המגדלים היקרים ביותר בתל אביב, אלה ההולכים ונבנים ברחבי העיר מהים ועד נתיבי איילון, יהיו כידוע משכנם של עשירי המדינה, בני האלפיון העליון הישראלים, מיליונרים זרים, פוליטיקאים רמי-מעלה ושאר בכירי המשק.
רק לפני כשבועיים נודע כי איש העסקים איתן ורטהיימר רכש קומה שלמה במגדל היוקרה של חברת חבס, "רוטשילד 1", ב-46.5 מיליון שקל. בחודש מאי השנה שילם המיליונר היהודי-בריטי דייוויד אליאנס 71 מיליון שקל על פנטהאוז תלת-מפלסי במגדל "פרישמן 46" של חברת אירו-סאט.
והרשימה התחילה כבר בשנים עברו: הפנטהאוז היקר ביותר בארץ, בפרויקט sea one בתל אביב, נרכש על-ידי האוליגרך הרוסי ואלרי קוגן בכ-110 מיליון שקל לפני כשנה; איש העסקים עידן עופר רכש דירה ב"רוטשילד 1" בכ-67 מיליון שקל לפני כשנתיים; ורק אתמול נחשף ב"גלובס" כי אשת העסקים שרי אריסון רכשה דירה ברחוב הירקון בת"א ב-16.6 מיליון שקל, אחרי שב-2006 רכשה טריפלקס בפרויקט G של גינדי החזקות ב-55 מיליון שקל. למותר לציין שלמרבית רוכשי הדירות האולטרה-יוקרתיות במגדלים התל אביביים הנחשקים יש וילות ביישובים כגון ארסוף, כפר שמריהו, בני ציון וקיסריה, ולעיתים אף יותר משני בתים.
אבל בעוד התקשורת עוסקת, לעיתים באובססיביות, בדירות שרכשו בני האלפיון העליון ובכירי המשק בסכומים מופלגים (ויש הגורסים שהם תורמים לליבוי בועת הנדל"ן בארץ), צריך לזכור שבאותם מגדלים ממש יתגוררו גם אנשים מהשורה, כאלה ששילמו מיליונים ספורים על דירה של עד 200 מ"ר, ולא עשרות מיליונים על קומות שלמות בשטח 700 מ"ר או 800 מ"ר.
חלק לא מבוטל מהם, ודאי יותר מאלה שיזכו לגור הכי למעלה, בא לגור בקומות נמוכות של מגדל יוקרתי, בלי נוף מרהיב לים ועם 'תוית' של הדייר הכי פחות עשיר בין דרי המגדל היוקרתי.
לא מיליונרים
מי, אם כן, יהיו השכנים של שרי, עידן ואיתן, כמה בדיוק הם ישלמו עבור התענוג ולמה הם עושים זאת?
רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר שיווק, המשווקת דירות יוקרה במספר פרויקטים בתל אביב, מספק פרופיל של רוכשי הדירות הללו: "הרושם שנוצר בארץ בשנים האחרונות הוא כאילו דיירי מגדלי היוקרה בתל אביב הינם רובם ככולם מיליונרים, מפורסמים ואנשים עתירי ממון, הנמנים עם האלפיון או המאיון העליון. בפועל, אין ספק כי מדובר באנשים אמידים, אך לא בהכרח מיליונרים".
שיעור גבוה מרוכשי הדירות במגדלים אלה הינם זוגות בני 50 עד 65 בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רופאים ובנקאים, עצמאיים או בעלי משרות בכירות בחברות ותאגידים גדולים. "רובם התגוררו קודם בוילות, או בדירות גדולות ביישובים איכותיים במרכז הארץ כגון הרצליה, רעננה, רמת השרון, השכונות הצפוניות של תל אביב ומושבים בשרון, ושיפרו דיור למגדל יוקרה", אומר כהן.
צריך להדגיש שלמרות שלא מדובר בדירות "עממיות" בקנה מידה ארצי - בטח ובטח לא כשמוסיפים את דמי הניהול החודשיים בסך מאות או אלפי שקלים לדירה - עדיין מדובר על דירות שעלותן היא אולי עשירית מעלות הפנטהאוזים והטריפלקסים של השכנים אדירי הממון מלמעלה; אבל בסופו של יום, כולם יגורו במגדל אחד, יחלקו באותו ספא וחדר כושר, ויעלו באותה מעלית.
ואגב, גם בכל הקשור לאובדן הנוף שם למטה, יהיו לא מעט אנשים שיאמרו (או שישכנעו את עצמם) שהם מעדיפים דווקא לראות את העצים ואת הרחוב מאחד המפלסים שלמטה (שגם הם מתחילים את ספירת קומות המגורים מגובה לא מבוטל), מאשר לראות את ה"נמלים הקטנות", כפי שמשקפים אנשים ומכוניות ממרומי הקומה ה-40.
מיליונר מעליך
שינוי מנטאלי
לדברי כהן, במרבית מגדלי היוקרה בתל אביב מוצעות דירות ב-5 מיליון שקל עד 7 מיליון שקל: "הלוגיקה היא שזוג כזה מוכר וילה ישנה באזור יוקרתי, ברמות מחיר דומות, כך שהמעבר לדירת יוקרה אינו כרוך מבחינתו בהוצאות גבוהות, אלא בשינוי מנטאלי בתפיסת רמת החיים ואופי המגורים אותו הם מחפשים. ברוב המקרים הילדים כבר אינם מתגוררים בבית, ובכל אופן לא באופן שוטף המצדיק אחזקת וילה של 400 מ"ר עם גינה גדולה, שההוצאות עליה גבוהות ולא נגמרות".
כהן מציין כי בחתך הגילאים הזה מתפנה זמן רב שהושקע בעבר במשפחה ובקריירה לטובת פנאי ובילויים. "אחת הסיבות למעבר למגדל יוקרה בקרב פלח זה הוא הרצון לחיות חיים דינאמיים יותר, להתקרב למרכזי התרבות, הפנאי והבילוי, ולגור במגדל מפנק ומודרני, עם כל הפסיליטיז שהוא מציע".
קהל זה רוכש, על פי רוב, את הדירות הקטנות יותר במלאי, בשטח של 100 עד 150 מ"ר, בניגוד לרוכשי הדירות מהאלפיון העליון, "התרים בעיקר אחר נכסים מיוחדים במגדלים הכי נחשבים, כמו דירות פנטהאוז, דירות עם מרפסות ענק בקומות גבוהות, או לופטים מפוארים עם שטחי דירות הנעים בין 300 ל-600 מ"ר לדירה", אומר כהן. "ניתן למצוא אותם בפרויקטים סופר יוקרתיים כדוגמת רוטשילד 1 או בארי נהרדעא, שם רמות המחיר מגיעות לכ-15 אלף דולר למ"ר. המוניטין ורשימת הדיירים האחרים שרכשו דירה במגדל משחקים תפקיד חשוב בהחלטת הרכישה".
לאחרונה נמכרו שתי דירות בשטח 122 מ"ר נטו כל אחת בקומות 8 ו-9 של מגדל היוקרה "מאייר על רוטשילד" בתל אביב ב-5 מיליון שקל כל אחת. העסקאות משקפות מחיר של כ-40 אלף שקל למ"ר, כשליש מהמחיר למ"ר אותו שילם נאט רוטשילד, נצר למשפחתו של הברון רוטשילד, שרכש טריפלקס בשטח של 500 מ"ר נטו בכ-60 מיליון שקל בקומות העליונות של המגדל.
שכניהם של רוכשי הדירות ב-5 מיליון שקל כוללים, על פי פרסומים, את הפרסומאי הבכיר מיקי בר ממשרד באומן בר ריבנאי, ומנכ"ל סופר פארם, ליאור רייטבלט, שרכשו בפרויקט דירות בכ-17 מיליון שקל כל אחד. שטח כל קומה במגדל מאייר הינו 785 מ"ר. הדירות הקטנות הן בקומות שש עד 15, וכוללות דירות בשטח 100 מ"ר ברוטו, 141.5 מ"ר ברוטו, 174.5 מ"ר ברוטו ודירות של 208.5 מ"ר ברוטו.
קבוצת ברגרואין-חג'ג'-כהן, יזמית פרויקט "מאייר על רוטשילד", מסרה כי רוכשי הדירות הללו הינם אנשים מבוססים בגילאי 35 עד 50, זוגות ואנשי עסקים צעירים מהארץ ומחו"ל. "חלקם בעלי משפחות המחלקים את הונם וזמנם בין הארץ לבין חו"ל ונמצאים לפחות חצי מהשנה בארץ, לבד או עם משפחתם".
חצי מהמחיר למ"ר
במגדל פרישמן 46, בצומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף, נמכרו לישראלים מספר דירות קטנות בקומות הנמוכות במחירים יחסית נמוכים - אולי לא שווים לכל נפש, אך מאפשרים מגורים במגדל יוקרה חדש, על כל המשתמע מכך, בחצי מהמחיר למ"ר ששילם אליאנס. מחברת אירו סאט, יזמית הפרויקט, נמסר כי בקומה השביעית מוצעת כיום דירה הפונה לכיוונים דרום ומערב בשטח של 90 מ"ר ומרפסת של 25 מ"ר ב-3.86 מיליון שקל, או כ-38 אלף שקל למ"ר (בחישוב שטח הדירה פלוס חצי משטח המרפסת). מדובר בחצי מהמחיר למ"ר אותו שילם אליאנס: שטח הפנטהאוז התלת-מפלסי שלו מסתכם ב-815 מ"ר נטו ומרפסות בשטח 240 מ"ר, ומחירו 71 מיליון שקל, או 76 אלף שקל למ"ר.
בפרויקט היוקרה YOO של חברת חבס במתחם פארק צמרת בתל אביב, נקנו מספר דירות בשטח של 164 מ"ר ברוטו על-ידי ישראלים שקנו למטרות מגורים, לרוב מבוגרים שילדיהם עזבו את הבית והם מסתפקים בשטח קטן יותר, משפחות קטנות, וצעירים (למשל הקומיקאי אייל קיציס ומעצב השיער מיקי בוגנים, על פי פרסומים).
חבס מסרה כי הדירות כוללות שני חדרי שינה וסלון - הן בקומות נמוכות והן בקומות גבוהות - ומחיריהן החל מכ-5 מיליון שקל.
גם בפרויקט G היוקרתי של חברת גינדי החזקות נמכרו דירות קטנות יותר וזולות יותר מזו שרכשה אריסון. ביולי 2009 נמכרו שתי דירות במגדל: הדירה בקומה השמינית של המגדל בשטח 265 מ"ר נמכרה בכ-9 מיליון שקל, ודירה נוספת בקומה 15 של המגדל בשטח 243 מ"ר נמכרה בכ-10 מיליון שקל.
בשביל מחיר כזה לא שווה להיות שכן של שרי אריסון (גם אם בפועל היא תמשיך לגור בדירתה בבבלי או בביתה רחב הידיים שבמושב בני ציון)?
בית או דירה? גם וגם וגם
כשמדובר בבני ובבנות האלפיון העליון, פנטהאוז בשווי עשרות מיליוני שקלים בתל אביב בדרך כלל אפילו איננו הנכס היחיד אשר בבעלותם. כפי שנחשף היום (א') ב"גלובס", שרי אריסון, יו"ר קבוצת אריסון ובעלת השליטה בבנק הפועלים, שיכון ובינוי וחברות נוספות, רכשה לאחרונה דירה במגדל המגורים "קינג דיוויד" שברחוב הירקון בתל אביב בכ-16.6 מיליון שקל.
זהו רק נכס המגורים האחרון ברשימת הקניות של אחת הנשים העשירות בעולם: רק לפני כארבע שנים רכשה אריסון טריפלקס בפרויקט G של חברת גינדי החזקות בכ-55 מיליון שקל, מגדל שהולך ונבנה בימים אלה במרכז תל אביב. בנוסף, מחזיקה אריסון גם במתחם מגורים במושב בני ציון שבשרון, הכולל מספר מבנים בשטח בנוי של כ-1,050 מ"ר והיא בכלל גרה בדרך כלל בדירתה הצנועה יחסית בשכונת בבלי בתל אביב.
אבל לא רק אריסון "אוספת" נדל"ן פרטי: איש העסקים איתן ורטהיימר, שלאחרונה רכש קומה שלמה במגדל היוקרה של חברת חבס, "רוטשילד 1", בכ-46.5 מיליון שקל, מחזיק וילה בקיסריה וכן דירות, בתים ומגרשים נוספים בצפון הארץ, בתל אביב ובאילת, שרכש עבורו ועבור משפחתו במשך השנים.
דוגמה נוספת לאנשי עסקים שמחזיקים גם בוילה וגם בדירת יוקרה בתל אביב היא איש העסקים עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, שרכש לפני כשלוש שנים פנטהאוז במגדל "רוטשילד 1" בכ-67 מיליון שקל. למרות הסכום העצום ששולם על הדירה לא בטוח שעופר יוותר על איכות החיים הנוכחית שלו: בוילה על מגרש של כשלושה דונם בקו הים של הישוב ארסוף.
אבל אופנת ריבוי הבתים אינה נחלתם של הצברים העשירים בלבד; האוליגרך הרוסי ואלרי קוגן, שרכש לפני כשנה בכ-110 מיליון שקל את הפנטהאוז היקר ביותר בארץ, בפרויקט sea one בתל אביב, שילם ב-2008 כ-17 מיליון דולר על מספר וילות בקו ראשון לים בקיסריה, ועל השטח הוא מקים אחוזה שתשתרע על כ-12 דונם, בהשקעה של כ-50 מיליון דולר.