תארו לכם עולם מושלם. עולם שבו אתם מתעוררים בבוקר על המיטה שבנה עבורכם הנגר
אילן רהיטוביץ', מכבים את השעון המעורר תוצרת משפחת זמאני, ומתקינים לעצמכם
כוס קפה של "בוצמן ובניו", כמובן. יש לכם עוד כמה דקות לשרוף, אז אתם פותחים
את העיתון וקוראים מאמר על עתודות המים של ישראל מאת נח כנרתי, נציב המים.
מבעד לזכוכית הפנורמית שקניתם מחברת "שבירו גלאס בע"מ" אתם רואים כיצד העיר
מתעוררת לחיים. בדרך לעבודה אתם משליכים את שקית הזבל לפח האשפה העומד ליד
ביתכם מתוצרת המפעל "ש. וש. פחטר", נכנסים למכונית שתיקן עבורכם המוסכניק מוישה
ג'אנט, ומתניעים. בדרך אתם שומעים ברדיו ראיון עם פרופ' ארנון סופר, מומחה
לדמוגרפיה. אתם מתיישבים במשרד, ולאחר שאתם פותחים במחשב את הדפדפן, אתם קוראים
כתבה על עתיד הפרסום האינטרנטי מאת איתי באנר. את החשבונות עורך עבורכם החשבונאי
יום טוב יקר, וכשמתעוררת בעיה משפטית בענייני מיסוי, אתם מרימים טלפון למשרד
עורכי הדין שקל ושות'. כשאתם יוצאים בערב לסרט, אתם יודעים שלא תהיינה תקלות
במהלך הקרנתו שכן המקרין הוא צביקה פיקסל. ואם אתם מרגישים שהעולם לוחץ עליכם
קצת יותר מדי, אתם תמיד יכולים לקבוע תור לפסיכולוגים זרח ומרתה שקט.
זה נשמע כמו חלום באספמיה, אבל החלום קרוב הרבה יותר למציאות מכפי שנדמה לכם.
בעבר חיו להם דורות שלמים בידיעה כי שמו של אדם מעיד על עיסוקו. לשוחט קראו
שוחט, לגבאי גבאי, לנגר נגר וכן הלאה. אב היה מעביר את סודות המקצוע לבנו,
ויחד עימם את השם שהפך לסימן איכות מוסכם. חשבו בעצמכם: ממי אתם הייתם מעדיפים
לקנות בשר, משוחט ששמו מר עובש, משוחט ששמו מר אבן-חן או משוחט ששמו מר שוחט?
כשחושבים על כך לעומק, אפילו לשוחט ושמו מר עובש יתרון על אבן-חן, שהרי לראשון
לפחות יש קשר כלשהו למזון. מכל מקום, עידן ההלימות ההוא בין השם למקצוע חלף
מהעולם. אך גם היום יש אנשים רבים ששמם מעיד במשהו על עיסוקם. עובדה, מרבית
בעלי המקצוע והחברות שהוזכרו לעיל שרירים וקיימים בעולמנו. אם נקפיד כולנו
לעודד את התופעה, להשתמש בשירותיהם האדיבים (ואולי אף לשנות את שמנו כך שיהלום
את המקצוע שבו אנו עוסקים), ייתכן שבעתיד נחיה גם אנו בעולם מסודר והגיוני
יותר, בו לכל מילה משמעות ברורה, ובו כל הגרביים מסודרים זוגות-זוגות. הנה
כמה דוגמאות לאנשים שעבורם החלום הזה כבר מתחיל להתממש.
צביקה פיקסל, מקרין סרטים
צביקה פיקסל (בפ"א רפויה) החל את דרכו כמקרין סרטים
עוד לפני קום המדינה. הקולנוע היה אהבתו הגדולה מאז שהיה ילד ונהג להתפלח יחד
עם חבריו לאולמות הקולנוע הרבים שהיו אז בתל אביב. "יום אחד", הוא מספר, "הסתובבתי
בבית הנוער העובד ושמעתי שמחפשים בקולנוע מוגרבי שוליה, נער שליח, לחדר ההקרנה.
קפצתי על המציאה הזו ונכנסתי לעבוד בקולנוע הזה בתור שוליית המקרין. וככה,
לך תביא סודה... אתה יודע איך זה הולך".
זה היה בשנת 43', ועד היום הוא זוכר היטב איזה סרט הוצג אז - "מה יפית עמק
נווי" - מכיוון שיומיים לפני שקיבל את העבודה התפלח לקולנוע וראה את הסרט עם
חבריו. שנתיים וחצי מאוחר יותר החל לעבוד כמקרין שני בקולנוע "שדרות" בשדרות
רוטשילד. אחר כך עבר לקולנוע "זוהר" ברחוב סלמה, ובמשך 40 שנה הקרין סרטים
בקולנוע "תמר" שברחוב אלנבי. את הקריירה סיים בסינמטק, שם הקרין סרטים עד גיל
72. כיום הוא גמלאי ("זה נקרא פנסיה, כן, לשכב בערב במיטה, ללכת לישון, לראות
את המנורה על התקרה. אני קם בבוקר, אותה המנורה. זה משגע אותי"), ומקרין לעצמו
סרטים מהאוסף הפרטי שבביתו. עד היום, כשהוא מטייל בתל אביב הוא רואה את בתי
הקולנוע שהיו ואינם, כמו בפטה מורגנה.
פיו של פיקסל כמעיין המתגבר, ובכל רגע הוא נזכר בסיפור נוסף על בתי הקולנוע
שהפכו בינתיים למגרשי חנייה, על הספסרים שהסתובבו מול הקופות, על הקופאים ששיתפו
איתם פעולה, על הימים שבהם תל אביב היתה מדבר. איך ישב בכלא הבריטי, איך נפגש
עם מנחם בגין, איך הפיל מטוס (כמעט), ואיך התחכך עם חנה רובינא ועם מסקין מאחורי
הקלעים של בית הבימה הישן.
- מה מקור השם?
"זה מקום ברוסיה. אבא שלי רצה להפוך את שמו לעברית בארץ, הוא עלה מרוסיה ב-1918,
ואחרי שנים רבות רצה לעברת את השם לשועלי, בגלל הדמיון לפוקס. אמרתי לו, 'אבא'לה
תראה, שמי צבי, שמי האמצעי דב, ועכשיו יהיה שועלי. אז מה יהיה ממני בכלל, גן
חיות?' ".
- איך זה לחיות עם השם פיקסל?
"אני אגיד לך את האמת, אני התחלתי להשוויץ. פתאום אני רואה בטלוויזיה הופק
על ידי פיקסל, וואללה חשבתי, מה לי ולזה. פתאום יוצאת חוברת 'פיקסל'. לא ידעתי
מה זה בהתחלה. פגשתי איזה בחורה בגן מאיר, התחלנו לשוחח ושאלתי אותה, 'במה
את עובדת?', אמרה לי, 'בפיקסל'. אמרתי, 'רגע אחד, מה זה פיקסל? אני פיקסל!'.
היא הסבירה לי שפיקסל זה הנקודות שבתמונה.
אנשים שאלו אותי, 'צביקה, יש לך תוכנית בטלוויזיה?'. אז הסברתי להם מה זה הפיקסלעך
האלה, זה נקרא 'פיקסלעך', הנקודות בתמונה".
- מעירים לך על הדמיון בין השם למקצוע?
"הרבה אנשים שאלו אותי, בטח. שמע, מה אכפת לי להתרומם קצת. אבל דע לך ש'פיקסל'
זה דבר חדש, זה התחיל רק בשנות ה-80".
- אולי זו היתה יד הגורל שנעשית מקרין?
"לא, אהבתי קולנוע, אמרתי לך. התחלתי בקולנוע הרבה לפני שהיה פיקסל".
עו"ד משה שקל, מומחה למיסוי
עו"ד משה שקל עומד בראש משרד שקל ושות', המתמחה
בתחומי המיסוי לכל סוגיו. משרדו מייצג מאות לקוחות, חברות ותאגידים מהמובילים
במשק הישראלי, ולאחרונה דירג אותו המדריך הבינלאומי היוקרתי 500 The European
Legal במקום הראשון בתחום המיסוי. מלבד עבודת המשרד, עו"ד שקל מרצה בענייני
מיסוי וכותב מאמרים בנושא.
- עו"ד שקל, אתה מתמחה בענייני מיסוי?
"כן, הגיעה אליי השמועה הזאת".
- מה מקור השם "שקל"?
"השם 'שקל' הוא עברות שנעשה בשנות ה-50 לשם פולני. שמו של אבי היה "שמוקלר"
(בוי"ו שרוקה), והוא עברת את השם. אני הייתי אז רק בן שנתיים".
- האם גם הוא היה עורך דין שהתמחה בענייני כספים?
"אבי לא התמחה בענייני מיסוי ולא בענייני עריכת דין. הוא עברת את השם מכיוון
שהמשמעות המילולית של השם הפולני שלו, עד כמה שהבינותי, היתה אבני חן ויהלומים,
ובשעתו השקל הרי לא היה מטבע ישראלי, אז הוא חיפש שם עם משמעות דומה מהתנ"ך".
- במשרד עובד גם עו"ד יניב שקל. גם הוא מתמחה בענייני מיסוי?
"כן, יניב הוא אחייני ושותף שלי".
- כשאתה החלטת להתמחות דווקא בתחום הזה, האם היה לכך, לדעתך, קשר לשם "שקל"?
"זה היה בלי קשר לשם. פשוט, בזמן היותי סטודנט עבדתי באוניברסיטה כעוזר מחקר
ועוזר הוראה בתחום הזה. מהאקדמיה עברתי לפרקטיקה. הקשר אצלי בין השם למקצוע
הוא מקרי לחלוטין. השם לא נבחר בגלל המקצוע, ומאידך המקצוע לא נבחר בגלל השם.
פשוט צירוף מקרים".
- ישנם לקוחות המתייחסים לקשר זה?
"אני לא יכול להגיד שלא היו מקרים שלקוחות לא התייחסו לכך, בעיקר לקוחות חדשים,
אבל אלה היו מקרים בודדים. אצל רובם זה עובר מעל הראש,.
- אתה נתקל בעורכי דין או רואי חשבון אחרים שיש להם קשר כזה בין השם למקצוע?
"כן. אני נתקל ביניב שקל".
אמנון בר-מגן - עורך דין המקרה של עו"ד אמנון בר-מגן הוא מקרה מיוחד גם בהשוואה
למקרים המתוארים בכתבה זו. הוא היחיד מבין כל בעלי המקצוע שהוזכרו, שהקשר בין
שמו למקצועו ידוע וכוון מראש.
- עו"ד בר-מגן, מה מקור שמך?
"זהו עברות של 'ברגמן', שם פולני שמשמעותו 'איש קצה' או 'איש חוף', משהו כזה".
- מי החליט לשנות את השם?
"אני החלטתי על העברות, וזה באמת קשור במקצוע שלי. ממש כשסיימתי את הלימודים,
עוד לפני שקיבלתי את הרישיון, שיניתי את שמי לבר-מגן".
- מה פתאום?
"עשיתי את זה בשביל עצמי, קודם כול כדי לשנות את השם לעברית, ושנית משום שזה
גם מתאים לעיסוק וגם דומה למקור. לא עומדת מאחורי זה איזו פילוסופיה מיוחדת".
- אני מבין שאתה עוסק בסנגוריה יותר מאשר בתביעה.
"לא, אני לא עוסק בסנגוריה, אני לא עוסק במשפט פלילי, אני עוסק במשפט אזרחי
בעיקר. אבל השם בכל זאת שייך למקצוע הכללי, והשם פשוט דומה למקור, רק שיניתי
את סדר האותיות".
- אנשים מתייחסים לעובדה ששמך הולם את עיסוקך?
"לא. מקבלים את זה כמו שהוא. אולי בגלל שיש כאלה שעוד קוראים לי בשמי הקודם".
ד"ר יוסי אזוב - מומחה לזיהום מקורות המים
ד"ר יוסי אזוב עוסק בהוראה בחוג
לניהול משאבי טבע באוניברסיטת חיפה ובחוג להנדסת הסביבה ומשאבי מים בטכניון.
הוא מתמקד בטיפול במים, בשפכים ובהידרו-ביולוגיה. ד"ר אזוב משמש גם כיועץ בנושאים
של איכות הסביבה, טיפול בשפכים, זיהום מי ים, זיהום קרקעות וזיהום מקורות המים.
הוא הוציא ספר פרוזה בשם "אנשים של חול", וזה עתה סיים לכתוב ספר מדע בדיוני.
- ד"ר אזוב, מה מקור שמך?
"אזוב זה עברות של השם הרוסי אזבסקי, שיש לו צליל דומה אבל אין לו משמעות דומה.
אזבסקי בא כנראה מהמילה הרוסית 'איזבה', שפירושה בקתה, אבל יש חילוקי דעות
בקשר לזה, כי אבי היה בין היהודים שעברו מרוסיה לסין, ולכן הוא לא יודע בוודאות
מה מקור השם".
- אביך הוא שעברת את השם?
"לא, הוא נשאר עם השם המקורי. אני עשיתי את השינוי ועברתי את השם לפי הצליל.
מה שעזר לי להחליט זה גם שיש ברוסיה ימה שנקראת אזוב".
- יש אנשים שמתייחסים לעובדה ששמך הולם במשהו את עיסוקך?
"כן, אנשים מדי פעם מציינים את זה, אבל מה שמצחיק הוא שתמיד הייתה לי בעיה
עם השם אזבסקי, בצבא ובבית הספר לא אייתו אותו נכון, אבל מסתבר שעם אזוב זה
הרבה יותר בעייתי. רוב האנשים מחליטים משום מה לכתוב אותו בעי"ן, אני לא יודע
למה. מסתבר שהמילה אזוב לא נתפסת כל כך, תמיד יש לי בעיות עם השם הזה, אפילו
יותר מאשר היה לי עם השם הקודם".
ד"ר סילביה גרון - יו"ר האגודה האורתודונטית בישראל - שלום ד"ר גרון, אני מכין
כתבה על אנשים ששמם מעיד על עיסוקם.
"אני ד"ר גרון, אבל אני לא עוסקת באף אוזן וגרון".
- אבל בכל זאת, אורתודנטיה, זה קרוב לגרון.
"אולי, אבל שמי הוא גרון (בגימ"ל צרויה) ולא גרון (בגימ"ל קמוצה), אז זה לא
מתאים".
- אני מבין, מה מקור השם?
"השם ממוצא בולגרי, ולפי המסורת שעוברת מאב לבן, מקורו במקום שנקרא גרונה בספרד".
- האם אי פעם העירו לך על הדמיון בין השם למקצוע?
"אף פעם לא העירו לי על זה, כי זה גרון (צרויה) לא גרון (קמוצה)".
זנק ליכטצייגר - חשמלאי עבור מר ליכטצייגר, העובדה ששם משפחתו יוצא דופן היתה
גורלית. הוא נולד במערב אוקראינה, אזור שהיה בתקופת לידתו של זנק תחת שלטון
פולני. כשהיה בן שמונה וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה, וכדי לברוח מהגרמנים
נמלט ליערות ועשה דרך של למעלה מ-250 קילומטר. אחרי שנתיים של מנוסה הצליח
למצוא את אביו בזכות שם משפחתו המיוחד כל כך. בשנת 49' עלה ארצה.
- שלום מר ליכטצייגר, מה משמעות שמך?
"'מראה את האור'. באמת כולם אומרים שזה שם מיוחד. יש ליכטונסר, ליכטנברג, הכול
יש, אבל ליכטצייגר אין. אין אף ליכטצייגר בארץ מחוץ למשפחה שלי".
- מה מקור השם?
"אני לא יודע בדיוק, אבל הוא לפחות בן כמה דורות".
- אתה חשמלאי.
"כן, למדתי את המקצוע שלוש שנים וחצי בגרמניה, ופה למדתי בטכניון בחיפה כמעט
שנתיים. למדתי גם בניין בבית הספר של ההסתדרות בשביל לקבל רישיון".
- מכל המקצועות שבעולם, למה דווקא חשמל?
"מה הולכים ללמוד? אמרו לי שחשמל זה מקצוע טוב, מכובד, נדרש, אז למדתי".
- האם אתה בא משושלת של חשמלאים?
"לא, אבל כנראה שהסבא של הסבא של הסבא שלי חשב שפעם עוד יהיה חשמלאי במשפחה".
- מישהו העיר לך אי פעם על הקשר בין השם למקצוע?
"כן, באיגוד המקצועי שהייתי חבר בו. כבר בצבא אמרו לי להחליף את השם, אבל לא
הסכמתי. את שם המשפחה אני לא מחליף".
- והילדים, ממשיכים בדרכך?
"לא, למרות שאני לימדתי אותם את המקצוע, ובגיל ההתבגרות הם עבדו איתי. אמרתי
להם, 'תראו, אני באתי ארצה והייתי צריך להתחיל פה מכלום. הייתי עוד ילד, והיו
אז זמנים קשים. לכם יש עכשיו משהו מוכן'. אבל הם אמרו לי, "לא, אבא, אתה עובד
קשה מדי".
חברת ש. וש. פחטר - יבואנית ומשווקת פחי אשפה ואביזרים נלווים
בני משפחת פחטר
ביקשו שלא להתראיין לכתבה הזו, אך אי אפשר להתעלם מההלימות המופלאה בין שם
משפחתם לבין העובדה כי הם שולטים בשוק פחי האשפה בישראל. באתר האינטרנט שלהם
כתוב על החברה שהיא "מעמודי התווך של שוק הציוד העירוני תברואי במדינת ישראל".
החברה הוקמה בשנות ה-70 על ידי שמריהו פחטר. באתר כתוב עוד: "חברתנו חולשת
גיאוגרפית ומובילה רעיונית ומעשית בכל ההיבטים הקשורים לתחום הציוד העירוני
תברואי". ואמנם, לפי קטלוג החברה ברור כי ש. וש. פחטר, שסיסמתה היא "לנו חשובה
איכות הסביבה", מהווה ליגה בפני עצמה בכל הקשור ליבוא ושיווק אביזרי תברואה
בישראל. בין השאר היא מייבאת ומשווקת משאיות לפינוי אשפה בגדלים שונים, מכונות
טאטוא - מעגלת פועלים פשוטה ועד למטאטאי כביש אולטרא מודרניים, עגלות ומכולות
לאשפה - מפלסטיק או ממתכת מגלוונת, מגרסות לכל סוגי הפסולת, מחסניות אשפה,
ריהוט רחוב תחת המותג "Pachter Street" ובו מגוון אשפתונים דקורטיביים מפלסטיק,
מתכת ועץ, ומסתורים דקורטיביים לעגלות אשפה. יש בבעלותה מוסכים ומחסנים בפריסה
ארצית, החברה משכירה ציוד לפינוי אשפה, ולפי הצורך אף מספקת שירותי פינוי,
הובלה והטמנת אשפה.
לגבי מקור השם פחטר נותר לנו רק לנחש שאולי מקורו במילה הגרמנית "Pacht" שמשמעותה
שכירות, ומכאן שהשם פחטר מורה על מי שעוסק בשכירות. מאחר שהחברה שהקימו בני
משפחת פחטר משכירה פחים לפינוי אשפה, ההלימה בין השם לעיסוק כפולה ומכופלת.
כתבות
ני"ע
