המגזין "מונוקל": אירופה שולטת ברשימת הערים שכיף לגור בהן

אין כמו פרסום של מדד איכות חיים עירונית כדי לשגר את הקבלנים המקומיים לספין תקשורתי ואת אנשי העירייה המקומית להתקפי זעם. המקומיים, שלא רוצים לשמוע מילה רעה על שיקגו האהובה שלהם, פרנקפורט המושלמת, סיאטל הנהדרת או פרת' היפהפייה, יכולים לצאת מגדרם כאשר מתברר שעירם אינה המקום הכי טוב בעולם לגור בו - או אפילו לא בין 10 הראשונות.

אם אתם מועדים להתקפי זעם כאשר אחרים סבורים שעירכם אינה כה נהדרת כפי שאתם חושבים, אולי מוטב שתעברו לחלק אחר של העיתון, מפני שהמגזין "מונוקל" מפרסם השבוע את הסקר שלו על איכות החיים בערים שונות, ורק 25 ערים בעולם נכנסו לרשימה (ל-FT יש בלעדיות על פרסום הרשימה של המגזין).

גם שעות האור קובעות

הסקר הזה, שנערך זו השנה הרביעית, מדרג את הערים הטובות ביותר למגורים לפי קריטריונים שונים במקצת. הוא אינו מסתפק בנתונים בסיסיים כמו סטטיסטיקות של פשיעה ויוקר מחיה. בין אמות המידה שלו גם שעות האור ביממה, הקלות של הקמת עסק בעיר, והקישוריות העולמית (טיסות נון-סטופ ישירות).

בשנת 2010 הסקר בדק גם מה ראשי הערים מכינים לתושבים, והתחשב ביוזמות תשתית גדולות באופק וגם ברבגוניות של הנוף העירוני, בעיקר במה שנוגע לחנויות ולמסעדות עצמאיות (שאינן חלק מרשתות בינלאומיות).

עוד תוספת, היא מדור מיוחד שמוקדש לערים שאולי לא מקבלות ציון גבוה במונחי תשתיות או חינוך ציבורי, אך יש בהן חיים בסגנון מיוחד, מפני שהן מגדירות את הקודים שלהן ומצליחות להתגבר על מגבלותיהן באמצעות מרכיבים שעושים את החיים לנעימים ורכים יותר - כמו שירות מעולה, כלכלות חלופיות ואפילו קצת כיפוף של החוק.

ריו דה-ז'נירו, לדוגמה, אולי אינה המקום הכי קל לגור בו, אבל יש משהו מפתה בעיר הזו, שנותן לה איכות מסוימת - החוף, האקלים, הנוף הטבעי והאופטימיות של עיר שחשיבותה עולה במבט אזורי ועולמי.

הוא הדין באיסטנבול, שהיא יותר מקצת מבולגנת, שנמל התעופה שלה קטן ביחס למידותיה, ושחסרים בה הרבה אלמנטים של שירותים ציבוריים, אך איכשהו היא מצליחה להציע אטרקציה של דרך חיים.

ביירות המקסימה

אפילו ביירות היא דוגמה לעיר מקסימה, למרות כל חסרונותיה והאיום הנצחי של מלחמה עם ישראל. האינסטלציה אולי אינה הטובה ביותר, אבל איש לא הולך לסלק אותך מהפאב ב-5 לפנות בוקר.

אין "חשמליות ירוקות" שמרחפות בעיר וכמות הרמזורים מינימלית, אך התנועה מתנהלת בכל זאת. שלטון החוק בהחלט אינו הצד החזק של ביירות, אך בעולם שמנוהל יותר ויותר על-ידי משרדים שבראשן עומדות אחיות רחמניות, מרענן להיות בעיר נקייה מן הכללים שהופכים את חיי היומיום למטרידים בכמה מערי הבירה שמדורגות גבוה יותר.

אבל סדר וחוקים הם מה שגורם לרכבות להגיע בזמן, מחטא את בתי החולים והופך את הרחובות לבטוחים בכל שעות היממה. מאחר שביטחון אישי מצוי בראש רשימת הדרישות של רוב בני האדם למגורים בעיר זו ולא בעיר אחרת, זו אחת הסיבות שביירות או ריו אינן יכולות לחלום על מקום ברשימת 25 הערים האיכותיות ביותר.

אחרי שבדקנו 40 ערים וצמצמנו את הרשימה ל-35, ואחר-כך ל-30, לא היה קל לדרג את חמש הערים האיכותיות ביותר, מאחר שכמה מהן קטנות בהרבה מהאחרות, ויש להן היתרון של החמימות הביתית לעומת המטרופולין הענקית. ולהיפך, הערים הגדולות יותר, נראו יותר דינמיות (גדושות בהזדמנויות ורבגוניות) ואילו הקטנות נראו פרובינציאליות בהשוואה אליהן.

כדי לאזן את הדברים, הדירוג משתמש ברמת הקישוריות (או מקושרו*ת, connectivity) של העיר כגורם מאזן בין הגדולות לקטנות. זו אחת הדרכים שבהן הסקר יכול לדרג עיר כמו ז'נבה לצד ערים כמו מדריד או מלבורן.

בשנה שעברה קטפה ציריך את הפרס הראשון, הודות לממדיה האינטימיים, התשתיות המעולות, הקרבה לאגמים וקשרי התעופה לשווקים הגדולים בעולם ללא חניית ביניים. השנה, לעומת זאת, מינכן היא העיר הזוכה, הודות לדיור האיכותי שלה, למוסדות הרפואיים המצוינים, ליוזמות הסביבתיות, הגישה לעסקים וקשרי האוויר המתרחבים ללא הפוגה.

 איפה הכי כיף לגור

קופנהגן: בזכות האופניים

לא הרבה אחריה מדורגת קופנהגן, עם הניסוי התחבורתי הנושם והחי שלה, שבמסגרתו עולים יותר ויותר אנשים על אופניים כדי להגיע מנקודה א' ל-ב'. ציריך דורגה השנה במקום השלישי, מפני שהיא יכולה להשתפר מעט במה שנוגע ל"להיות נחמדה למבקרים שמניעים את הכלכלה העירונית", אם כי יש לה כמה פרויקטים מרשימים של פיתוח עירוני באופק.

המקומות 4 ו-5 ברשימה נתפסו על-ידי טוקיו (העיר הגדולה האיכותית בעולם) והלסינקי. שתיהן מציעות את מערכות החינוך הציבורי שהן מהטובות בעולם, וטוקיו קיבלה ניקוד גבוה על קרבה לשווקים האסיאניים.

למרות ששנת 2010 שייכת לכאורה לוונקובר, שתארח את אולימפיאדת החורף, עורכי "מונוקל" חשבו שהעיר הזו צריכה עדיין להשקיע עבודה רבה בתחבורה ציבורית טובה יותר ובשיפור מצבן של השכונות.

אם היינו רוצים להשתייך לצפון-אמריקה, היינו כנראה בוחרים את הונולולו בזכות האקלים הנוח, הפשיעה הנמוכה, יוזמות השיקום העירוני והטיסות המהירות למדינות בעלות שיעור הצמיחה המהיר בעולם.

מהפרספקטיבה של הזדמנויות וסגנון חיים, אנחנו מעריכים שהונולולו היא המיטב שאמריקה מציעה - בין היתר מפני שהיא למעשה אסיאנית.