החלום החדש הוא ביוטכנולוגיה, וזמזום מתמיד נשמע סביב התחום הזה בתקופה האחרונה.
אך נראה ששוק ההון פועל במהופך לעקרונות ההשקעה, שטבע וורן באפט, גורו ההשקעות
מאומהה. באפט נשמע פעם אומר שאינו נוגע בחברה, שהוא לא מבין מה היא עושה. אף
על פי כן נראה שמשקיעים מחפשים היום את המתוחכם והמוזר, בלתי מובן ו כמה שיותר
רחוק מהעיסוק היומיומי שלהם. "תנו לנו ADSL", "תביאו קצת BROADBAND Access",
ו"כבר שמעתם על Optical Networks?". לתומכים בגישה זו אין כמעט ספק שהגנום
הוא הדבר הבא. הסיכוי שוורן באפט ודומיו יבינו על מה מדברים כל הביולוגים המולקולרים
שואף לאפס מהצד השלילי. אבל העתיד והחלום עושים את זה בכל זאת.
ביום חמישי בוצע התימחור של קומפיוג'ן, ככל הנראה חברת הביוטכנולוגיה החשובה
ביותר בישראל כיום (ואסור לשכוח את QBI). את האישור של העולם המדעי לחשיבותה
של החברה העניק אחד המגזינים המדעיים הנחשבים ביותר, Scientific American,
שכלל את קומפיוג'ן בין ששת חברות הביואינפורמטיקה (פרטים בהמשך) הנחשבות בעולם.
קומפיוג'ן (סימול CGEN) הנפיקה 5 מיליון מניות במחיר של 10 דולר למניה. מחיר
זה, מייצג את הרף הנמוך בטווח המחירים המקורי, שנקבע בין 10 ל-12 דולר. בסה"כ
גייסה קומפיוג'ן 50 מיליון דולר לפי שווי של 250 מיליון דולר.
קומפיוג'ן מייצגת היטב את החלום. מבט זריז בדו"חותיה מגלה הפסדים נאים ביחס
להכנסות מצומצמות, אבל קבלת הפנים לה זכתה המניה בשוק המשני היתה חיובית באופן
יוצא דופן לעת האחרונה. ביום המסחר הראשון המניה קפצה בכ-11%, דבר המשקף לה
שווי שוק של כ-280 מיליון דולר.
פרוייקט מיפוי הגנום האנושי הוא שהוביל את ההתלהבות מהיכולת לרתום את הכרת
הרצף הגנומי לצרכים הרפואיים של כלל בני האדם. מכאן קצרה הדרך ליישום כלכלי
של המחקרים הגנטיים. האפשרויות שעומדות לפני תעשיית התרופות בעקבות המיפוי
יוכלו לשנות את התעשיה הזו מקצה אל קצה. בעבר, רוב פיתוחי התרופות על ידי חברות
התרופות בוצעו באחד משתי דרכים. דרך אחת - מדעני החברה בודדו את החומר הפעיל
מצמחים בעלי השפעות חיוביות על מחלה כזו או אחרת. כלומר, "תרופות הסבתא" או
צמחי המרפא של השבטים שימשו כאינדקציה לפעילות המרפאה של צמח. בדרך השניה והסזיפית
יותר, רקחו מאות כימאים תרכובות שונות ומשונות במעבדות החברות. את התרכובות
ניסו על בעלי חיים. אם לתרכובת היתה השפעה חיובית, ניסו להמשיך את המחקר הלאה
עד להפקת התרופה עצמה. מיעוט מהתרופות נעשה במחקר מכוון מהמחלה אחורה אל החומרים,
שיכולים להפסיק או להפחית את פעילותה.
מיפוי הרצף הגנומי נועד להבין אילו גנים יוצרים חלבון זה או אחר, ואז להבין
מה משמעות אותו חלבון על המערכות התפקודיות. את המחקרים האלה ניתן ליישם בארבע
אופציות: (1) זיהוי מוקדם (דיאגנוסטיקה) של בעיות גנטיות, שיאפשרו טיפול מוקדם
או התראה. (2) יצירת תרופות לטיפול במחלות, שנגרמות מבעיות גנטיות. (3) הכרת
והבנת המכניזם הגנטי שיאפשר פיתוח תרופות אישיות, כלומר, תרופות שיפחיתו למינימום
את תופעות הלוואי שנגרמות על ידי חלק ממרכיבי התרופות. (4) פיתוח וייצור של
מוצרי מזון ומאכל באופן שמתאים לדרישות שונות של התפקוד הגנטי האנושי.
תחום העיסוק המרכזי של קומפיוג'ן, שנוסדה ב-93' על ידי שלושה בוגרי תלפיות
- אלי מינץ, שמחון פייגלר ואמיר נתן - הוא ביואינפורמטיקה (BIOINFORMATICS).
ההגדרה הארוכה הזו היא רבת משמעויות, אבל ניתן לייחס לה שני הסברים מרכזיים:
(1) יישום של כלים חישוביים מתמטיים (בשילוב מדעי המחשב ופיסיקה) על בעיות
ביולוגיות. באמצעות יישומים אלה מקבל מדע הביולוגיה מימד מדוייק יותר. (2)
השם הכולל לכל ניהול מידע ביולוגי.
ליאור מעיין, סגן נשיא לשיווק בחברה, מסביר: "את תוצאות מיפוי הגנום האנושי
(שעל סיומו הכריז הנשיא קלינטון לפני חודשיים - מ.ב.) ניתן לדמות למאות אלפי
חלקים של מאות פאזלים, שפזורים על הרצפה. התוצאות שהתקבלו הם רצף גנומי עם
הרבה "רעש", שאותו צריך לנקות. ה"רעש" הזה משמעותו שמכלל הגנים רק 3%-4% משפיעים
באופן ישיר על חלבונים. כל השאר הם גנים, שאחראים על הוראות חסרת-פשר, או שאין
לאותם גנים משמעות מעשית בתפקוד האנושי. הביואינפורמטיקה נועדה לנקות את ה"רעש"
ולתת תוצאות מדוייקות ככל האפשר של מפת הגנים. האתגר האמיתי הוא למצוא את מפת
הגנים, שהיא הבסיס למפת החלבונים, שהם-הם הגורמים למחלות".
באמצעות היכולות הטכנולוגיות החישוביות המתקדמות, ובגלל קבוצות המחקר האינטרדיספלינריות
שבחברה (לדוגמא ביולוג, מתמטיקאי וכימאי יחדיו), יש לקומפיוג'ן הבנה ברמה גבוהה
של מפת הגנים השימושיים ובעקבותיה גם מיפוי (מפת חלבונים) מהמתקדמים במחקר
הגנומי. מדעני החברה משתמשים בבסיסי מידע שונים, כמו זה של EST, כדי לתת תיאור
מדוייק יותר של מפת הגנום. ובנוסף משתתפים מדעני החברה ב"צייד גנים", כלומר
מנסים לחזות בכלים סטטיסטיים היכן ימצא גן חשוב.
הישג מדעי חשוב שמיוחס לקומפיוג'ן הוא הגילוי, שגן אחד אינו מתבטא באופן חד-חד
ערכי בחלבון אחד. כלומר, גן מסויים יכול להתבטא במספר חלבונים, ואז נשאלת השאלה
האם ההשפעה שלו בכל אותם חלבונים זהה. הבנת המכניזם הגנומי של מחלות תאפשר
ל"הנדס" את החלבון ה"בעייתי", בכדי לשנות את מהלך המחלה, או לתכנן תרופות,
הבנויות על מולקולות שישפיעו על החלבונים גורמי המחלות. עד עכשיו המחקר הגנומי
לא הגיע לשלבים היישומיים האלו, אבל זהו הכיוון.
מעיין מסביר את ארבעת מקורות ההכנסות של קומפיוג'ן: "1. פלטפורמת גילוי התרופות
(Leads), כלומר, יכולות הניתוח הגנומי שלנו, נמכרות לחברות תרופות גדולות,
כמו פייזר, או לחברות גנומיקה, בכדי שהן ישתמשו במנוע הטכנולוגי שלנו למיפוי
הגנים אותם הם מצאו. 2. אנחנו מוכרים את המידע שהפקנו, את מפות הגנים/חלבונים
לכל מיני חברות במקטעים ובמחירים משתנים. 3. יש לנו אתר, www.labonweb.com,
שדרכו יכולים חוקרים בכל העולם להשתמש בכלי המחקר שלנו או לקנות חלקים מהמפות
שיש בידינו ברזולציות מגוונות. 4. יש לנו מעבדת מחקר מתקדמת ואנחנו משתמשים
באמצעים הטכניים שבידינו, בכדי לאתר מולקולות מעניינות ואז, לעיתים בעזרת שותפים,
אנחנו ננסה למצות את האופציות היישומיות שבאותה מולקולה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
