"כמשקיע, אם תצא עכשיו מתחום הטלקום זו תהיה טעות גדולה"

אם יש מקום לסטארט-אפים בתחום הטלקום? לכאורה זו נראית שאלה פשוטה. אולם, מתברר שלפי הנתונים הבינלאומיים של השקעות קרנות ההון סיכון בשנים האחרונות, התשובה בכלל לא מובנת מאליה.

על-פי נתוני סקר ה-MoneyTree של חברת הייעוץ PwC, ההשקעות בתחום הטלקום ירדו במשך העשור האחרון מקרוב ל-1.5% מכלל השקעות ההון סיכון בשנים האחרונות לאזור ה-0.3% מכלל ההשקעות בשנת 2009, וטיפס ל-0.5% ברבעון הראשון של השנה.

הנתונים הללו מתייחסים אמנם להשקעות בארה"ב בלבד, אולם גם בכל העולם ניכרת מגמה דומה. כמעט שלא רואים כיום חברות סטארט-אפ בתחומים הקלאסיים של תעשיית הטלקומוניקציה, ובהתאם, גם קרנות ההון סיכון מעדיפות עתה להתרחק מתחום זה.

המגמה הזו מפריעה, כך מתברר, לא רק למשקיעים וליזמים, אלא גם לספקיות ציוד התקשורת הגדולות. את התחושות בנושא ניתן היה לשמוע אתמול בפאנל בנושא, שנערך במסגרת הכנס של איגוד תעשיית ההיי-טק הישראלי (HTIA), שהתקיים השנה בירושלים.

מעבר לבידור

מאחורי הפאנל עמד שי גרסטנר, שמכהן כמנהל הטכנולוגי של אלקטל-לוסנט בישראל וכנציג המקומי של מעבדות בל.

את הפאנל הנחה מרקוס ולדון, המנהל הטכנולוגי (CTO) של אלקטל-לוסנט. הוא פתח את הפאנל במצגת של חברת הייעוץ דלויט, שמלמד כי בשלוש שנים הקרובות מאמינים רק 15% ממשקיעי ההון סיכון כי ישקיעו בחברות טלקומוניקציה, בעוד 30% מהם מאמינים כי השקעות אלו צפויות דווקא לפחות.

"ההשקעות בתחום הטלקום הן בדיוק על הקו שבין המשך הירידה לטיפוס בחזרה", אומר ולדון. "היום כולם משקיעים בפתרונות קלינטק, אבל ברור שבטווח הארוך זה יירד לרמות יותר סבירות, של 20%-30% שיעריכו כי יגדלו ההשקעות בתחום לעומת 63% כיום".

תחום הטלקום, בכל מקרה, אינו מה שהיה. האינטרנט נמצא בכל מקום, כמעט ברמת הרכיב, התקני המחשוב צורכים הרבה יותר תקשורת היום, ואפליקציות חדשות הופכות את התקני התקשורת הסטנדרטיים למכשירי בידור ומחשוב לכל דבר.

אלו, מעריך ולדון באופטימיות מסוימת, עומדים לחולל בקרוב גל חדש של השקעות בתחום הטלקום. "להערכתנו, אנחנו נמצאים בפני שלב חדש של השקעות הון סיכון בטלקומוניקציה.

"הסיבה היא שהטלקומוניקציה הייתה פעם ציוד לבניית הרשתות המסורתיות ובעיקר לתמיכה בקול, אבל היום צריכים לתמוך באפליקציות, התקני קצה, תוכנות לניהול הרשת, וידיאו ואופטימיזציה. זה בהחלט מעגל חדש שמונע על-ידי כך שהרשת היום היא חזקה יותר ממה שהייתה מעולם, פשוט בגלל שפתאום יש ביקוש".

לדברי ולדון, המחזור החדש עליו הוא מדבר, מניע סטארט-אפים וקרנות הון סיכון להיכנס בחזרה לתחום הטלקום, לאחר הירידה בשוק במשך המשבר הכלכלי.

"חברות הסטארט-אפ אמורות להפר את המרחב הטכנולוגי הקיים. זה דבר חשוב שהאקו-סיסטם הזו תמשיך ואנחנו מוכנים גם להשקיע בהן", אמר במסגרת הפאנל דיוויד לפטלי, שעומד בראש קרן ההון סיכון התאגידית של מפעילת הסלולאר וודאפון אירופה.

לדבריו, השינוי בשוק הטלקום מציב דרישות לפתרונות מקצה לקצה ברמת הרשת, וכך גם מרחיב את הגדרות השוק, להתקנים, מעבדים וגם לאפליקציות.

דוגמה טובה היא חברת הסטארט-אפ הישראלית אמובי, בו משקיעה בין היתר גם וודאפון. חברה זו עוסקת בתחום שרחוק מאוד מציוד טלקום - פלטפורמה לניהול פרסומות ברשתות אלחוטיות.

המוטיבציה של המפעילים לא מגיעה רק מסקרנות, אלא גם מהצורך למצוא מקורות חדשים להכנסות, מה שדי קשה לבצע כאשר ההוצאות על חידוש הרשת מטפסות מהר מאוד.

פריחת הרכיבים

נציג ההון סיכון בפאנל היה מנשה עזרא, שותף בקרן ג'מיני ובעבר ממשקיעי הטלקום המוצלחים בישראל, בעקבות ההשקעה בחברת פסעבה שנמכרה ב-2006 ל-PMC סיירה תמורת 300 מיליון דולר.

"הסיבה המרכזית שההון סיכון מתרחק מתחום הטלקום, היא שהתעשיה הזו אינה במצב טוב", אמר עזרא, "אנחנו מדברים עם חברות כמו אלקטל-לוסנט ושומעים שהרבה מהעובדים לא בטוחים ביכולתם לשרוד בחברה ומביאים למנהלים שלהם דוגמאות מסטארט-אפים רק כדי לשמור על תפקידם. אנחנו מתעסקים בתעשיה שנלחמת על חייה ומצד שני, גם למפעילים הייתה תקופה קשה. אנחנו צריכים לחיות בתוך התעשיה הזו, כך שהבריחה מהתחום היא מוצדקת".

עזרא הגדיר את התחומים שנראים עבורו מעניינים בהפחתת עלויות לספקיות הציוד וכן בהפחתת צריכת החשמל להתקני התקשורת הניידים. לטענתם של המשתתפים בכנס, הביקושים בתחום הטלקום דווקא פורחים בתחום הרכיבים, שמשלבים תוכנה ורכיבים נוספים על-גבי המעבדים ומציגים מערכת שלמה סביב המעבדים (SoC).

"רכיבים הם דרך פשוטה יותר לחדור למפעילים, שמחפשים פתרון מצד לצד", אמר ולדון. דעה דומה הייתה בפאנל גם לבו אילסו, שותף בקרן ההון סיכון התאגידית של נוקיה Nokia Growth Partners. "אין דרך שתוכל להתחרות במשך כמה שנים מבלי לשלב את הסיליקון בתוך מערכות ציוד התקשורת", הוא טען, "וזו לדעתי גם הזדמנות גדולה לישראל".

אחת החברות הישראליות שנהנו בתקופה האחרונה מהעניין בתחום, היא מולטיפיי הישראלית. החברה, שמפתחת שבב שתומך בהעברת מידע בקצב של 100 ג'יגה-בייט לשנייה, השלימה לפני שבועיים גיוס של 7.2 מיליון דולר מהקרנות ורטקס, כרמל ומחממת מעיין. אבל המקרה שלה הוא יוצא דופן. קשה למצוא הרבה השקעות במרחב הזה בשנתיים האחרונות.

בכלל, הסטארט-אפים בתחום הטלקום בישראל תפסו תשומת לב מעניינת בדיון.

מתברר שהסטטיסטיקה על השקעות הטלקום אינה רלוונטית לישראל. לפי נתוני דלויט, ציפיות ההשקעה של הקרנות בשלוש שנים הקרובות לפי חלוקה גיאוגרפית, מראות כי 45% מהקרנות מתכננות להגדיל את השקעותיהן בחברות טלקום מקומיות ורק ב-9% מהן מעריכים כי יפחתו השקעותיהן בתחום.

מה הסיבה? שואל ולדון, "האם זה בגלל שהמשקיעים בישראל מפגרים אחרי הטרנד? אבל זה מוכיח התמדה, וישראל תהיה בעמדה מצוינת בעקבות המעבר ל-SoC והצורך באינטגרציה נרחבת של הרכיבים. ישראל תהיה במצב מצוין להניע את החדשנות בתחום".

למרות הפתיחה של הפאנל עם הנתונים העגומים, הסיכום של ולדון היה דווקא די חיובי. "עד עכשיו, האפליקציות היו מפותחות, אבל הרשת לא הצליחה לתמוך בזה. כדי להפוך את זה למעגל של חדשנות, צריך שיהיו סטארט-אפים.

"מי שלא יהיה בתחום, פשוט מפסיד את החלון. כך שהטעות הגדולה שלך, כמשקיע, תהיה אם תצא מהתחום עכשיו. בתקופה הזו בעוד שנתיים, אני מנבא, נראה קפיצה של לפחות פי 2 בהשקעות ההון סיכון בתחום הטלקום".