1. חברת פרטנר, בניהולו של דוד אבנר, פנתה למשרד האוצר בדרישה לקבל את הנתונים שעליהם הסתמכה חברת הייעוץ שלדור כאשר בחנה את רמת התחרות בשוק הסלולר. למעשה, פרטנר רוצה לקרוא תיגר על העבודה ועל מסקנותיה כפי שנחשפו ב"גלובס". ככל הנראה באוצר לא מתכוונים להיענות לבקשה משום שהעבודה של שלדור נועדה לצורך גיבוש חוות דעת, והיא לא שייכת לשימוע על הפחתת התעריפים או תיקון הרישיונות. על כן דרישת פרטנר נתקלת בהתנגדות רבה.
באמצעות מכתב, פרטנר מבקשת לא רק את הנתונים הסופיים של העבודה, אלא היא גם רוצה לדעת כיצד היא בוצעה, על סמך אילו נתונים, מהי המתודולוגיה וכדומה. העבודה של שלדור הוכנה לבקשת האוצר לאחר שהגיע למסקנה שהוא ומשרד התקשורת חסרים כלי עבודה מספקים על מנת לנתח את השוק הסלולר. במילים אחרות, הם לא יכולים להסתמך על עבודות עבר וממצאים שיותר מבוססים על תחושות בטן ופרשנות (ולעתים על משאלות לב) במקום על עבודת מחקר רצינית. שלדור ביצעה עבודות על בסיס נתונים גלויים שאספה מדו"חות בנק ההשקעות מריל לינץ' ונתוני החברות כפי שמתפרסמים מעת לעת.
מהמכתב ששלחה פרטנר ניתן להסיק כי היא כופרת בכל המסקנות שאליהן הגיעה שלדור, וכי היא מתכוונת להציג מסקנות הפוכות לחלוטין. פרטנר (כמו יתר חברות הסלולר) סבורה כי לא ניתן יהיה למצוא כשל שוק בענף הסלולר. היא מאמינה שמבחינת רמת התחרות והמחירים שבו, רווחיות החברות ומדדי איכות שירות וכיסוי, השוק בארץ הוא מהמתקדמים בעולם.
2. לחברות הסלולר יש טענות רבות נגד ההחלטות שעומדים לקבל משרדי התקשורת והאוצר - החל בהפחתת תעריפי הקישוריות, עבור בביטול קנסות היציאה במתכונת שמציע משרד התקשורת וכלה בכאסח התקשורתי של המשרדים, ששוטף את דעת הקהל ומונע דיון רציני בטענות הנגדיות שלהן. מכל הטענות (ויש גם מוצדקות) החשובה מכולם וזו שזוכה בהכי מעט תשומת לב, היא הטענה על חוסר שיתוף הפעולה, החשדנות והשנאה, ויש לומר בגילוי לב, מסתמנת קנאה במנהלי החברות.
ראוי שמפקח יפעל מתוך ביטחון עצמי ועמדת כוח מקצועית. כשמפקח מחליט להתחבא אחר הליך שימוע במקום לקיים דיון רציני מקדים עם החברות, זו בעיה יסודית שמצביעה על כך שכמה ממנהלי המשרד שטופים דעות קדומות, שלא לומר שנאה לחברות.
חברות הסלולר ביקשו כמה פעמים לפתוח את הדיון על המודל, לקיים הליך שקוף שבו הן יוכלו לדעת כיצד ייקבעו תעריפי הקישוריות הגומלין, וקיבלו "לא" אחד גדול. זה לא מקצועי. בניגוד לטענות אחרות על חוסר סמכות וצורך בהוכחת כשל שוק לפני התערבות המשרד (טענות מופרכות כשלעצמן), בנושא המקצועיות בעבודות יש למשרד עוד דרך ארוכה לעשות.
די אם נבחן את רמת המידע שמנפיקה רשות התקשורת הבריטית אופקום או ה-FCC בארה"ב בכל שימוע בפרט, ובמסגרת סקירות ענפיות בכלל, כדי להבין שאנחנו רחוקים מאוד מהרמה העולמית. דווקא האוצר, וכמה שחבל שלא משרד התקשורת, מרים את הכפפה ומציע דרך חוק ההסדרים לפרסם דו"ח תקופתי שמנתח את מצב התחרות. פעם, בתקופתו של דני רוזן כמנכ"ל המשרד, היה מקובל לשמוע ולקבל את הסקירות האלו. היום כבר אין מה לדבר. המפקח צריך להבין שככל שיהיה קרוב אל החברות שבבפיקוחו הוא יידרש לפחות פיקוח כי כך הוא ישיג דיאלוג טוב יותר. ויתרה מכך, הוא יפיק תועלת גדולה יותר מהמידע שהן מסוגלות לספק לו. הוא גם יפגין ביטחון ויפיג את חששות החברות, שטוענות להתנכלות מכוונת מצד פקידים "שנתקעו" במשרד ולא הצליחו לצאת ממנו, מה שגורם ללא מעט תסכול.
המהלך להפחתת דמי הקישוריות בסלולר נמצא בעיצומו, ועדיין לא הגיעה העת למסקנות, אך לקח ברור כבר יש והוא שאי אפשר לנהל תהליך כזה מתוך הסתגרות ועמדה שאומרת שככל נסתמך על אלמנט ההפתעה - הסתרת מידע וחוסר שיתוף פעולה (כאילו מדובר באויבים) - כך יהיה קל יותר לדפוק את החברות. זה לא עובד כך, וגרוע מזה, זה גם לא משרת את המטרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.