לא אויב העם

"מאות אלפי בני נוער ייצאו השבוע לחופשה ויסתובבו ברחובות. חבל, אם השחקן עודד קוטלר היה מחכה קצת, היו דורסים אותו אופניים חשמליים ולא המגפיים של השרה מירי רגב". כך פתח ליאור שליין בשבוע שעבר את תוכנית הטלוויזיה "גב האומה", ולא בכדי: אופניים חשמליים הם אויב האומה החדש. איום על שלוות הולכי הרגל במדרכות, הפרעה לשטף הנסיעה של נהגים בכבישים ומטרד עבור הרשויות שנדרשות למצוא פתרון.

השימוש באופניים חשמליים מעורר בעיות בהרבה היבטים: רישוי, נזקים, חנייה, אכיפה, ובעיקר - בטיחות בדרכים (במיוחד בקרב בני נוער, שהם משתמשים מרכזיים). הרושם הוא שהתופעה מתרחבת עד למה שאוהבים בישראל לכנות "מכת מדינה", וכך גם הוצגו הדברים בכלי התקשורת בשבועות האחרונים. הסנטימנטים שיש כלפי האופניים ברורים ומובנים, אבל זה מה שהם - סנטימנטים. כי המספרים מראים תמונה קצת אחרת והרבה יותר מורכבת מהשיח הציבורי כפי שהצטייר בתוכניות הטלוויזיה.

נתחיל בנתונים מאגף התנועה במשטרת ישראל: במשך 2014 כולה, סך כל הנפגעים בתאונות דרכים בישראל היה 12,535 - מהם 10,760 נחבלו קלות, 1,484 נפצעו באופן שהצריך אשפוז בבית חולים, ו-291 בני אדם נהרגו. חלקם של האופניים החשמליים בתאונות הקטלניות עמד על הרוג אחד. לגבי פצועים: 142 איש נפגעו בתאונות שהיו מעורבים בהן אופניים חשמליים, מתוכם 124 אנשים נחבלו קלות ו-18 באופן יותר משמעותי (בינוני עד קשה) שחייב טיפול בבית חולים. לשם ההשוואה נציין שבאותה תקופה נהרגו 11 בני אדם (!) בתאונות אופניים רגילים.

 מקלות בגלגלים