תורשה בחיידקים: משנה את מה שיודעים על אבולוציה

לפנ כמה חודשים, אחיו הצעיר של הביולוג פרופ' יצחק פלפל ממכון ויצמן פנה אליו עם שאלה שמבוגרים בדרך כלל אינם נוהגים לשאול ברצינות. הוא סיפר שבשיחה עם חבריו עלה הדיון אם התרנגולת הקדימה את הביצה או להיפך, ושהוא הבטיח להם לשאול את אחיו המדען ולחזור עם תשובה. ברגע הראשון, פלפל אמר לאחיו שלא תיתכן תשובה אמיתית לשאלה, אבל לאחר מכן הוא החליט לנסח אותה בצורה מעט שונה, והגיע למסקנה מרחיקת לכת - שהולידה מאמר מדעי פורץ דרך.

במאמר, שפרסם פלפל יחד עם ד"ר עודד רכבי מאוניברסיטת תל אביב, טוענים השניים כי התשובה היא: גם וגם. מבולבלים? הנה ההסבר על קצה המזלג: על-פי האבולוציה של צ'ארלס דארווין, שקובעת כי מינים חדשים נוצרים בעקבות מוטציות גנטיות המתרחשות בביצית או בזרע, ורק לאחר מכן הם מסתגלים (או נכחדים) על-פי מידת התאמתם לסביבה - אזי הביצה קדמה לתרנגולת. מאחר שהאבולוציה הזו נפוצה הרבה יותר בטבע, נדמה שעל-פי רוב, הביצה מקדימה את התרנגולת.

אבל יש עוד סוג של אבולוציה, המכונה האבולוציה הלמארקיאנית (אל דאגה, הסבר נרחב ונגיש יגיע מיד), ועל-פיה, תכונות נרכשות יכולות לעבור בתורשה. למשל (ורק לשם הדגמה שטחית), אם למין מסוים של תרנגולות יחתכו כנף אחת באופן שיטתי, אז ייתכן מאוד שלאחר שנים ארוכות, ייוולדו התרנגולות האלה ללא הכנף. ובמקרים כאלה, המשמעות היא שהתרנגולת קודמת לביצה.

לפני שנרחיב בהסברים ההיסטוריים המרתקים, צריך להגיד שהמסקנה המאוד לא שגרתית הזו חורגת מגבולות הדיונים הפילוסופיים: ההשלכות של הבנה של האבולוציה הלאמארקיאנית (ולאחר מכן, אולי היכולת לבצע בה מניפולציות מלאכותיות) עשויות להציל את חייהם של מיליוני בני אדם, שמתים מדי שנה בגלל זיהומים שנגרמים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. היא יכולה גם לאפשר לאנושות להיגמל מהתמכרותה לנפט באמצעות יצירה של חיידקים שיידעו לייצר ביו-דלקים בצורה יעילה יותר. ובכלל, מדובר בתחום חדש ופורץ דרך, שעשוי לשפר את חייהם של בני אדם במגוון רחב מאוד של דרכים. עכשיו, קחו נשימה, ותתכוננו לאתגר את כל מה שידעתם אי-פעם על אבולוציה, על תורשה ועל רפואה.