25 שנים, שנות דור, אחרי העלייה מברית המועצות לשעבר, ואחרי שהמפלגה הרוסית היחידה שנותרה מציגה חמישייה ראשונה עם רוב צברי - האם עדיין צריך לדבר על "הקול הרוסי" בבחירות? התשובה: כן.
ראשית, כי הוא קיים. מדובר בציבור המונה בין 16 ל-19 מנדטים (שבבחירות האחרונות הלכו ברובם לרשימה המאוחדת של הליכוד וישראל ביתנו), ציבור שיכול להכריע בחירות, ואף עשה את זה. כל המפלגות צריכות את דוברי הרוסית, אם לא כחברים, אז לפחות כבוחרים, ולכולן מטות מיוחדים לנושא.
שנית, הקול הרוסי משתנה: משתנים הבוחרים והנבחרים, משתנים הצרכים וההדגשים. ראו את המעבר שעשו המפלגות הסקטוריאליות לדוברי רוסית, מהבטחה לעיסוק בעניינים אזרחיים להבטחה לעיסוק בלרסק ת'ערבים.
שלישית, וזה יותר חשוב מעניינים כמו התפלגות המצביעים בין המפלגות: כשמחזרים אחרי הרוסים זו הזדמנות טובה לנסות להבין. נשמע בנאלי, אבל קריטי. דיברתי עם המון אנשים בשביל הכתבה הזו, פוליטיקאים ויועצים, מומחים וחוקרים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים. לצד ההשקפות השונות והניסיון האישי, כולם אמרו אותו דבר: לציבור הישראלי, על הפוליטיקה והתקשורת שלו, לא אכפת מהרוסים. הוא לא מתעניין, לא מכיר ולא מבין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
