פרספקטיבה על קיוסאקי

מטרת הכנס היא להגביר את המודעות לחשיבות החיסכון לגיל הפרישה וזו בהחלט מטרה מבורכת. אך הכנס אינו נערך אך ורק כשירות לציבור אלא גם מבטא מאמץ שיווקי של בית ההשקעות אקסלנס, המעוניין לגייס כמה שיותר לקוחות וזה כמובן לגיטימי לחלוטין (גילוי נאות: פיוניר משווקת, בין היתר, מוצרים פיננסים של בית ההשקעות אקסלנס-נשואה).

קיוסאקי עצמו מוצג על-ידי אקסלנס כ"גורו הפיננסי של עולם העסקים". בטור הזה התייחסתי בעבר למתקפת השיווק האגרסיבית לה נתונים הצרכנים בשוק המקומי. עצתי הקבועה בנושא זה היא להצטייד במעט ספקנות וציניות כלפי כל מתקפת פרסום של כל בית השקעות. גם הפעם קשה שלא להיות מעט ציני לנוכח מה שנראה בעיקר כגימיק שיווקי ולאור השימוש בתואר "גורו". כאמור - טכניקת שיווק לגיטימית.

לא הייתי מתייחס לאירוע אילמלא פנתה אליי לקוחה בעקבות כתבה שפורסמה בשבוע שעברה, ובה נכתב שקיוסאקי טוען שטיפשים מקשיבים ליועצי השקעות ושלא כדאי להשקיע בקרנות נאמנות. "האם זה באמת לא כדאי?", היא תהתה.

קיוסאקי מעלה שורה של טענות המציגות את התעשייה הפיננסית באור רע: שכל מה שבתי ההשקעות רוצים הוא להחזיק את הלקוחות כמה שיותר זמן ולגבות כמה שיותר עמלות. או שיועצי השקעות הם אנשי מכירות ולא אנשים עשירים שהרוויחו הרבה כסף ולכן להקשיב להם זו טיפשות. הכול נכון: בתי ההשקעות רוצים להשאיר אצלם לקוחות לאורך זמן. יועצי השקעות אכן מוכרים מוצרים פיננסים. ולי יש את כל הסיבות שבעולם להגן על הענף שממנו אני ניזון.

אבל יש לי הסתייגויות. לא קראתי את כל ספריו של קיוסאקי, אך כן קראתי לפני מספר שנים את הספר "אבא עשיר, אבא עני". הספר חביב למדי ויש היגיון בחלק מהרעיונות שמועלים בו, אך כל מי שקורא אותו מבין שחלקם ניתנים ליישום וחלקם פחות. קיוסאקי די טוטאלי בגישתו. הוא טוען, בין היתר, כי מי שכל חייו עובד כשכיר לא יכול להיות עשיר. אף על פי שקיימים מספר שכירים עשירים מאוד, נניח שהוא צודק. אחד הדברים עליהם הוא מרבה לחזור בספר הוא שיש להשקיע כמה שיותר בנכסים מייצרי הכנסה שוטפת, וככל שאדם ייצר לעצמו יותר מקורות של הכנסה פסיבית כך יהיה עשיר יותר.

אחת הדרכים החביבות עליו לצורך זה היא השקעה בנדל"ן מניב תוך שימוש במינוף. לשיטתו, כל שצריך לעשות הוא לחפש את ההזדמנות, למצוא אותה ואז לא להסס להשתמש בהלוואות כדי לנצל אותה. הכול טוב ויפה חוץ מהעובדה שהוא לא מציין איך מזהים הזדמנות ומהם הסיכונים הכרוכים במהלך כזה. בהתאם להגיון הזה, ההשקעה בקרנות נאמנות (או כל מכשיר פיננסי אחר בו גלומות הוצאות מתמשכות כדוגמת דמי ניהול) פסולה מאחר והיא מייצרת הוצאות ולא בהכרח מייצרת הכנסות.

כמו בכל דיון בנושא השקעות, גם פה עולה השאלה מהי האלטרנטיבה. רובם המוחלט של האנשים בעלי כסף פנוי לא מסוגלים להימנע מהשימוש במוצרים פיננסיים ומסיועם של מתווכים פיננסיים, מאחר ואין להם את הפנאי, החשק או היכולת להשקיע את המשאבים הדרושים לצורך כך. איני טוען, אגב, שנדרשות יכולות אינטלקטואליות כבירות כדי להגיע לרמת הידע והמומחיות של יועץ או מנהל השקעות. נדרש בעיקר זמן. מרבית האנשים בוחרים לנצל את זמנם לדברים אחרים ולכן זקוקים למישהו שיעשה את העבודה בשבילם. זה לא שונה מכל שירות אחר: רובנו קונים בגדים ולא תופרים אותם בעצמנו, ויש מבחר גדול של יצרני בגדים, חלקם טובים יותר חלקם טובים פחות. יש יצרנים שמתמחים בסוג מסוים של בגדים. מוכר טוב הוא זה שמכיר טוב את היצרנים, מבין את ההבדלים בניהם, יודע להבחין באיכויות והכי חשוב, יודע להתאים את הבגד לקונה.

מי שמצפה למצוא מנהל השקעות או יועץ השקעות גאון ובעזרתו להתעשר תוך זמן קצר מטפח ציפיות לא ריאליות. לא כל אישה שנכנסת לחנות בגדים יוצאת דוגמנית. במובן זה, קיוסאקי צודק: לא באמת מתעשרים מהשקעה בקרנות נאמנות, אך בהשקעה לאורך זמן ניתן לגדל את ההון בצורה נאה. מכאן ועד פסילה של קרנות נאמנות ויועצי השקעות המרחק רב.

דווקא אם נאמץ את שיטתו של קיוסאקי, נמצא הגיון רב בשימוש בשירותים של מנהלי ויועצי השקעות, במיוחד על-ידי אנשים עשירים. נניח שהצלחתי ליישם בהצלחה את עקרונותיו של קיוסאקי, כלומר יש לי נכסים רבים המייצרים הכנסה שוטפת ותזרים המזומנים שלי חיובי. עכשיו אני צריך להחליט מה לעשות עם הכסף הרב שמצטבר לי כל חודש בחשבון. אפשרות אחת היא להשקיע במיזם חדש - אבל הזמן שיידרש ממני עלול לבוא על חשבון הזמן הנדרש להשקעה במיזמים הקיימים, שכבר מייצרים לי כסף.

נניח שאני מסוגל לחלק את הזמן כהלכה. ה"בעיה" רק תלך ותחמיר כי יהיה לי עוד יותר כסף פנוי להשקיע. בסופו של דבר אגיע למצב בו אין לי זמן ו/או חשק לטפל במזומן שמצטבר לי בחשבון. זמן וחשק הם משאבים מוגבלים, ועדיף לי להשקיע אותם בתחומים בהם אני טוב ושממשיכים לייצר לי הכנסה. מאחר ואני לא מעוניין להזניח את ההון שכבר צברתי, אעביר את הטיפול בו לידי נותן שירות. עצם הפעולה מגבירה את ההסתברות לכך שאמשיך להתעשר: הון פנוי שמנוהל על-ידי גורם חיצוני, סביר שלאורך זמן יניב תשואה עודפת על פני הון לא מנוהל המוחזק בפיקדונות. אך יותר חשוב, אני יכול להמשיך ולהתמקד בפעולות שהפכו אותי לאיש עשיר. בקיצור, אני מאחל לכולנו שנזדקק לשירותיהם של יועצי ההשקעות ומנהלי התיקים. "

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישה ניירות ערך או תחליף לייעוץ השקעות אישי