ועדת בתי משפט היא אחת הוועדות היותר חשובות בלישכה, ויש בה פוטנציאל אמיתי להזיז דברים. זו הוועדה המטפלת ביחסים עם השופטים, והשאלה עד כמה הלישכה נשכנית ומהווה גורם מרתיע כלפי השופטים, תלויה לא מעט בוועדה הזו, ויותר נכון בעומד בראשה.
ארנון, שנכנס לתפקידו השבוע, מתחייב שלא יהיה שקט. בהצהרה לוחמנית במיוחד, אומר ארנון שהמצב הנוכחי לא יימשך, ואם לא יזוזו דברים בכל מה שקשור להתנהגות השופטים, כי אז השופטים יוכלו לשכוח מעורכי הדין: ארנון מאיים בצעדים לוחמניים עד שביתה של עורכי הדין, ומצידו "אם השופטים רוצים לשבת בלי עורכי דין ולגרד זבובים, שיגרדו זבובים".
ארנון, ששימש בעבר כיו"ר ועדת בתי משפט, מבטיח שהוועדה תהיה הפעילה בוועדות הלישכה, ותהווה כתובת לכל עורך דין בכל תלונה נגד שופט, במהלך עבודתו. "הבעייה", אומר ארנון, "שרוב השופטים לא פעלו כעורכי דין ולא מודעים לבעיות המקצועיות שעורכי הדין נתקלים בהן. התוצאה היא, דחייה גורפת של בקשות דחייה מצד עורכי דין, למרות שברוב המקרים אפשר להיעתר להן. מעבר לכך, קיימת השאלה היסודית, מדוע חלק מהשופטים חושבים שזמנם יקר מזמנם של עורכי הדין?
"אחת הבעיות שנתמודד איתן, זו התופעה ששופט קובע עשרה 'קדמים' בבוקר, כך שעורכי הדין יגיעו מוקדם וימתינו. למה אי אפשר לקבוע קדם כל רבע שעה? כשהם יכבדו את זמננו אנחנו נכבד את זמנם. זמנם של עורכי הדין ומקצועיותם אינם פחותים מזה של השופט. צריך לנהוג בשופט בכבוד, אך רק כשהשופט ינהג בכבוד בעורך הדין. מה שצריך להיות ברור, ששופט לא ירים קול על עורך דין, צריך להיות גם ההפך.
"עורכי דין צעירים מפחדים משופטים ונאלצים להסכים בלחץ להצעות פשרה. התופעה הזאת - תיפסק. אנו נילחם בכל שופט שחושב שהוא יודע הכל ויחייב צדדים לעשות פשרות. אם זה לא יילך בטוב, זה יילך ברע. אנחנו מערכת עם כלים שלובים וצריכה להיות הדדיות. אם יהיה צורך, נלך עד השבתה של המערכת. אנחנו לא רוצים להגיע לזה וננסה להגיע בהידברות לכל הדברים, אך אם לא תהיה הידברות זה יילך ברע. זה בסך הכל 30 אלף איש, שיש להם זכויות לא פחות מאשר לשופטים. בלי עורכי דין המערכת לא יכולה לעבוד, ואם השופטים רוצים לשבת בלי עורכי דין ולגרד זבובים, שיגרדו זבובים".
לא צריך להתייחס בקלות ראש לאמירות של ארנון: לארנון יש כבר היסטוריה של "עושה צרות". בקדנציה הקודמת, כשעמד בראש הוועדה לזכויות האזרח ושלטון החוק, קראה הוועדה בראשותו לסירוב פקודות מצד חיילי צה"ל, לאחר שקבעה כי הסיכול הממוקד הוא בגדר פשע מלחמה. ההחלטה ההיא עוררה הדי ביקורת עצומים, וגררה את הלישכה לשולחן הדיונים של הכנסת. גם בוועדה החדשה, ארנון מבטיח להפתיע.
כיו"ר ועדה בעלת תפקיד דומה - הוועדה ליחסי שופטיםעו"ד - מונתה עו"ד ברוריה לקנר. לקנר לוחמנית הרבה פחות. היא טוענת שעורכי הדין והשופטים לא ניצבים משני צידי המיתרס, אלא באותו הצד, כנותני שירותים למתדיינים, ולכן חייבת להתקיים ביניהם הידברות שוטפת. היא אף מתכוונת להיפגש בקרוב עם נציבת תלונות הציבור נגד שופטים החדשה, השופטת בדימוס, טובה שטרסברגכהן, ולקבוע מיתווה לשיתוף פעולה.
יחד עם זאת, היא מציינת שאחד הנושאים הראשונים שיעמדו על סדר יומה של הוועדה, הוא "האיום הסטטיסטי שמרחף מעל ראשי השופטים". לקנר: "האיום הזה דוחק את השופטים לכפות פשרות על צדדים באופן קיצוני. עד כדי כך שלפעמים מוצאים עצמם עורכי דין מרצים את השופט ומסכימים ללכת לגישור ובלבד שיניח להם להתדיין בלי הלחץ האגרסיבי המופעל מצד השופט. יש פעמים לא מעטות שתיק בשל להוכחות והשופט חוזר וקובע אותו לדיונים מיקדמיים נשנים, כשבכל פעם הוא מכנה אותם בשמות חדשים: פעם זה דיון מיקדמי ופעם זה קדם דיון ופעם זה קדם הוכחות - ובלבד שיעמוד לרשותו ניסיון נוסף להביא את הצדדים לפשרה".
ָ ומצד שני, אתם מתלוננים על סחבת. לולא האיום הסטטיסטי, התיקים היו נסחבים יותר, אז תחליטו מה אתם רוצים
"עיקרון המידתיות צריך לעבוד גם כאן. אם התיק בשל לפשרה, טוב שהשופט יקרב את הצדדים. אבל בית המשפט מבקש ואף כופה פשרה על הצדדים, גם כשעורכי דין אומרים שהליכי הפשרה מוצו. אעשה כל מאמץ להפסיק את התופעה הזו".
יו"רי ועדות חשובות נוספות שמונו השבוע: רון גזית - לוועדה למשפט חוקתי; דרור ארדאילון - לוועדת האתיקה, וגד נשיץ ופנחס זלצר - לפורום הנזיקין.
גזית, חבר הוועד המרכזי בלישכה, מסיעת היו"ר עו"ד שלמה כהן, מתכוון לפעול "נגד ניסיונות של חברי כנסת מסוימים להפוך את הוועדה למינוי שופטים לפוליטית. "הסכנה בהצעות מסוג זה היא אובדן העצמאות של המערכת בכלל ובית המשפט העליון בפרט וכתוצאה מכך, פגיעה בדמוקרטיה השבירה של ישראל".
ארדאילון, על ועדת האתיקה: "מערכת האתיקה של עורכי הדין צריכה ניעור יסודי וקביעת סדר עדיפויות חדש. יש צורך ברביזיה בנוהלים לקיצור זמן הטיפול בתלונות נגד עורכי דין, וכן בעידכון כללי האתיקה לסביבת העבודה המודרנית".
ָ מה לגבי סחבת בהשעיית עורכי דין שהורשעו בפלילים?
"אדם שמורשע בעבירה שיש עימה קלון ובוודאי אם בעבירה שעוסקת במקצוע עריכת הדין במישרין, כמו מירמה כלפי לקוחות, בד"כ ראוי שלא יעסוק במקצוע. אדם שלא מורשע בעבירה שאינה קשורה למקצוע, כמו למשל גרם מוות ברשלנות תוך כדי נהיגה, לא צריכה להיות מניעה שיעסוק במקצוע. צריך לזכור שיש איזון עדין בין האמון של הציבור והגנה על הציבור, לבין הזכות לממש את הפוטנציאל המקצועי. ההגנה עומדת במקום ראשון, אך לא גוברת בכל מקרה. צריך לבחון את הדברים באופן אינדיבדואלי, אך אני מסכים לחלוטין שהפעולה צריכה להיות נמרצת וברורה.
"מעבר לכך, חשוב מאוד להשאיר את הטיפול באתיקה של עורכי הדין בידי לישכת עוה"ד. זו הגנה מוחלטת על העצמאות של הייעוץ המשפטי הפרטי, שהוא תנאי הכרחי למימוש זכויות הפרט. אם עורך הדין יהיה כפוף לביקורת ממשלתית על כל פעולה ופעולה, הלקוחות ייפגעו בסוף. הריענון של המערכת הפנימית נחוץ כדי להגן על העצמאות שלה". ָ