מי שעומד בראש הרשימה הערבית המשותפת, שיכולה להפוך למפלגה השלישית בגודלה, הוא איימן עודה (מבטאים Odeh), מזכ"ל מפלגת חד"ש. חיפאי, בן 40 פלוס שלושה ילדים, עורך דין בהשכלתו, פרצוף זר לרוב הישראלים, אבל פעיל פוליטי ותיק, הן במישור המוניציפלי בחיפה (חבר מועצה מ-98' עד 2003) והן במישור הציבורי הערבי (בין היתר, היה פעיל מרכזי במאבק למען הכרה בכפרים הלא מוכרים של הבדואים בנגב ובמאבק נגד התוכנית הממשלתית לגיוס ערבים). עודה הוצב בראש הרשימה המשותפת כששועלים פוליטיים ותיקים כמו אחמד טיבי וג'מאל זחאלקה מתייצבים מאחוריו בלי לעשות בעיות (בינתיים).
"אחת הבעיות של הפוליטיקה הישראלית, שאנחנו לא נתפסים כחלק מהמרחב", הוא אומר בראיון ל-G. "אנחנו נתפסים כאנשי שוליים, לא מעניינים. עד שלא התאחדנו, גם לא התעניינו בנו. הברית הזו בעצם כפתה על הציבור הישראלי לראות אותנו. כל הגישה שלי זה איך להיות חלק מהמשחק הכללי במדינה, לא להסתגר".
- זה דיבור חדש. תמיד הדיבור הפוליטי הערבי היה מעין חרדי: עזבו אותנו, זו התרבות שלנו, תנו לנו בקצב שלנו. משהו חדש מתחיל?
"אני לא מוכן לתקוף את החרדים, אני נגד שיסוי של מוחלשים במוחלשים. אני מכבד אותם ואת הייחוד שלהם, אבל רוצה לדבר על האוכלוסייה הערבית - היא רוצה להיות חלק מהחברה, לעבוד, לשלם מיסים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
