בלי גבולות, בלי מפקדים

א >> אם אתם לא יודעים מה זה ווב 2.0 אל תרגישו לא נעים, פשוט הביטו סביבכם - הוא בכל מקום, הוא האוויר המקוון שאתם נושמים. אם תשאלו את עצמכם "האם השימוש שלכם באינטרנט הפך בשנתיים-שלוש האחרונות לאקטיבי יותר", והתשובה תהיה "כן", אתם יודעים מה זה ווב 2.0. אם התשובה היא "לא", אתם כנראה משקרים לעצמכם.

ביקרתם בוויקיפדיה? העליתם תמונות של עצמכם לרשת? צפיתם בקטעי וידיאו קורעים מצחוק ב-"YouTube"? קראתם או כתבתם בלוג? דירגתם כתבה שקראתם? הורדתם או העליתם שירים מהרשת? בקיצור, אם עשיתם משהו שהוא יותר מלקרוא כתבות באתר האינטרנט של גלובס, חברים, גם אתם חלק מווב 2.0.

ב >> ווב 2.0 זה לא דבר חדש, אבל הוא (או "זה") הפך לטרנד הכי לוהט ברשת מאז שקראו לו בשם. פעם, לפני שהיה לו שם, היו מי שקראו לו בכל מיני שמות משעממים כמו "סושיאל נטוורק" או "יוזר ג'נרייטד קונטנט" - מילים שנשמעות יותר כמו מחלות-עור מאשר כמו טרנדים מטורפים. כי אם יש דבר אחד שלמדנו על טרנדים זה שהם צריכים שם טרנדי; "ארכיטקטורה של השתתפות" נשמע כמו ערב בינגו בבית אבות. גם "שירותים המאפשרים לגולשים להשתתף בקביעת תוכן האתרים בהם הם מבקרים ולשתף פעולה ומידע עם אחרים" זה שם קצת מרדים, למרות שזו הגדרה די מדויקת למה זה בעצם הווב 2.0 הזה.

ג >> האיש שקרא לטרנד בשמו הוא טים אוריילי, גורו טכנולוגיה ובעל הוצאת הספרים המפורסמת, מן הסתם אוריילי. הוא אף הגדיל לעשות וכתב את המניפסט של הווב 2.0 (קישור למטה), מסמך שכדאי לכם לקרוא. בעיקרון, ההבחנה שעושה אוריילי בין הרשת "הישנה" לרשת "החדשה" פשוטה ומבריקה: פעם הרשת הייתה מדיום, היום היא פלטפורמה; פעם האתר עמד במרכז, היום הנתונים או התוכן נמצאים בקדמת הבמה.

אוריילי היה מספיק מבריק על מנת להכפיף את ההגדרה להיגיון העומד מאחורי הטרנד. הוא הראשון להודות שאת הווב 2.0 אי אפשר ואין טעם להגדיר, שאין לו גבולות או מפקדים, שהוא בעצם שורת עקרונות ויישומים שהתפתחו בלי קשר ביניהם. ווב 2.0, על-פי אוריילי, הוא רוח התקופה. ורוח, יודע כל ילד, היא לא משהו שאתה יכול להחזיק ביד או לשים בקופסה. לשים רוח בקופסה זה להישאר עם קופסה ריקה.

ד >> עבורי, הסמל הבולט ביותר של הווב 2.0 הוא התג (Tag). מהו תג? מילת-מפתח שיוצר התוכן, טקסט, תמונה או וידיאו. כל אחד מדביק אל יצירתו. הדגש כאן הוא על יוצר התוכן. אתם אולי זוכרים שפעם, בימים העתיקים של הרשת, היו המון אנשים שעבודתם הייתה לעבור בין אתרים חדשים שבנו אנשים אחרים, לקטלג אותם ולהציב אותם במערכת היררכית די נוקשה. זה היה היאהו! של פעם - מערכת שניסתה לעשות סדר בבלגן הכי גדול בעולם. אקט סיזיפי למדי.

הניסיונות של יאהו! ושל אחרים לעשות סדר באינטרנט היו הסמל הבולט של ווב 1.0. מהפכת התג, שקשה לומר בדיוק מתי ואיך החלה, ביטלה למעשה את הרצון שיהיה סדר, שזה כבר מהפכה אמיתית. מעכשיו אין יותר אנשים שמחליטים בשבילך על מה האתר שלך. אתה כותב טקסט או מעלה תמונה? אנא תתכבד ותגדיר אותה בעצמך.

זה כמובן גרם לבלגן נוראי בהתחלה, כי אם צילמתי את הכלבה שלי בבוקר בתל-אביב, לדוגמה, ונתתי לתמונה ארבעה תגים, "תל-אביב", "בוקר", "כלבה" ו"מחלה" (באותו הבוקר לא הרגשתי כל-כך טוב), הרי שכל אחד שחיפש חומר על מחלה הגיע לתמונה של הכלבה שלי. הכול נראה כאילו הוא קורס אל תוך עצמו. אם בימים הראשונים של יאהו! נראה היה כאילו בלתי אפשרי למצוא שום דבר באינטרנט הזה, הרי שעם התגים נהיה כמעט בלתי אפשרי לחפש!

אבל שיא המהפכה וההוכחה להצלחתה היה כשכולם ראו לתדהמתם שמתוך אי הסדר העצום והבלתי אפשרי הזה צומח סוג של סדר חדש. גם הרשת, כמו כל דבר אחר בטבע, שואפת לסוג של סדר, ואם בדרך לסדר הזה אתם נתקלים בתמונה של הכלבה שלי הרי ששום נזק אמיתי לא קרה. כנסו לפליקר וכשתמצאו בדיוק מה שחיפשתם, כולל כמה צ'ופרים רציניים שלא ידעתם שרציתם, תיווכחו שאני צודק.

ה >> כל מי שאומר לכם שווב 2.0 זה לא דבר שקיים באמת, צודק במאה אחוז וטועה במאה אחוז בו-זמנית. זהו אחד מהמקרים האלה שדבר שהיה באזור כמעט תמיד (בגרסאות כאלה ואחרות) הפך למציאותי ברגע שניתן לו שם ויחד עם זה, השם שניתן לו הפך אותו לעוד יותר מופשט. מין קסם כזה. "

המאמר של אוריילי: http://www.oreillynet.com/lpt/a/6228

הבלוג של דרור פויר: http://dror.notes.co.il