צל"ש לאיילה חסון

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא רוצה להעביר את חוק רשות השידור. אחרת לא ניתן להסביר מדוע חודש אחרי שנדחה מעל שולחן הממשלה עדיין לא נעשה כל מהלך לניסוחו מחדש.

בינתיים ברשות נפגשים עם ההסתדרות ועם האוצר, למרות שכל החלטה שיקבלו תהיה חסרת ערך.

החוק החדש אמור לנתק את רשות השידור מהפוליטיקאים, ואולי לכן במשרד ראש הממשלה כל-כך מתקשים להתמודד איתו. הם מנסים למצוא דרך בלתי מורגשת, לדאוג שגם אחרי הרפורמה עדיין ניתן יהיה להשפיע מלמעלה על הג'ובים בגוף השידור החבוט.

בלי חוק רשות השידור לא יעזרו הפיטורים, השדרוגים הטכנולוגיים והשינויים המבניים. הפתרון האמיתי להבטחת המשך קיומו של השידור הציבורי הוא בחוק הזה, שאמור לקבוע מי ימשוך בחוטיו. זה חוק ששוויו למשלם המסים הישראלים הוא מאות מיליוני שקלים.

ובכל זאת, בלשכתו של נתניהו אין תזוזה - אף אחד לא קבע לוחות זמנים או פגישות עבודה. באופן רשמי, אומרים שם, "לא קיימת כל כוונה להוריד את הצעת חוק רשות השידור מסדר היום".

2. חילופי ההאשמות בין נובל אנרג'י ליוסי מימן ובחזרה ליצחק תשובה מחייבים מחשבה נוספת על מבנה הבעלויות של התקשורת הישראלית.

כל עוד הטייקונים מחזיקים בחברות חדשות - תמיד יעלו שאלות. כל עוד לא תוגבל יכולתם של שליטי המשק הישראלי לצרף גם את התקשורת לפרוטפוליו שלהם - תמיד נטיל ספק ביושרן של המהדורות, למרות שלא באמת יש סיבה לכך.

מבנה חברות החדשות בישראל הוא כזה שמצד אחד הן ממומנות על-ידי בעלי הון, שמחזיקים במשק כולו, ומאידך הן מתנהלות בראשות נציגי ציבור שאמורים לשמרן נטולות פניות.

זהו יצור כלאיים בעייתי, שמצפים ממנו לנהוג בכפיות טובה, לצלוב ולשדר תחקירים ממי שהוא אוכל מידו.

לכן, יש להחליט אחת מן השתיים: דרך אחת היא לקבוע כי התקשורת היא שטח ממודר, שבשערו מסתיים בולמוס ההשתלטות של הטייקונים, ולאפשר לאנשי עסקים רלוונטיים לנווט את התחום.

אפשרות שנייה, ובהחלט לגיטימית, היא להוציא מהדירקטוריונים את נציגי הציבור ולהוריד את הציפיות מהחברות לאובייקטיביות. אם לאמריקאים יש את FOX, ולבריטים יש את SKY שהולכת בדרכה, אין כל סיבה שגם לנו לא תהיה חברת חדשות שמראש נדע מה מצפה לנו בה, ללא חיפוש אחר מניעים נסתרים.

מתוך 4 חברות החדשות בישראל, יש חברת חדשות אחת שממומנת במלואה על-ידי הציבור, והיא זו שכפופה באמת לחובת אובייקטיביות.

3. זה הזמן להתנצל בפני איילה חסון. עסקנו כל-כך במלחמה הברנז'אית בין יאיר לפיד, מגיש אולפן שישי בחדשות 2, ליריבו החדש מיקי רוזנטל, עד ששכחנו להביט אל עבר ערוץ 1.

כבר 3 שבועות ברציפות ש"יומן", בהגשת העיתונאית הוותיקה, מביס ברייטינג את "השבוע" של ערוץ 10 ומיוצב כמגזין סוף השבוע השני של ישראל.

בין ראש הממשלה הבא לבין הבולדוג הנשכני יש מישהי שלו רצתה יכלה להיות שניהם. בלי קידום, בלי אולפן מפואר ובאותו שיטה בדיוק בה עושים פה יומני שישי כבר עשרות שנים - חסון והערוץ הראשון הם עדיין התוספת המועדפת על לא מעט ליד הדג של ארוחת שבת.