טובים השניים

כמה אמצעי תקשורת כתובים ואלקטרוניים עושים ביממה האחרונה עניין גדול מהטענה שנתניהו וברק גיבשו לבדם את פרטי מבצע המשט, בלי להביא זאת לפורום השבעה. הדברים מובאים כביקורת על תהליך קבלת ההחלטות של השניים בפרט ושל הממשלה בכלל. ובהזדמנות הזאת הוזעקו הכתבים המדיניים כדי לספר לציבור איך נתניהו למעשה פועל לפעמים לבדו, כמו למשל בקשר עם מנהיגי עולם. כל הציטוטים המובאים בהקשרים אלה באים מפיהם של... לך תדע, כרגיל המקורות הם אנונימים - בין אם זה פקיד בכיר ובין אם פקיד עוד יותר בכיר.

בואו נקרא עכשיו את תגובת ראש הממשלה: "גם בעבר עצירת משטים אושרה על ידי ראשי ממשלה ושרי ביטחון לבדם, ולא בקבינט ולא בממשלה". אני מתעב תגובות כאלה, כי הן מעידות יותר מכול על פחדנות והעדר עמוד שדרה. מה אתם מתחבאים אחרי מה שהיה "מקובל בעבר"?

בשביל מה יש בחירות, לאיזה צורך מחליפים ממשלות אם כל מה שהיה הוא גם מה שצריך להיות? אם זה נכון, אז לא צריך להחליף ממשלות אלא לתת לממשלה אחת להמשיך לעשות את מה ש"מקובל". מממשלה חדשה אנחנו מצפים שתבחן את מה שנעשה בעבר ותחליט עם הדברים ה"מקובלים" היו ראויים או שיש לשנותם.

במילים אחרות: ממה אתם פוחדים, לכל הרוחות? למה אתם, שני המאצ'ואים מהסיירת, לא יכולים לקום ולומר "קיבלנו את ההחלטות לבד משום שכך נכון וראוי"? ואתם יכולים להוסיף - וכך נמשיך ונעשה גם בעתיד, כי אם נביא נושאים כאלה לשבעה, אפילו רק לשלושה, משמעות הדבר כאוס, שלא לדבר על כך שזה יודלף במהירות הקול העובר מסלולרי אחד לאחר.

למה אתם, נתניהו וברק, חשים צורך להשתמש באליבי בדמות המילה "מקובל"? במיוחד כשעשיתם את הדבר הנכון. רק זה חסר לנו, שחבורה של שבעה אנשים תדון ותחליט על מהלכים אופרטיביים. אם היו נותנים לשבעה לנהל את המבצע אז מה שקרה בפועל היה נראה כמסיבת רעים לעומת מה שאלה היו רוקחים לנו.

בתנאי שיודעים מה הם עושים

הבעיה, לכן, אינה ששניים הם המחליטים. כאמור, זו הדרך הנכונה, למעשה היחידה, בתנאי, כמובן, שהשניים יודעים מה הם עושים. כי אם לא, אז יש בעיה. את הבעיה הזאת לא פותרים באמצעות תוספת של אנשים לתהליך קבלת ההחלטות, כי זה, כאמור, עוד יותר גרוע. את זה פותרים על ידי הצבת האנשים המתאימים לקבלת החלטות כאלה.

את הבעיה הזאת פותרים באמצעות החלפתם של השניים כאשר הם מוכיחים את חוסר כשירותם. זה הדבר שצריך להעסיק את הציבור - ולא הציטוטים מפיהם של "שרים בכירים" מתוסכלים שאוי ואבוי אם היו משתפים אותם בהחלטות חשובות.