למה אנחנו עומדים בתור ומה אפשר לעשות נגד זה?

לפני הכול, המלצה: שמרו את הכתבה הזו לקריאה במהלך המתנה בתור. ניחוש מושכל מנבא שלא תצטרכו לחכות הרבה עד שזה יקרה. בין אם בשדה התעופה, בדואר, בסניף קופת חולים, בבנק, בסופרמרקט, או בהמתנה טלפונית לנציג שירות - מתישהו בזמן הקרוב אתם תזדמנו לתור, וסביר להניח שבשלב כלשהו תעלה מהבטן תחושה מרה של חוסר היגיון, התנהלות בלתי-יעילה או סתם "חוצפה ישראלית". אבל אם חושבים על זה לעומק, מגלים שהעמידה בתור אינה רק חלק אינטגרלי מהיומיום שלנו, אלא שהיא גם טומנת בחובה סיפורים אנושיים קטנים, פיסות של היסטוריה, פסיכולוגיה, פוליטיקה, אמנות, יחסים בין-אישיים, הרבה מתמטיקה וקצת פרופורציה.

פרופורציה היא הדבר הראשון שראוי לחשוב עליו בהקשר לתורים. במהלך העבודה על הכתבה הזו, למשל, מצאנו כמה תצלומים מתקופות שונות: התצלום הראשון מופיע בעמוד זה, ומראה אנדרטה לזכר השפל הכלכלי בארצות הברית של שנות השלושים. התור - לדמי אבטלה, ללחם, לביגוד - הפך אז לסמל של תקופה. התצלום השני, שמופיע בעמוד הבא, צולם ב-2009 בגבול בין פקיסטן לאפגניסטן, ומראה פליטים שנמלטו מהטאליבן בתור לפיזורם בערי מקלט. הכאוס שממנו הם ברחו קרוב עד כדי סכנה, אבל הם שומרים על תרבות אנושית בסיסית - אולי מתוך הידיעה שהיעדרה הוא מה שהביא אותם למצבם. התצלום השלישי (מופיע בעמוד הבא) צולם ב-2011 בטוקיו, מחוץ לחנות של אפל - בתור לרכישת אייפון 4s.

הקוראים הישראלים, שההמתנה בדואר או בבנק נראית להם כמו טיול לגיהינום, מוזמנים לחשוב היכן הם עומדים בספקטרום שבין עניים בתור ללחם, פליטים בתור שיציל את חייהם ואלה שלא יכולים לחכות עוד יום אחד לאייפון החדש.