"נסיגה מתוכנית התמריצים תהיה מאוד שלילית עבורנו"

הנה דבר שלא ידעתם על מייקל (מייק) ספלינטר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס: יש לו בלוג. בעצם, יש לו שניים. הראשון, מתפרסם ברשת הפנימית של אפלייד ומיועד בעיקר לעובדים, השני, מתפרסם אחת לתקופה (הפוסט האחרון היה בפברואר השנה), באתר הבלוגים של אפלייד לצד בכירים אחרים בחברה שמשתתפים.

ההבדלים בין הבלוגים ניכרים. הראשון נכתב על ידי ספלינטר עצמו, בתזמון קפדני של פעם בשבוע וכולל כבר 134 פוסטים ועוסק בסוגיות השוטפות; השני, עוסק בעניין אחד בלבד - קידום האג'נדה הירוקה. משקיע, לקוח או עובד שמעוניין להבין את דעתו של ספלינטר, שמנהל את החברה הגדולה בשוק ציוד הייצור למפעלי השבבים, בעניינים אחרים, יאלץ להאזין לשיחות הועידה התקופתיות של החברה.

לא מוגזם להעריך שספלינטר, ששהה בשבוע שעבר בישראל, עבר במשך השנה האחרונה את התקופה הקשה בקריירה שלו, והוא כבר ראה כמה וכמה משברים בעבר. תעשיית הציוד לייצור פרוסות הסיליקון לשבבים (WFE) קרסה בשיעור של 47% בשנת 2009, כך טוענת חברת המחקר גרטנר, לסך של כ-12 מיליארד דולר. אפלייד, שמובילה את התחום, הגיבה בהתאם, ומכירותיה ירדו בשיעור של 40%; שווי החברה צלל, וגם שווי של כ-17 מיליארד דולר, בו היא נסחרת כרגע, נמוך בכ-30% מתחת לרמתו ערב המשבר.

"היו כמה דברים שהצטברו", מנסה ספלינטר להסביר את החוויה הלא-סימפטית שעברה החברה. "בשנת 2008 הייתה פגישה קשה בפעילות של חברות המספקות שבבים לתעשיית הזיכרונות, בעקבות הצטברות מלאים וירידה בביקושים. מעבר לזה החל המשבר הכלכלי. לא ידענו כמה זמן המשבר ימשך וזו הייתה הצרה האמיתית. בנקודה מסוימת חשבתי שזה כבר לא יכול להיות גרוע יותר, וזה באמת היה התחתית, לפני שנה בערך".

ספלינטר הצטרף לאפלייד באפריל 2003, לקראת סופו של המשבר הקודם. התאוששות החברה רשומה על שמו, אם כי הייתה תלויה לא מעט במחזוריות הביקושים של שוק השבבים. מאז, גלי הביקושים בשוק נעשו סוערים יותר, וניווט ספינת ענק כמו אפלייד, הפך למשימה מורכבת בהרבה. ראו את תהליכי הרה-ארגון שמבצעת החברה בשלוש שנים האחרונות, עוד מתחילת 2008 - ערב המשבר. במשך השנתיים האחרונות נאלצה החברה לפטר כמה אלפי עובדים, קיצצה בשכר ובהיקפי המשרות.

* הייתה נקודה בשנה הזו שחשבת בשביל מה אתה צריך את זה ושקלת לפרוש?

"ממש לא, אפילו לא לשנייה. יש תמיד עליות וירידות בתעשייה שלנו. זה היה קשה במיוחד כי הצטברו כמה דברים, כולל הפגיעה בתעשייה והמשבר. האם חשבתי לעבור לעשות משהו אחר? לא".

תחזית אגרסיבית

אבל כל זה מאחורינו. שנת 2010 אמורה להיות טובה בהרבה. הביקושים לשבבים בשווקי הזיכרונות והתקשורת גואים, חברות הענק שמייצרות אותם, כגון אינטל, סמסונג, ו-TSMC, חוזרות להשקיע ברכישת ציוד למפעלים חדשים, והאנליסטים אופטימיים. בגרטנר מעריכים כי שוק ה-WFE יסתכם בכ-22 מיליארד דולר השנה.

גם באפלייד יש מקור לאופטימיות. היא סיימה את הרבעון השני, פיסקאלי, עם הכנסות שגבוהות ב-125% לעומת הרבעון המקביל של 2009, והעלתה בפעם השנייה בחודשים האחרונים את תחזית הצמיחה שלה לשוק כולו ולחברה. בשנה כולה, מצפה אפלייד לצמוח ביותר מ-60% לעומת 2009.

* התחזית שלכם מאוד אגרסיבית. אתם צופים שהשוק יעמוד על 26-28 מיליארד דולר השנה, יותר מהאנליסטים בתחום. על מה אתם מבססים את זה?

"אנחנו מדברים עם לקוחות. אנחנו יודעים את החלק שלנו באופן די מדויק יחסית לשאר השוק, ואנחנו רואים את ההוצאות המתוכננות של הלקוחות. הם הפכו להיות יותר בטוחים לגבי התוכניות שלהם בנוגע להוצאות על ציוד הייצור".

את האופטימיות אפשר למצוא גם במהלך חריג שביצעה החברה לפני מספר שבועות. היא הודיעה על בונוס של 10% מהשכר לכל עובדי החברה כבר באמצע השנה, במקום בסופה. "זה בעקבות הכאב והסבל שעבר על כולם", אומר ספלינטר.

באופן מסורתי, רוב עסקי אפלייד מסתמכים על ציוד לתהליך הייצור של פרוסות הסיליקון (61% ברבעון השני), כולל תהליך הבקרה וביקורת האיכות של התוצרים, וזהו גם סגמנט הפעילות הרווחי ביותר. לצד חטיבת הסיליקון, מחזיקה החברה בפעילות שירותים (AGS), ציוד לייצור מסכים, וכן ציוד המיועד למפעלים המייצרים פתרונות סולאריים (חטיבת ה-EES).

בניגוד לפעילות הליבה, מעל פעילות אפלייד בתחומי פתרונות הקלינטק, שממשיך להפסיד, מרחף סימן השאלה. עיקר הפעילות בתחום היא אספקת תאים פוטו-וולטאיים המבוססים על שכבות דקות של סיליקון (Thin Film) ומיוצרים במפעלים ברחבי העולם. אפלייד רשמה ירידה של 54% במכירות ברבעון האחרון בסגמנט זה, בעקבות "תנאי שוק מאתגרים", שלוו בפשיטת רגל של לקוח מרכזי (Sunfilm), כישלון של לקוח אחר בהשגת מימון (KSK), ובכלל שנה קשה ללקוחות בתחום.

העניין הוא שסגמנט הפעילות הזה, שנקראSunFab , מפסיד כבר כמה שנים. בעצם מאז יצא לדרך ב-2006, והועצם בשנה האחרונה בעקבות הקשיים של הלקוחות בקבלת סובסידיות ממשלתיות באירופה. את הרגישות של שוק ההון לסיפור אפשר להבין מהדרך בא התנסח אנליסט בנק ההשקעות ברקליס, C.J Muse, ששלח את החברה לשולחן התכנון "לחשוב מחדש על אסטרטגיית ה-Sunfab, עם עדיפות ליציאה מהשוק".

ספלינטר ממשיך להאמין בתחום, ובינתיים הודיע על דחיית תחזית האיזון של הפעילות משנת 2010 ל-2011, לצד תוכנית התייעלות שאמורה לצאת לדרך בחודשים הקרובים. לדבריו: "העסק הפך לגדול, ומהר מאוד היו לנו הרבה הזמנות לבניית מפעלים. ואז ספרד שינתה את תוכנית התמריצים שלה לאנרגיה הסולארית והמרחב של התעשייה השתנה דרמטית ב-2009. אבל אנחנו חייבים למלא את ההזמנות של הלקוחות, וזה המסר שלי ללקוחות שלנו בכלל ובכל תחום".

* חלק גדול מהפעילות שלכם היא באירופה ומסתמכת על סבסוד ממשלתי. המשבר באירופה מטריד אותך?

"יש שני חלקים לסיפור הזה. יש לנו אופרציה באירופה שקונה באירו ובזה אנחנו דווקא נחסוך. מה שעשוי להיות מאוד שלילי עבורנו, זה אם המדינות ייסוגו מתוכנית התמריצים בתחום האנרגיה הנקייה. כיום, 80% מהיישומים הסולאריים הם באירופה ו-50%-60% בגרמניה. כך שכל עוד ממשיכים עם תוכנית התמריצים אין לנו מה לדאוג. אבל אם יחזרו בהם מהתוכנית זה יהיה מאוד מטריד עבורנו, כך שאנחנו בוחנים מקרוב מה קורה שם".

"אנחנו יכולים לנצח את המתחרים"

האתגרים בפני אפלייד לא כוללים רק סגמנטים בעייתיים של השוק ומחזוריות שוחקת, אלא גם שינויים מהירים מאוד בשוק אליו הם פונים. הטכנולוגיה בה מייצרים שבבים הופכת למורכבת עם כל פיתוח נוסף, והעלויות בהתאם. הקמת מפעל ייצור שכזה מגיעה ל-4-5 מיליארד דולר, ופוטנציאל הסיכונים בהתאם. בהמשך הדרך, שכולל העברה לייצור בליטוגרפיה (התהליך שיוצר את המעגל האלקטרוני על פיסת הסיליקון) שתהיה נמוכה מ-22 ננומטר (מיליארדית המטר), העלויות והמורכבות הטכנולוגית רק יגדלו.

* איך אתה רואה את השוק שלכם בעוד חמש ועשר שנים, כאשר הכל יהיה מורכב יותר?

"זו אחת הדילמות בתעשייה שלנו. הלקוחות הגדולים תופסים עוד ועוד נתחי שוק, ובכל פעם יש להם יותר ויותר כוח. כך שגם בתעשייה שלנו צריכים יותר ויותר לתפוס שוק, בכדי להצליח ולפתח את המו"פ שנדרש ולנהל מו"מ מוצלח מול הלקוחות. אנחנו פשוט צריכים להיות גדולים יותר, בגלל זה אנחנו שמים יותר דגש על תפיסת נתח שוק מול המתחרים".

בנושא נתח השוק דווקא קיבלה אפלייד בשורה משמחת לאחרונה. הפעילות שמבצעת אפלייד בישראל, ומנוהלת על ידי רונן בן ציון, נקראת PDC (Process Diagnostics and Control), ובמסגרתה מספקת החברה כלים וטכנולוגיות לאבחון ובדיקות של המוליכים למחצה על גבי פרוסות הסיליקון שיוצאות מפס הייצור. מה שהופך להיות קריטי במורכבות שמעורבות בייצור המעגלים האלקטרוניים המודרניים. אפלייד נכנסה לסגמנט הפעילות הזה בשנת 1997 לאחר רכישת אופאל ואורבוט הישראליות, תמורת כ-300 מיליון דולר.

במשך השנים לא נתפסה אפלייד כמובילה את הסגמנט הזה, והשתרכה לאחר המתחרות המרכזיות - KLA והיטאצ'י. בשוק שבו הגודל כן קובע, למספר שלוש לא נשאר הרבה. אלא שדו"ח גרטנר, שפורסם בסוף אפריל, הפתיע ודיווח כי אפלייד עקפה את היטאצ'י אשתקד, והתמקמה במקום השני לאחר KLA. ספלינטר מתקשה כמובן להסתיר את שביעות הרצון: "ה-PDC הוא אחד המקומות בהם אנחנו מצפים לתפוס יותר נתח שוק בשנים הקרובות", הוא אומר.

הדרך להגיע גבוה יותר בנתח השוק ולהתרחב בשוק תלויה, לדעתו של ספלינטר, באפלייד בלבד. "הדלת פתוחה לגידול בנתח השוק שלנו אם נספק את המוצרים שהלקוחות מעוניינים בהם", הוא טוען, "הייתה תזוזה גדולה בשוק בשנים האחרונות, והמוצרים שלנו התבגרו לרמה שהלקוחות פיתחו אמון כלפיהם. אנחנו מצפים גם להרחיב את השוק של המוצרים הותיקים שלנו בתחום, ויש לנו מפת דרכים למוצרים חדשים שאנחנו מפתחים ולדעתנו ישנו את כללי המשחק בשוק. אנחנו צריכים ללחוץ על הגז ולעבור קדימה.

שוק הציוד למפעלי השבבים נמצא בקונסולידציה תמידית, מה שהועצם מעט בעקבות המשבר האחרון. בישראל, ניתן למצוא כמה חברות שעשויות לסייע לספלינטר בשאיפות הצמיחה שלו בשוק ה-PDC - נובה לדוגמא, שמספקת טכנולוגיה למדידת שכבות הסיליקון (מטרולוגיה).

* לא יותר בטוח לבצע איזו רכישה משמעותית בתחום ה-PDC?

ספלינטר מסתייג: "אני אוהב את קו המוצרים שלנו. אם תהיה טכנולוגיה שתתאים למפת הדרכים שלנו אז יהיה מעניין, אבל כרגע הפוקוס שלנו בתחום הוא לתפוס עוד נתח שוק ובזה אנחנו מתרכזים. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לנצח את המתחרים בתחום. יש ל-KLA או היטאצ'י מוצרים טובים, אבל אנחנו מרוצים מהמיצוב שלנו כרגע".