"יש הרבה חברות היי-טק בסין שהן בשווי מנופח"

שנת 2009 הייתה מוצלחת להון סיכון הסיני. בעוד מרבית הארגונים בעולם המערבי שיש להם אינטרס בצד הפיננסי של שוק ההיי-טק, חשו היטב את המשבר, בסין המצב היה שונה למדי.

המספרים המוחלטים לא נראים מרשימים כל-כך: סך הכספים שגייס ההון סיכון הסיני ב-2009 הסתכמו ב-5.85 מיליארד דולר (ראו טבלה), מה שהניע את הקמתן של 94 קרנות חדשות, עדיין ירידה של 20% לעומת 7.3 מיליארד דולר שגויסו ב-2008, שנת שיא בהון סיכון הסיני.

פחות השקעות זרות, יותר מקומיות

אלא שבחינה לעומק של המספרים, מתארת מציאות אחרת. הירידה החדה בהיקף הכסף שהופנה להון סיכון הסיני, ארעה בעקבות ירידה של 54% בכספים שהגיעו מחוץ לסין לקרנות מקומיות.

לעומת זאת, הכסף הסיני שהופנה להון סיכון (מה שמכונה RMB Funds) טיפס ב-52%, לסך של 3.56 מיליארד דולר, מה שהניע את הקמתן של 84 קרנות מקומיות חדשות, כמעט ללא שינוי לעומת מספר הקרנות המקומיות שיצאו לדרך בשנה הקודמת.

את הנתונים האלו מספק גאבין ני, מייסד ומנכ"ל חברת המידע הפיננסי Zero2IPO, שפונה לשוק ההיי-טק הסיני. לפי הערכתו של ני, קיימות היום בסין כ-1,200 קרנות הון סיכון, מקומיות וזרות, חלקן קטנות שמיועדות להשקעה באזור גיאוגרפי מסוים. ב-2010, הוא טוען, "נראה היקפי גיוסים גבוהים יותר מאשר ב-2008, בהתחשב בקצב של הרבעון הראשון". כ-2 מיליארד דולר גייס ההון סיכון הסיני ברבעון הראשון, והוקמו בו 31 קרנות חדשות.

את Zero2IPO הקימו ב-1999 ני ושותפו הישראלי, גל דיאמנט, יו"ר פועלים אסיה דיירקט - שיתוף פעולה בין פועלים שוקי הון וחברת אסיה דיירקט - שמספקת שירותי ייעוץ פיננסי ואסטרטגי לחברות שמעוניינות לפעול בסין.

התחלת הפעילות של Zero2IPO דומה לזו של חברת המחקר הישראלית IVC, שמסקרת את ההון סיכון והסטארט-אפים בישראל. ההמשך, מתארים ני ודיאמנט, שהיו בשבוע שעבר בישראל, כלל פעילות יותר מגוונת, החל מהקמת שלוש קרנות הון סיכון, דרך ייעוץ במהלכים פיננסים, וכלה בבנקאות השקעות שמתמחה בגיוסי כספים לחברות בתחילת הדרך.

ההצלחה של ההון סיכון הסיני במשיכת הכספים בשנים האחרונות, לא מבטיחה כי זה גם יימשך. ני משוכנע שהשינוי יורגש בקרוב. "תהיה ירידה בקצב גיוסי ההון סיכון בסין בשנים הקרובות", הוא מעריך, "יש יותר כסף להשקעות מאשר חברות". בינתיים, ברבעון הראשון של 2010 הגיע היקף ההשקעות ל-670 מיליון דולר ב-123 חברות - קצב דומה לזה שהיה ב-2009 - רובן בתחומי הקלינטק, המחשוב, האינטרנט והשבבים.

גרסה סינית לנאסד"ק

הגאות בהיבטים הפיננסים של ההיי-טק הסיני, לא עוצרת בכספים המיועדים להון סיכון, אלא מתבטאת גם בכיוון השני, כלומר שוק ההנפקות הראשוניות, ה-IPO's. לפי הנתונים, ב-2009 גייסו חברות סיניות מגובות הון סיכון ופרייבט אקוויטי בכלל סכום של 15.6 מיליארד דולר ב-77 הנפקות, כ-60% מתוכן התבצעו בבורסות סיניות (ראו טבלה).

אחת הסיבות העיקריות, היא פתיחת בורסת ה-ChiNext בשנזן, שבה הנפיקו 86 חברות מאז יצאה לדרך באוקטובר 2009, מתוכן 31 ברבעון הראשון של 2010, סימן טוב שהמגמה עתידה להימשך.

הסיפור של ה-ChiNext כיכב בלא מעט תוכניות - או אולי פנטזיות - פיננסיות בעולם המערבי בשנה האחרונה, כפתרון למימון חברות עתירות טכנולוגיה בתחילת הדרך, מעין הגרסה הסינית לנאסד"ק.

אלא שלמרות התמונה הוורודה, את המצגת שבה מפורטים המספרים, מסכם ני במספר מסקנות שאחת מהן מציינת כי "ישנן מספר בועות פיננסיות בשוק", בעקבות השוויים המטפסים של החברות.

"סביר שיש בועה בחלקים מסוימים מהשוק", הוא אומר ומתייחס לקדחת ההנפקות ב-ChiNext. המכפילים של הבורסה החדשה עברו את רמת ה-100 בתחילת השנה, וירדו מעט במשך החודשים האחרונים לאזור ה-70 בסוף השבוע האחרון.

"צריך להיזהר בשוק הסיני. יש שם הרבה דברים שהם בשוויים מנופחים", מוסיף דיאמנט, שתולה את הסיבה בצמיחה הגבוהה בסין בכלל וכן בזמינות של הכספים.

את המשמעות רואים בהרבה עסקאות מסוג PIPE (הקצאת מניות לקרנות פרטיות על-ידי חברות ציבוריות) ועסקאות אחרות שקרנות הפרייבט אקוויטי מעורבות בהן.

בסך-הכל, הקרנות שמיועדות לעסקאות רכישה ממונפות ולהשקעות בחברות בשלבי הצמיחה, גייסו ב-2009 כ-9.3 מיליארד דולר, ירידה של יותר מ-80% לעומת 2008, אבל עדיין לא מעט כסף."כרגע זה שוק של יזמים ולא של משקיעים", טוען דיאמנט.