קרטל הלחם: "המאפיות הגדולות עושקות את הצרכן; יש כזה סירחון שהארץ תרעד"

לפני כעשור, באירוע עסקי בגרמניה, פגש עזרא דאושין, היום בעל מאפיית "הדגנים", את אחד מבני משפחת אנג'ל, בעלת המאפייה המיתולוגית מירושלים. "הוא ישב איתנו לארוחה", משחזר דאושין, "ובאיזשהו שלב שאל אותי: 'עזרא, מה אתה עושה עכשיו בחיים?'. אמרתי לו, 'פתחתי בית מאפה'. באותו רגע הוא התהפך עליי. הוא אמר לי, 'אתה יודע עזרא, אני פיל ואתה זבוב - אבל אתה מגרד לי בתחת. אני לא יודע מה לעשות, אתם מפריעים לנו'. אמרתי לו, 'תגיד, אתה רוצה לאכול את כל העולם? בסוף העולם יאכל אותך'".

מאז ועד היום כוחה של מאפיית אנג'ל בשוק רק הלך וגבר. 3 קבוצות המאפיות הגדולות בישראל - אנג'ל, ברמן ודוידוביץ' - שולטות ביותר מ-90% מהשוק. בשבוע שעבר התברר כי לפי רשות ההגבלים העסקיים, השליטה הזו הושגה באמצעים פליליים: בכירים ב-3 החברות נעצרו בחשד לקיום קרטל ביניהן, שהגדיל משמעותית את רווחיהן על חשבון הצרכן.

"מדובר", אמרו ברשות, "בקרטל מאורגן היטב שמנוהל על-ידי בכירים בחברות החשודות, המשלב בתוכו את העבירות הקשות ביותר שעומדות בליבת חוק ההגבלים העסקיים... ...והכול ממניעים כלכליים פסולים, ובין היתר על גבם של החלשים והנזקקים".

בשוק הלחם התגובות למעצרים היו מעורבות: חלק מהשחקנים טוענים כי "הגיע הזמן" שרשות ההגבלים תתעורר ותחשוף את מה שנחשב בענף למובן מאליו, אחרים טוענים כי מדובר בחשדות מופרכים, ודברי כולם מתובלים כמובן באינטרסים כבדים.

כך או כך, סיור בין מאפיות קטנות ושיחות עם גורמים שונים בענף חושף תופעה מעניינת: בניגוד לענפים אחרים, כגון ענף הגז, שבהם הקרטל בין החברות הגדולות פגע אנושות בחברות הקטנות והצית בין הקבוצות מלחמת עולם - בענף הלחם, אם אכן התקיים קרטל, נראה כי הנפגעים העיקריים ואולי היחידים ממנו הם הצרכנים.

בעלי המאפיות הקטנות, בניגוד למצופה, אינם ששים לתקוף את הקולגות הגדולות, ומכוונים את האש דווקא לעבר גורמים אחרים לגמרי, שלטעמם צריכים להימצא על כוונת הרגולטור: רשתות השיווק הגדולות, שמסרבות לקנות מהן סחורה ומוכרות רק את הלחמים של הגדולות ובמחירים מופקעים; וטחנות הקמח, שבמקום להילחם עליהן מעדיפות שלא לדרוך האחת על אצבעות האחרת - מה שמונע ירידת מחירים. למחיר הקמח, מיותר לציין, השפעה ישירה על עלות ייצור הלחם, ולכן תיאורטית גם על המחיר לצרכן.

"הסופרמרקטים אשמים בכול"

ליובל דורון, בעל רשת המאפיות "לחם תושיה", אין ספק בנוגע לזהות האחראים האמיתיים לכשלי שוק הלחם המקומי. "הסופרמרקטים אשמים בכול", הוא גורס, "חבל שעצרו את בעלי המאפיות הגדולות. אפילו שהם כאילו מתחרים שלי, אני אומר שצריכים לעצור את הסופרמרקטים, לא אותם".

* תסביר.

"הם קונים לחם ב-6 שקלים ומוכרים ב-16 שקל. זו שחיתות. איך תדע אם אני צודק? תבדוק בכמה כסף המאפייה הגדולה מוכרת את הלחם לסופרמרקט".

G פנה לשופרסל ולרבוע כחול בבקשה לחשוף את המספרים בנוגע לכמה סוגי לחמים הנמכרים לצרכן ב-18-12 שקל. הרשתות סירבו. כמו כן, הרשתות העדיפו שלא להגיב גם לשאר הטענות העולות בכתבה.

הבעיה מסתעפת, טוען דורון, כשרשתות השיווק מונעות מהמאפיות הגדולות למכור את הלחמים במחירים זולים יותר בנקודות מכירה אחרות: "הם לא נותנים להתחרות. אם הם ישמעו שמישהו בחוץ מוכר לחם צרפתי של אנג'ל (מחירו ברשתות נע בין 15 ל-18 שקל) יותר בזול, הם יבוא לאנג'ל ויגידו 'קח את הדברים שלך ותלך מפה' - מהיום להיום. הסופר עושק את הצרכן כשהוא מוכר ביוקר, ואחרי זה עושק את המאפיות כשהוא לא נותן להן למכור בחוץ יותר בזול. יש פה כזה סירחון, שהארץ תרעד. שנים זה ככה, ואף אחד לא מדבר".

"ברור שזה ככה", מסכים שי סלמן, בעל רשת מאפיות "אריאל". "הרשתות רוצות להרוויח על הלחם 35%-40%. אם הוא (נציג הרשת, א' ר') יראה מחיר יותר זול בחוץ, הוא מוריד למחיר הזה ולוקח את האחוזים שלו, לא מעניין אותו כלום. מבחינתו שהמאפייה לא תביא אליו יותר סחורות. עכשיו, תוריד למאפייה רצינית את שופרסל למשל - אתה יכול לסגור אותה".

* כלומר, כל הכוח נמצא בידי הרשתות?

"כן, כן, כן. בנו את המפלצת הכי גדולה בארץ, את שופרסל, אישרו את זה (מיזוג קלאבמרקט ושופרסל שאושר על-ידי רשות ההגבלים, א' ר'), ואחרי זה שואלים למה זה המצב".

"אני רק הרווחתי מהמצב הזה", מוסיף דורון מ"לחם תושיה". "מה אכפת לי שימכרו בסופר ב-16 שקל מה שאני מוכר ב-10? אבל פשוט כואב הלב לראות איך עשקו פה את הצרכנים".

וגם דאושין מהדגנים מסכים כי "המחירים היקרים שלהם רק עושים לנו טוב, כי אנשים מבינים שלא כדאי לקנות את הלחמים שלהם, באים אלינו ומקבלים את הלחמים המיוחדים הרבה יותר בזול".

* אז עדיף לך שיהיה קרטל בין המאפיות הגדולות?

"כן. שהם יעלו את המחירים, ויבואו אלינו".

המחירים במאפיות הקטנות זולים יותר, מסביר ארז קומרובסקי, מייסד "לחם ארז" ובעל טור במגזין זה, פשוט כי "אין לך עוד גורם באמצע, אתה קונה ישירות מהיצרן. ברשתות השיווק מי שמרוויח מהמחירים הגבוהים זה נוחי דנקנר (בעל השליטה בשופרסל, א' ר') ודומיו".

דאושין מספר כי ניסה בעבר למכור סחורה בסופרמרקטים, אולם "גיליתי שהם לא רוצים אותנו, אנחנו 'מוקצה' שם, ואין לנו סיכוי להיכנס".

גם במאפיות אחרות סיפרו סיפורים דומים: ברשתות, הם אומרים, לא מוכנים לשמוע מהם, גם אם יציעו מחירים זולים יותר: "היכנס לסניפים של הרשתות ותראה שרק הגדולים שם".

ביקור בסניף תל-אביבי של שופרסל ביום ראשון השבוע גילה על מדפי הלחמים, לצד מוצרים של מאפיית הבית של שופרסל, אך ורק מוצרים השייכים ל-3 המאפיות הגדולות. צרכנים אמנם עלולים לשגות ולסבור כי ההיצע מגוון, שכן על הלחמים מתנוססים מותגים שונים כגון "לחם הארץ" או "מאפיית ודש", אולם מדובר במאפיות שנרכשו במהלך השנים על-ידי המאפיות הגדולות.

ביקור בסניף מגה בעיר של רבוע כחול גילה, בנוסף לגדולות, גם כמה לחמים של מאפיית "השלום" מאור-יהודה ולחם אורגני של תנובה, אולם גם שם ל-3 המאפיות הגדולות יש דומיננטיות מובהקת.

"לפני שנים אחדות ניסינו כמה פעמים להיכנס לקו-אופ ולשופרסל", אומר בעל מאפייה קטנה. "נפגשתי עם הקניינים שלהם. אמרו לי, 'תשאיר דוגמאות של לחמים, נחזור אליך'. לא חזרו. בסוף התייאשנו".

"ידוע שהמדינה שלנו מושחתת"

אף אחת מהטענות שמעלים במאפיות הקטנות אינה חדשה במיוחד: ככה עובד העסק מאז ומתמיד, אומרים שם, זה פשוט לא עניין אף אחד עד היום. מדוע לא עשו רעש תקשורתי, הפעילו לוביסטים ועורכי דין, פנו בתלונות לממונה על ההגבלים?

"וואלאק", מעיד אחד מהם על עצמו ועל חבריו. "בעלי המאפיות הם אנשים מטומטמים. נולדנו לתוך המאפייה, אנחנו עושים את זה כי זה מה שאנחנו יודעים, ואנחנו לא ממש יודעים איך לדאוג לאינטרסים שלנו מול הרשויות".

מה הוביל לחקירת הקרטל דווקא עכשיו? בהמשך הדרך, ובמיוחד אם החקירה תבשיל לכתבי אישום, יתבהרו הנסיבות המדויקות. עד אז רוחש השטח ספקולציות. אחת מהן גורסת כי מקור החקירה בהלשנה של גורם מתוך הקרטל כביכול, שנולדה בהפרת הסטטוס-קוו בין המאפיות.

"כשרמי לוי הלך לצפון הוא קנה מאנג'ל, שנכנס לטריטוריה של דוידוביץ', ואז דוידוביץ' הלך ומכר בירושלים, שזו הטריטוריה של אנג'ל", מציע בעל מאפייה שטוען לקרבה לעניינים.

בשבוע שעבר פורסם כי הרשות חושדת, בין השאר, כי המאפיות סיכמו ביניהן כי דוידוביץ' לא תתחרה במכרזים בירושלים, ואילו אנג'ל וברמן יימנעו מלגשת למכרזים בצפון.

יגאל שלומי, בעלי מאפיות "אורן משי", מציע אפשרות אחרת: "אחד המתחרים רוצה לנקום. אנשים צרי-עין. מאז שברמן לקחו את המכרז של הצבא, העיניים של כולם עליהם, ומנסים להפיל אותם כדי לקחת את זה במקומם".

נראה כי זה אכן היה הטריגר לחקירה, לפחות לפי מה שסבורים במאפיית ברמן. קומרובסקי מספר ששוחח עם יצחק ברמן, ש"אמר לי שהוא יודע מי יזם את החקירה; זו מאפייה קטנה יותר, שרצתה להיכנס למכרז של הצבא".

"זאת לא הפעם הראשונה", אומר שלומי. "תמיד מנסים בשוק להפיל זה את זה, לקחת מכרזים מהצד - אם זה בהלשנות, ואם זה בלתת שוחד בפנים. ככה זה עובד".

* שוחד הוא פרקטיקה מקובלת במכרזים לאספקת לחם?

"כן".

* במכרזים ממשלתיים?

"בכל מקום במדינה. ידוע שהמדינה שלנו מושחתת".

ברשות ההגבלים העסקיים העדיפו שלא להגיב לטענות העולות בכתבה.

כולם עובדים עם כולם

לסיכום, נראה כי מה שמונע מתיבת הפנדורה של ענף הלחם להיפתח עד הסוף הוא הפחד ההדדי: כולם עובדים עם כולם, ולא ממש ששים לעימותים שעלולים לפגוע בעסקים.

בעל טחנת קמח שלו בטן מלאה על המאפיות סירב להתראיין בנימוק ש"מחר הן לא ייקנו אצלי קמח ויילכו למתחרה שלי". בעלי מאפיות, מצדם, חששו לתקוף את טחנות הקמח מחשש שאלה יחרימו אותם או יעלו להם דרסטית את המחיר.

"הוא יכול מחר להחליט שהוא מוכר לי קמח ב-3,000 שקל לטונה, או שהוא לא רוצה למכור לי בכלל, ואז מה אני אעשה?", תוהה בעל מאפייה. "זאת הפרנסה שלי, אז אני מוריד את התחתונים".

כשחוקרי רשות ההגבלים יגיעו אל אותם גורמים, יש להניח שייתנו יתר דרור ללשונם. אלה פונים בינתיים לגורמים שונים בענף ולומדים אותו היטב.

"אתמול דיברו אתי מרשות ההגבלים", מספר קומרובסקי. "אני לא יודע מה קורה בחדרי-חדרים, אבל לא נראה לי שמתחרים כל-כך חזקים שיושבים זה על הוורידים של זה יהיו מתואמים ביניהם. מצד שני, ראינו כבר דברים יותר פסיכיים מזה. אין לי מושג".

g@globes.co.i