רמות השכר של המנהלות בישראל עולות משנה לשנה. בעוד שב-2013 שיאנית השכר הרוויחה כ-9 מיליון שקל, ב-2014 הרוויחה שיאנית השכר 13 מיליון שקל. רף הכניסה לעשירייה הראשונה הגיע ליותר מ-4 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל בשנה הקודמת.
יחד עם זאת, יש עוד דרך ארוכה בדרך לשוויון בין גברים ונשים, משום שהמנהלות הבכירות עדיין נמצאות מאחור יחסית לתגמול שמקבלים עמיתיהן הגברים, ומספרן בצמרת עדיין נמוך - מתוך רשימת 100 שיאני השכר הראשונים רק 8 הן נשים.
מרבית המנהלות בדירוג 2014 הן ותיקות ובעלות ניסיון רב בתחום פעילותן. לצדן בולטות כמה 'כוכבות עולות' בתחומן. הצעירה שבהן היא אתי אלישקוב, מנכ"לית הכשרה חברה לביטוח, שטרם חגגה 40.
הענף הדומיננטי ביותר מבחינת ניהול נשי הוא ענף הפיננסים, ובייחוד הבנקים. בין הבנקאיות בולטות אלה המייצגות את הבנקים הישראליים בחו"ל, אשר פעמים רבות נהנות מתגמול גבוה יותר אפילו מהמנכ"לים שלהן. בחברות מסבירים כי הן נדרשות ליישר קו עם הסטנדרטים הנהוגים במדינות שמעבר לים.
בראש דירוג שיאניות השכר של "ליידי גלובס" ניצבת מאיה אלשיך קפלן, היועצת המשפטית ומזכירת החברה לישראל, כאשר בונוס מרשים של 7 מיליון שקל שהעניק ב-2014 בעל השליטה בחברה, עידן עופר, סייע לה להפוך לשיאנית השכר בבורסה, ולהיות לראשונה אחת משיאניות השכר של החברה לישראל, חמש שנים לאחר שהחלה לעבוד בה. את הבונוס - יש שיאמרו המוגזם - קיבלה אלשיך בעקבות השלמת פיצול האחזקות של החברה לישראל לחברה החדשה קנון. בנוסף נהנתה אלשיך משכר שנתי ומהפרשות של 2.6 מיליון שקל, ומתגמול מנייתי של 2.8 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
