כי יתבעו את המדינה אם לא יזכו לערבויות, משום שלטענתם לא תהיה להם כל אפשרות לקבל מימון בנקאי להקמת התחנות ללא ערבויות מדינה. גורמים בשוק יצרני החשמל אמרו ל"גלובס" כי "האוצר פתח תיבת פנדורה שמאיימת על עתיד ייצור החשמל הפרטי בישראל".
ועדת הכספים של הכנסת תכריע ביום רביעי השבוע אם לקבל את בקשת החשב הכללי באוצר ולאשר למדינה להעניק ערבויות בהיקף 7 מיליארד שקל ליצרני חשמל פרטיים.
החשב הכללי שוקי אורן נימק את מתן הערבויות, בכך שמדובר ב"הגנות ינוקא" הניתנות לסקטור צעיר שלמדינה יש אינטרס חיוני בקידומו. הערבויות ניתנות למקרה שבו חברת החשמל לא תעמוד בהתחייבויותיה לרכישת חשמל מהיצרנים - זאת בעקבות דרישה מפורשת של הבנקים המלווים, החוששים מפני מגבלות לווה יחיד.
בסיום הישיבה החליט יו"ר הוועדה ח"כ אליעזר גפני לדחות את ההצבעה על יוזמת האוצר לישיבה נוספת. גפני החליט לזמן לישיבה השבוע את היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שבמהלך הישיבה הקודמת הפתיע המשנה ליועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אלדר דוכן, רבים מהנוכחים כשאמר שאין מניעה משפטית מחברת OPC לפנות ולבקש את הערבויות.
OPC מאיימת לעתור לבג"צ
קודם לכן טענו באוצר כי OPC - שזכתה ב-2003 במכרז ממשלתי להקמת התחנה - מנועה מלבקש ערבויות, משום שהדבר עלול להוות עילה לפתיחתו מחדש של המכרז. בא כוח OPC עו"ד משה שחל הזהיר בישיבת הוועדה כי החברה תעתור לבג"ץ במקרה שתיחסם בפניה האפשרות לקבל חלק בערבויות. ואולם גורמים באוצר אמרו בעקבות ישיבת הוועדה ל"גלובס" כי אם תבקש OPC ערבויות מדינה יהיה הדבר בבחינת "אדם שבא לחנות עם טלוויזיה שרכש לפני שבע שנים ומבקש לקבל הנחה במסגרת מבצע לרכישת טלוויזיה חדשה".
בנוסף לסכסוך המסתמן בין האוצר ל-OPC צפויה יוזמת האוצר להיתקל בהתנגדות מצד יצרני חשמל פרטיים אחרים. מתן ערבות המדינה מהווה הטבה משמעותית ליצרנים הפרטיים משום שהיא מאפשרת הוזלה ניכרת של עלויות גיוס המימון להקמת התחנה, בהיקף של 400 מיליון עד 4 מיליארד שקל (ראו טבלה).
ואולם, על רקע מגבלות בחוק על גובה הערבויות שהמדינה יכולה לתת, הגביל האוצר הגביל את סכום הערבויות שהוא מציע ל-7 מיליארד שקל, סכום היכול להספיק רק ליצרנית החשמל הפרטית דוראד וליצרן גדול נוסף, שיהיה ככל הנראה הזוכה במכרז אשלים (ראו טבלה). בנוסף נקבע, כי רק יצרנים פרטיים שישלימו סגירה פיננסית עד סוף 2011 יוכלו לבקש את הערבויות. העיתוי התפרש בשוק כ"תפור" למידותיה של יצרנית החשמל הפרטית דוראד, הנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר לקראת השלמת הסגירה הפיננסית.
תפור למידות של דוראד
בנוסף, עומדת דוראד בפני הפרת הסכם למכירת חשמל עם משרד הביטחון אם לא תשלים בשבועות הקרובים את הסגירה הפיננסית, או לכל הפחות, תראה התקדמות משמעותית. כי נציג החשב הכללי משמש חבר דירקטוריון חברת קצא"א הממשלתית, שהיא בעלת המניות העיקרית בדוראד (37.5%).
בשיחות עם "גלובס" הגדירו יצרני חשמל פרטיים את תאריך היעד שקבע האוצר להשלמת הסגירה הפיננסית "שרירותי" וטענו כי לא יעמוד במבחן בית המשפט. היצרנים גם מתחו ביקורת על כך שהערבויות מחולקות לפי שיטת "כל הקודם זוכה" ולא באופן יחסי. לדבריהם, הממשלה נקבה כיעד הקמת תחנות כוח פרטיות בהספק של 3,000-4,000 מגה-ואט, כלומר פי שניים עד שלושה מההספק של התחנות שיקימו דוראד והזוכה באשלים. יתרה מכך, לטענת היצרנים, הענקת ערבות מדינה לדוראד תעלה את רף הביטחונות שידרשו הבנקים מכלל היצרנים, כך שגם יצרנים שהיו מסוגלים להגיע לסגירה פיננסית ללא ערבויות מדינה - לא יוכלו לעשות כן אם תאושר היוזמה.
גורם נוסף שעלול להיות מושפע מהיוזמה הם ספקי הגז ובראשם השותפות ב"תמר", שחתמו לפני חצי שנה על הסכם למכירת גז טבעי לחברת חשמל בהיקף 9.5 מיליארד שקל. הסכם זה אמור לשמש כביטחון לצורך קבלת מימון בנקאי בהיקף 1.6 מיליארד דולר, הדרוש לפרויקט הפיתוח של תמר (מימון פרויקטלי ע"ב). לדברי גורמים בסקטור האנרגיה, "המדינה באה ומצהירה כי יש חשש לקריסה של חברת חשמל - לא ייתכן שלא יהיו לכך השלכות רוחביות על המימון הבנקאי שמקבלים ספקים שנכנסים להתקשרויות בהיקף משמעותי עם חברת החשמל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
