רק לפני שבוע קראתי את דבריו של "אסטרטג בכיר", אחד מעובדיו הבכירים של בית השקעות ישראלי גדול, שטען שהמצב באירופה לא כל כך גרוע וכי הוא אופטימי לגבי ההמשך. והנה אתמול (א') אמר אותו אסטרטג ללקוחות בית ההשקעות שלו - "המצב באירופה לא פשוט". חבריו מנסים לשדר עסקים כרגיל, ועושים ככל שאפשר להפיץ אופטימיות מזויפת והגדיל לעשות ידידי אלדד תמיר שיצא בקריאה לציבור שלא להיכנס לפאניקה מהמצב תחת הכותרת "השתגעתם?".
ואני אומר, ובעצם שב ואומר: רבותי תתעוררו ומהר.
אני מסכים עם הטענה שהספקולנטים מנסים לצייר תמונה יותר שחורה, אולם המציאות באירופה עגומה ולא יעזור דבר. פעם זו איסלנד ופעם אחרת - יוון, פעם ספרד ופעם פורטוגל. פעם זו אירלנד ועכשיו זו הונגריה ושוב אזהרות ומיד הכחשות (גם ביוון הכחישו בהתחלה הכול, זוכרים?) ובשקט, כמעט מבלי שנרגיש הוסיפו גם את איטליה למדינות ושינו את שם הקבוצה מ-PIGS ל-PIIGS. השוק דובי רבותי ובשוק הדובים כל אפור בהיר הופך מיד לשחור.
המצב הכלכלי באירופה קשה ויציאה ממצב זה תחייב ככל הנראה כניסה לתקופת מיתון וצמיחה איטית מאד. מעבר לכך, כאילו לא חסר, נחת עלינו המשט והשלכותיו לפחות לטווח הקצר אינן מבשרות טובות לכלכלה שלנו.
הכי קל לרוץ לנתונים היבשים ולהצביע על כך שהייצוא לשבדיה מהווה רק קמצוץ מהיצוא הישראלי. לפני חודש עשו באוצר חשבון שהיצוא למדינות ה-PIIGS גם כן אינו משמעותי. חשוב להבין שעלול להיווצר כאן כדור שלג שעלינו לעשות כל מאמץ לעצור אותו לפני שנגלה כי קמצוץ ועוד קמצוץ מתחברים כבר לפגיעה משמעותית.
אז מה לעשות? לגבי כלכלת אירופה אין הדבר בידינו. לגבי הדיפלומטיה אני תקווה כי קברניטנו יעשו מאמץ עילאי שנדרש מהם בימים אלו על מנת לכבות את השריפה. אנחנו כאן צריכים לשמור על שני גורמים עליהם יש לנו שליטה ואסור שיעיקו בתקופה זו- הריבית ושער החליפין.
דווקא כאן אני יחסית רגוע, היות ולדעתי פישר מנווט את הספינה טוב. הוא מודע היטב להשלכות שער החליפין על היצוא ועל הצמיחה. לגבי הריבית הוא אמר לא פעם שברצונו לחזור לסביבת ריבית נורמאלית אולם ברור לו שאנו בתקופה לא נורמאלית ועל כן לא יטפל בבעיית מחירי הנכסים באמצעות הריבית אלא באמצעות כלים נוספים.ראוי לקרוא את תמצית דבריו בכנס האגודה הישראלית לכלכלה(באתר בנק ישראל).
דברים דומים השמיע פישר גם באוסטרליה לפני חודש. לכן מן הראוי שיימנע מהעלאת ריבית בתקופה זו ובכך גם יסייע לתעשייה המקומית וגם לשוק המט"ח על ידי מניעת לחצי תיסוף מיותרים שינבעו כתוצאה מהתרחבות פערי הריבית בין השקל לדולר ולאירו במידה והריבית כאן תעלה.
לגבי שוק המט"ח חזר פישר והדגיש כי משק קטן ופתוח (ישראל-למי ששכח) לא יכול להיות אדיש לשער החליפין וכי במצב של ייבוא הון בהיקף נרחב למשק, הגורם לייסוף חד, יכול הבנק המרכזי לספק את הסחורה כמעט בלי סוף. לעניין זה זכה הבנק לתקופת רגיעה יחסית עקב התחזקות הדולר בעולם והירידות בשווקים.
מדוע יחסית? כי למרות שהבנק "הרגיל" אותנו להסתכל על סל המטבעות,אני סבור שמבטו מופנה בראש ובראשונה כלפי הדולר וכשזה מתאושש ללא התערבות, מוכן הנגיד לשלם את המחיר בדמות התחזקות השקל לעומת האירו. הדברים אולי לא ימצאו חן בעיני יצואנים לגוש האירו אולם למרות התפלגות סל המטבעות,עיקר הייצוא של ישראל מבוצע בדולר (למעלה מ-50% ויש האומרים אף יותר מ-60%).
נתוני אפריל שפרסם בנק ישראל ואני מניח שנתוני מאי יצביעו על מגמה דומה, מחייבים את בנק ישראל לעמוד על המשמר. מרבית הבנקים הזרים והספקולנטים עדיין פועלים תחת ההנחה שיצליחו לחזק את השקל. יתרות הסוואפים בחודש מאי גדלו לשיאים חדשים. ביום המעבר לשווקים מפותחים בוצעו עסקות בהיקף חסר תקדים של 4.6 מיליארד דולר, מה שמצביע על קשר אפשרי בין הגופים הפעילים בשני השווקים, אחרת מדוע נעשו סוואפ ולא נרכשו דולרים? מעבר לכך אנו רואים כי בחודש אפריל רכשו הזרים אג"ח ממשלתי בהיקף אדיר - 2.531 מיליארד דולר.
על מנת לסבר את האוזן, בכל שנת 2009 רכשו הזרים כ-1.7 מיליארד דולר בלבד באג"ח ממשלתי. המצוקה הגדולה אליה נקלעו הזרים כתוצאה מרכישות בנק ישראל אינה מאפשרת להם ליהנות מפערי הריבית בין הדולר לשקל ועל כן הם נאלצים לרכוש אג"ח ממשלתי על מנת למזער נזקים. לזה בנק ישראל חייב לשים לב כי ברגע שתישמע צפירת הרגעה, יגיעו ניסיונות נוספים לייצר ייסוף חד של השקל.
שמירה על שער חליפין וריבית נמוכה, אולי לא יפתרו את בעיות העולם אולם הם לבטח יסייעו לנו לשמור על רמת צמיחה סבירה ואולי לצלוח משבר זה כפי שצלחנו את קודמו.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
