השבוע התקשרתי ל-HOT כדי לחבר את סבתה בת ה-85 של אשתי אל הטלוויזיה בכבלים. היא חוזרת מביקור ממושך אצל בתה בחו"ל, וכשחיים לבד בגיל הזה הטלוויזיה ממלאת באופן טבעי מקום מרכזי.
משהו פשוט, העיקר שיראו את ערוץ 3 ואת ערוץ הספורט - זו ההנחיה שקיבלתי. לא, היא לא שרופה של ריאל מדריד, אבל על תוכנית ההתעמלות של הבוקר היא לא מוכנה לוותר. זו גם היתה הזדמנות מצוינת לבחון את "מהפכת השירות" עליה מדבר כל הזמן הרצל עוזר, המנכ"ל המוערך של החברה.
שאלתי את נציגת המכירות האם אפשר להשיג עדיין ממיר אנלוגי, כזה שעלה עד היום כ-160-180 שקל בחודש. התשובה היתה שלילית, אבל את זה צפיתי כבר מראש. הנציגה הנחמדה מסרה לי כי המחיר הזול ביותר הוא 209 שקל בחודש. הסברתי לה שזה יקר מאוד בשביל 2-3 ערוצים בהם היא תצפה, וכי לולא תוכנית ההתעמלות אז היינו מסתפקים בערוצים הציבוריים בלבד, שעולים חינם אין כסף.
הנציגה גרגרה, והציעה להוסיף לה שתי חבילות שידור בחינם. היא לא צריכה עוד ערוצים, ניסיתי להסביר, רק את תוכנית התעמלות במחיר סביר. הנציגה הציעה חודש אחד חינם, מחיר אחרון בהחלט. אני התרציתי, כי בניכוי חודש חינם מקבלים ממוצע חודשי של 191 שקל. אפשר לחיות עם זה.
עוד רגע אני מעביר את פרטי כרטיס האשראי, והנציגה מפתיעה אותי: "הממוצע שחישבת הוא רק לשנה הראשונה". יש עוד שנים? "בטח, זו התחייבות ל-3 שנים". לך תסביר עכשיו לנציגה הצעירה ש-3 שנים עבור אישה בת 85 זה קצת יותר מדי. תור לעוד חודש וחצי לאורטופד נראה כמו נצח.
"תראה, אנחנו לא נגבה תשלום במקרה חלילה של....", היא גמגמה. ומה אם אחרי שנה היא תרצה לעבור לדיור מוגן? מישהו יכול להבטיח לי שבמקרה כזה היא לא תאלץ לשלם קנס? אנחנו לא יכולים להבטיח, הודתה הנציגה.
אז כמה יעלה לסבתא המנוי הזול ביותר ללא התחייבות לשלוש שנים? 224 שקל בחודש, בלי חודש חינם כמובן ובהתחייבות לשנה וחצי. כבר אין דבר כזה התחייבות לשנה אחת, היא אומרת. שאלתי איך קורה שכובלים אישה מבוגרת לתקופה כל כך ארוכה, אבל הנציגה התעקשה שהיא נתנה לי אופציה של התחייבות קצרה יותר. הסברתי לה שכשדורשים מחיר מופקע על התחייבות קצרה, זה סוג של סחיטה. זה טרור צרכני. הנציגה הבטיחה שמנהל ייצור אתי קשר בהקדם, אבל מאז עברו יומיים.
התקשרתי שוב ל-HOT. הפעם ענתה לי נציגה בשם ליז. הסברתי שביקשתי לפני יומיים לדבר עם מנהל, אבל איש לא חזר אליי. ליז ביקשה לשמוע שוב את הסיפור, ובסופו היתה לה מסקנה חד-משמעית: "ככה זה בכל חברות התקשורת, תראה מה קורה בחברות הסלולר". ליז צודקת. HOT היא לא המנוולת היחידה בסביבה.
לפני שבועיים פרסמה HOT את דו"חותיה העסקיים לרבעון הראשון של 2010. מסתבר כי היא איבדה 12 אלף לקוחות ברבעון הזה, אולם הרווח הנקי שלה זינק ב-71%. "אני לא מאושר מאובדן הלקוחות בתחום הטלוויזיה", אמר על כך המנכ"ל הרצל עוזר, "אבל החברה צריכה לבצע מהלכים שתורמים לשרידותה. לכן אנחנו לא יכולים להמשיך ולהציע מוצרים במחירי הפסד", הוא הסביר.
רק שבוע לפני כן הסביר עוזר לוועדת הכלכלה של הכנסת כי לחייב את HOT בחבילת ערוצים צרה זה לחסל את החברה ולהביא לפיטורי עובדים. במילים אחרות, הרצל עוזר מוותר על הסבתא של אשתי כי זו אסטרטגיית ההישרדות והצמיחה שלו. החברה שלו צריכה מקסימום צעירים ומשפחות, מקסימום חבילות טריפל עם אינטרנט וטלפון, וכמה שפחות סבתות שרוצות תוכנית התעמלות ב-190 שקל בחודש.
זה בסדר שהרצל עוזר מוותר על הסבתא של אשתי, אבל כשהוא עושה זאת כל-כך בקלות - הוא גם מוותר עליי. ואם גם לכם יש סבתא נחמדה כזאת, אולי כדאי שתוותרו על הרצל עוזר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
