בג"ץ שומר על כבודה של הכנסת

שר האוצר יובל שטייניץ עמד בחודשים האחרונים בראש החץ של הביקורת מטעם המערכת הפוליטית על בית המשפט העליון, משום התערבותו בעניינים בעלי משמעות כלכלית.

פסק הדין של בג"ץ היום (ב'), שביטל את יכולתה של הכנסת לחוקק סעיפים תקציביים כאוות-נפשה בחוק התקציב השנתי, תוך התעלמות מהעקרונות שמתווה חוק יסודות התקציב, הוא תשובתו של העליון לשטייניץ וליתר המתקיפים: בקול חד וצלול מצהיר בית המשפט כי לא יירתע ממתן פסקי דין בעניינים כלכליים - גם אם יש להם השלכות ניכרות על התקציב.

לפסק הדין משמעויות החורגות מהדיון המשפטי הצר. הזעם ותחושת הניכור שהציבור החרדי חש כלפי הרשות השופטת יקבלו בוודאי משנה תוקף נוכח פסק הדין.

אפשר להבין מדוע מזווית הראייה של הציבור החרדי, פסק הדין נתפס כהטלת גזירה עליהם, ולא כשדרוג זכויותיהם של הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה; זאת, לצד הצורך הפרקטי להסדיר את נושא הקצבאות שמקבלים תלמידי ה"כוללים", עניין שילובן מן הסתם במשא-ומתן פוליטי בין המפלגות, אשר עשויות להיות לו השלכות גם על שלמות הקואליציה.

אך מעבר לאלה, בית המשפט מעלה למדרגה מעין חוקתית את חוק יסודות התקציב, שאף שאיננו חוק יסוד, הוא שייך למשפחה המצומצמת של חוקים "רגילים" שהם בעלי חשיבות חוקתית, כמו חוק השבות.

בין חוק יסודות התקציב לבין חוק התקציב השנתי, המתקבל מדי שנה בצמוד לחוק ההסדרים, אמנם לא מתקיים יחס של חוקה-חוק, אלא "מצב מיוחד" כדברי ביניש, ואולם במסגרת ההיררכיה בין החוקים הללו, משמשות ההוראות בחוק יסודות התקציב "שריון מהותי" לתקציבים השנתיים.

הצהרות מחייבות

בית המשפט אומר לממשלה ולכנסת כי ההצהרות הכלליות בחוק יסודות התקציב על הצורך בקריטריונים שוויוניים בהקצאת כספים הן הצהרות מחייבות. חוק יסודות התקציב כולל אגב הוראות המוציאות מתחולתו מוסדות השייכים למעיין החינוך התורני (ש"ס) ולמרכז החינוך העצמאי (יהדות התורה); אלה הוראות העוסקות במוסדות, לא באנשים פרטיים כגון תלמידי כוללים.

יהיה צורך באקרובטיקה משפטית יוצאת דופן כדי לאפשר את המשך הבידול הקיים היום בין אברכי כוללים לבין סטודנטים בשאלת הזכאות לקצבאות הבטחת הכנסה. כל אקרובטיקה שכזו תובא מן הסתם לבחינה מחודשת בבג"ץ.

כמו בפרשת ההכרה השיפוטית בתשלומים למטפלות כהוצאה מוכרת ובפרשת ביטול הסמכות להקים בתי-סוהר פרטיים, גם הפעם צפוי פסק הדין לעורר פרץ של זעם כלפי בית המשפט.

לזועמים כדאי לזכור כי לא היה זה בית המשפט העליון שחוקק את חוק יסודות התקציב, האוסר על חלוקה לא שוויונית של קצבאות; לא היה זה בית המשפט העליון שחוקק את חוק התקציב, המעניק קצבאות לאברכי כוללים בניגוד להוראת חוק הבטחת הכנסה - שגם אותו לא בית המשפט חוקק.

על חברי הכנסת לזכור כי בפסיקתו מהיום, כמו בפעמים קודמות, היה זה בג"ץ ששמר על כבודה של הכנסת - וכבודם של החוקים שהיא עצמה מוציאה תחת ידיה.