האיש שהמציא את בארות הנפט ולא קנה רישיונות קידוח

אדווין דרייק נולד ב-11 במארס 1819, במדינת ניו יורק. בגיל 19, לאחר שסיים תיכון, עזב את בית הוריו והחל לעבוד בחברת הרכבות בתור קונדקטור במדינת קונטיקט. לאחר שנאלץ לפרוש מעבודתו ברכבת בשל מחלה, זכה לנסיעות חינם ברכבת לכל החיים.

פגישה מקרית של דרייק עם ג'ורג' ביזל וג'ונתן אבלת, מייסדי חברת Seneca Oil, שישנו איתו באותו בית מלון, שינתה את חייו. ביזל ואבלת החליטו לחפש נפט לאחר ששמעו שאפשר יהיה להשתמש בנפט שמופק מסלעים לייצור אלומיניום ולשימושים נוספים. הם חיפשו מישהו שיעשה עבורם סקר בשטחי החברה למציאת כמויות מסחריות של נפט, ודרייק קיבל את העבודה בין השאר משום שהיו לו נסיעות חינם ברכבת. הוא החל לעבוד ולאחר זמן מה זכה לכינוי "קולונל דרייק", אף שלא היה לו כל ניסיון צבאי.

הבאר

דרייק החליט שכמות מסחרית של נפט תימצא רק בעומק האדמה, והחליט לחפור, אולם כמעט שנה שלמה נדרשה לו למצוא מקדח שיעשה את העבודה. בסופו של דבר השתמש כמעט בכל חסכונותיו כדי לקנות מנוע קיטור. הסוחרים בעיר טוטיסוויל, שנאלצו לתת לו ולמשפחתו שוב ושוב לקנות באשראי, התחילו לקרוא לו "דרייק המשוגע".

באפריל 1859 פקע החוזה של דרייק עם החברה, והיא סירבה להאריך את החוזה שלו לאחר שכבר השקיעה בחיפושים 2,000 דולר (סכום גבוה למדי באותם ימים), ללא תוצאות. דרייק לווה כסף והמשיך בקידוח מכספו שלו.

כשהגיע לעומק של חמישה מטרים בערך, החלו דפנות הבאר לקרוס. כדי למנוע את הקריסה החליט דרייק להכניס צינור ברזל לבור. בעומק של עשרה מטרים נתקע הצינור בשכבת סלע קשה, ודרייק החליט לחפור לתוך הסלע בעזרת קיטור שהועבר בתוך הצינור. כשהבאר התמלאה מים מצא דרייק פתרון מקורי - להרכיב צינור ניקוז שירוקן את המים מהפיר.

ההתקדמות הייתה איטית - בערך 1 מטר ליום. ב-27 באוגוסט 1859 הצליח דרייק להגיע לעומק של 21 מטר, וכשהגיעו הקודחים לעבודה למחרת הופתעו לראות נפט מבעבע. הם שאבו אותו בעזרת משאבה ידנית ואספו אותו לתוך אמבטיה ריקה (ולאחר מכן - לחביות ויסקי).

בתוך ימים ספורים חיקו את המצאתו של דרייק בכל הבארות בסביבה.

גם השריפה הראשונה בבארות נפט אירעה בבאר הזאת - באוקטובר, כשניסו לראות כמה נפט נמצא בתחתית הבאר בעזרת להבה, אירעה שריפה שכילתה את מנוף העץ ואת בית החופרים שלידו. הם נבנו מאוחר יותר מחדש ונמצאים עד היום במוזיאון בפנסילבניה.

הנפט הביא לפריחה בכל האזור - מחירי הנדל"ן האמירו, ומחפשי נפט מכל המדינה התקבצו שם. אולם דרייק עצמו לא הצליח להרוויח מהמצאתו. הוא קדח רק עוד שתי בארות, ובחר להשקיע את הכסף בספקולציות עם הנפט בבורסה, ולא ברישיונות קידוח - והפסיד את כל כספו. ב-1862 נסגרה הבאר הראשונה, ודרייק ישב מאז בבית. ב-1872 החליטה מדינת פנסילבניה להקציב לו פנסיה שנתית של 1,500 דולר. הוא נפטר ב-9 בנובמבר 1880, וב-1902 הועברה גופתו למצבה מיוחדת שהוכנה לה.