"שני הגורמים שיבלמו את עליית הזהב עדיין לא כאן"

לפני כשנה וחצי המליץ ערן פלג מ-KCPS להקדיש חלק מתיק ההשקעות לזהב, כדי להכין אותו לבאות ■ כיום, אחרי שהאפיק הנוצץ הניב תשואה של 36%, הוא מסביר למה כדאי להמשיך להשקיע בו גם בעתיד הקרוב

בפברואר 2009 המליץ במדור הזה ערן פלג, מנהל קבוצת הייעוץ וניהול ההשקעות של KCPS, להשקיע בזהב - שמחירו נע אז סביב 900 דולר לאונקיה - כחלק מההיערכות לבאות. מאז ועד היום, נסק מחירה של המתכת היקרה לכ-1,230 דולר לאונקייה, והניב למשקיעים בו תשואה פנטסטית של 36%.

"ההשקעה בתקופה זו הייתה מוצלחת לא רק בגלל התשואה, אלא גם בגלל הסיכון שנלווה אליה", אומר כעת פלג. "יש אפיקים אחרים שעלו גם הם, אבל כולנו יודעים מה הייתה רמת התנודתיות בשוק המניות ובשוק איגרות החוב וכולנו הרגשנו אותה. בזהב השגנו תשואה מאוד יפה בלי רכבת ההרים הזו. מבחינת תשואה מתואמת סיכון זו הייתה השקעה מעניינת".

על מחיר הזהב משפיעים מספר גורמים, שאחד מהם הוא קורלציה היסטורית שלילית בינו לבין שוק המניות, שנובעת מהתיאבון לסיכון. "ככל שהתיאבון לסיכון גדל, מחירי המניות עולים והמשקיעים זונחים את הזהב לטובתן", מזכיר פלג. "במקרה ההפוך, כשמחירי המניות יורדים והמשקיעים מחפשים מקלט הזהב הופך לנכס מועדף. לכן, ב-2008 הוא היה בין הנכסים היחידים שעלו".

"ב-2009 ראינו משהו אחר: היו שני גורמים אחרים שסייעו לזהב - הנזילות והאינפלציה", מסביר פלג את המתאם החיובי באותה שנה בין הזהב לשוק המניות. "שני הגורמים הללו קשורים אחד לשני. מתחילת 2009 ראינו הזרמה מאוד מסיבית של נזילות לשווקים הפיננסים - הזרמה ישירה של כספים והפחתה של הריביות לרמות שפל היסטוריות. אלו תרמו לזהב, כתוצאה מכך שנזילות גבוהה טובה לכל נכס פיננסי - אג"ח, מניות, סחורות וכדומה".

באשר לאינפלציה, אחת הטענות הייתה שההיצע של הזהב קשיח יחסית, בעוד היצע הכסף גדל משמעותית. "כשיש היצע הולך וגדל של כסף, הסיכוי לאינפלציה גובר גם הוא", אומר פלג. "לפיכך, אנשים מחפשים תחליף להחזקה בכסף (נייר) שערכו הולך ופוחת ככל שההיצע גדל, ואחד התחליפים ההיסטוריים הוא הזהב.

"בינתיים ראינו שלא הייתה אינפלציה, למרות שאנשים עדיין מודאגים מסיכון האינפלציה בטווח הארוך. כשהפעילות הכלכלית תתייצב בהחלט ייתכן שהאינפלציה תתעורר כסיכון יותר משמעותי. כשהצמיחה עדיין יותר חלשה ויש עודף כושר ייצור, האינפלציה לא מהווה בעיה", הוא מוסיף.

החששות מפני אינפלציה ארוכת טווח ממשיכות להיות גורם שתומך במחיר הזהב, אך לדברי פלג, יותר מכך תומכים בו הנזילות והתיאבון לסיכון. "כשמסתכלים על איפה אנחנו היום, שני האחרונים עדיין מאוד רלוונטיים", הוא מציין.

המשבר האירופי תומך במגמה

גם לאירועים האחרונים בכלכלה הגלובלית, ובכללם המשבר באירופה, יש השפעות משמעותיות על עתיד מחירו של הזהב. המשמעות הראשונה היא שהריביות יישארו נמוכות לתקופה יותר ארוכה. "אם חשבנו שנראה עליית ריבית בארה"ב ובמדינות אירופה, משבר החובות של המדינות מקטין את הסיכון שזה יקרה", אומר פלג. והמשך הזרמת נזילות למערכת הוא גורם שתומך בזהב.

המשמעות השנייה היא שהתיאבון לסיכון יורד. "אם בסוף 2009 אנשים התחילו להרגיש קצת יותר בנוח עם הסביבה הכלכלית הגלובלית ועם העליות בשוק המניות וראינו תיקון מסוים במחיר הזהב, האירועים בחודשיים האחרונים החזירו את הפחד לשווקים. אנשים מבינים שגם אם יש התאוששות כלכלית היא תהיה מלווה בבעיות מאוד רציניות, וגם זה מסייע לזהב", מוסיף פלג.

גם המנהלים המתוחכמים בעניין

בשורה התחתונה, טוען פלג, הגורמים השונים בשוק עדיין תומכים בזהב. לטענתו, על מנת שמגמת התמיכה בזהב תיבלם צריכים להתקיים שני גורמים. "צריך יותר ודאות באשר לעתיד הכלכלי, ושהרשויות יתחילו לספוג בחזרה בצורה משמעותית את הנזילות שבתוך המערכת", הוא אומר. "כרגע, נראה שבמדינות המפותחות העיקריות הסיכון שזה יקרה לפני סוף 2010 הוא קטן מאוד, וצריך לבחון איך הדברים מתפתחים".

בצד הביקושים לזהב הוא מציין כי עד לאחרונה רק משקיעים מעטים החזיקו בו, ובשנה וחצי האחרונות חל שינוי מאוד משמעותי. "רואים את זה בא לידי ביטוי החל ממשקיעים פרטיים קטנים, דרך מנהלי קרנות גידור מתוחכמים ועד לבנקים מרכזיים, שהחלו להגדיל את הרזרבות שלהם באחרונה".

הוכחה לכך ניתן לקבל מקרן הסל SPDR Gold Shares (סימול: GLD) שהיא הקרן הגדולה ביותר שעוקבת אחרי מחיר הזהב. כיום, הקרן הזו הפכה לשנייה בגודלה בעולם, אחרי ה-SPDR המפורסמת שעוקבת אחר ה-S&P 500, והיקף הנכסים המנוהל בה הגיע מעל ל-50 מיליארד דולר. קרן הסל הזו קונה זהב פיזית, כנגד היחידות שרוכשים המשקיעים, ופלג מספר שהיא הפכה לאחת ממחזיקי הזהב הגדולים בעולם (מספר 6).

גם קרנות גידור רבות משתמשות במכשיר הזה. בין הגדולות שבהן נמצאות הקרנות של ג'ורג' סורוס וג'ון פולסון, כשהאחרון נחשב למשקיע הגדול ביותר ב-GLD כיום. "הם מחזיקים בזהב גם בדרכים אחרות", אומר פלג, "פולסון, למשל, משקיע בחברות כרייה של זהב". אך למשקיעים פרטיים שרוצים חשיפה אמיתית לזהב, מבלי לקנות את המתכת עצמה, GLD היא אופציה טובה למדי.