פורטפוליו | ברי גליק

משפחה 1: רומניה משני הצדדים. אבא הגיע מהעיירה ברלד. סבא היה בין היהודים היחידים שזכו באזרחות, אחרי שקיבל שלוש מדליות על שירותו במלחמת העולם הראשונה. אבא היה ארבע שנים במחנה עבודה במלחמת העולם השנייה, וחזר לברלד.

משפחה 2: המשפחה של אימא מיאסי, העיר השנייה בגודלה ברומניה. סבא היה רו"ח ואימא בעקבותיו. מישהו אמר לאימא שבחור בברלד מחפש יהודייה. היא נסעה והם התחתנו. הוא עסק במסחר, היא עבדה בבנק.

משפחה 3: בשנת 64' נאלצו לוותר על האזרחות הרומנית כדי לעלות לישראל והגיעו לאשדוד עם סבתא מצד אבא, שהתאלמנה וגרה איתם. אבא עבר במפעל יפו מור - הגלגול המוקדם של פרימור, כפועל ייצור והתקדם לניהול מחסני הייבוא והייצוא של הנקטרים. אימא נאלצה לוותר על המקצוע בגלל הקושי בעברית והפכה לעקרת בית.

ילדות: שכונה ו' באשדוד. בחופשים הייתי הולך למפעל לעבוד עם אבא, והייתי אוכל את הנקטר הקפוא מהקופסא עם כפית. למדתי במקיף ג' והתחברתי לחבורת חנונים שהתעסקו במחשבים הראשונים, בין לבין הייתי המון בים.

כשאהיה גדול: מגיל ארבע, בעקבות בני דודים ששירתו בחיל האוויר, נדבקתי בחיידק ורציתי להיות טייס.

שירות צבאי: ניסיתי להתקבל לקורס טיס ולטכני של ח"א, ונדחיתי בגלל עין עצלה. חלמתי לשרת בכל תפקיד מוטס, ובסוף, למרבה האכזבה ואחרי משבר עמוק, מצאתי את עצמי ב-8200, שם גיליתי כמה אני אוהב את הצד הטכני.

לימודים: מיד אחרי השחרור התחלתי ללמוד אלקטרוניקה עם התמחות במדעי המחשב בת"א, היה לי מזל שההורים והמלגות הספיקו כדי להתקיים בלי לעבוד.

קריירה: שלחתי קורות חיים להרבה חברות, והתחלתי לעבוד ב-ח. מר תעשיות. אחרי שלוש שנים וחצי עברתי לתחום הרכש והמכירות בשוהם תוכנה ואהבתי את האינטראקציה עם האנשים. כעבור שנה וחצי הגעתי לטרייטק כאיש מכירות, אחר כך לאיסטרוניקס ולאלדיס, ואחרי שנתיים וחצי פניתי לחברת השמה שתיאמה לי ראיון עם שמואל ברקן במוטורולה סמיקונדוקטור.

פריסקייל: ברקן קיבל אותי כמנהל מכירות והפצה ואז החברה התפצלה ממוטורולה והפכה ליחידה עצמאית בשם פריסקייל ואני המשכתי באותו התפקיד. ב-2007 קיבלתי לאחריותי את מדינות המזה"ת ואפריקה, עם דגש על טורקיה ויוון, אבל אחרי משט המרמרה החברה הבינה שאי אפשר להמשיך את העסקים בטורקיה וחזרתי לנהל את הפעילות רק בארץ. לפני חצי שנה שמואל ברקן, שידע מה השאיפות שלי, פרש ואני מוניתי במקומו.

לימור: אשתי, בעלת עסק פרטי בתחום הטכנולוגיה לכרטיסים חכמים ומערכות בקרת כניסה וקודם הייתה מפיקה ב"קשת". נפגשנו כשהייתי בין טרייטק לאיסטרוניקס, בניו יורק, כשחיפשתי שם עבודה. שלושה חודשים אחר כך עברנו לגור יחד ואחרי שבעה חודשים התחתנו. יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים בהרצליה.

NXP: חברה הולנדית שקנתה לפני שנה את פריסקייל. המיזוג לא היה פשוט, מדובר בחברות מתרבויות שונות, אירופית ואמריקאית, שהאסטרטגיה שלהן שונה בתכלית.

תעשיית הרכב: NXP מספקת פתרונות חומרה לאפליקציות שבתוך הרכב. אין רכב שאין בו רכיב של החברה, מהמנוע ועד מעבדים וחיישנים של המולטימדיה.

סטארט-אפ ניישן: צריך לשמור ולסייע לסטארט-אפים, גם ברמה העסקית וגם ברמה הממשלתית. חסרות כאן חברות כמו צ'ק פוינט, מלאנוקס ומובילאי. הטכנולוגיה נעלמת מישראל בגלל תרבות האקזיטים, וחבל.

פיטורים: הייתה החלטה אסטרטגית גלובלית לסגור מרכזי פיתוח, וגם זה בישראל נסגר ונאלצנו לפטר 150 עובדים. זה לא היה פשוט, אבל סייענו לאנשים להשתלב בחברות גלובליות אחרות.

תפיסת עתיד: להמשיך ולהתפתח לניהול גבוה יותר בחברה ולקבל אחריות על מדינות נוספות ועל תחומי אחריות נוספים. אני רוצה להגיע לעמדות השפעה, יכול להיות בהחלט שבפוליטיקה, בתחומי העסקים, הכלכלה ויוקר המחיה. חייבים לעשות פה שינוי.