בטקס שנערך לפני כשנתיים במשרד המשפטים, עם כניסתו של עו"ד שלמה שחר לתפקיד כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) והאפוטרופוס הכללי, אמר לו שר המשפטים אז, מאיר שטרית, שהוא צריך לשים על עצמו שכפ"ץ. שטרית הסביר, שבהכירו את התפקיד, בעלי האינטרסים הרבים והשונים הקשורים להחלטות שעל הכנ"ר לקבל, יחפשו כל דרך לנגח ולפגוע".
שחר לא תיאר לעצמו כמה ששטרית צדק. כמו מאלוהים, מיד עם כניסתו לתפקיד, "נפלה" עליו פרשת הבנק למסחר, שיש הטוענים שהיא גדולה בהיקפה מקריסת בנק צפון אמריקה, בוודאי לפי פרמטר של היקף המעילה ביחס לשווי הבנק.
שחר נאלץ למצוא פתרונות מהירים, ובד בבד, לרצות את שופטת הפירוקים, ורדה אלשיך, מה שלא כל כך הלך לו. הספיח האחרון של פרשה זו קיבל ביטוי באחרונה, בוויכוח בין שחר לבין המנהל המיוחד של הבנק, רו"ח יהודה ברלב. ויכוח שהסתיים לבסוף בהסכמה על גובה השכר. שחר רואה כהישג שלו את העובדה שברלב לא קיבל שכר על פי התקנות, אלא על פי שעות.
שחר: "כשהוחלט שהכנ"ר ישמש כמפרק הבנק למסחר, היועץ המשפטי לממשלה ביקש ממני שעלויות הפירוק יהיו מינימליות, כי מודבר בקופת הציבור, ובמיוחד לאור העלויות הגבוהות בפרשת בנק צפון אמריקה. עמדתי על כך שלא יהיה תשלום על פי התקנות, כי זה היה מגיע לסכומים אדירים. חלק מהוויכוחים שלי עם ברלב היו בעניין הזה. כתוצאה מכך, חסכתי כספים רבים מאוד מקופת הפירוק. ברלב ביקש שישולם לו לפי התקנות, ומבחינתי זה לגיטימי שהוא רוצה לקבל יותר ושאני רוצה לשלם פחות. את העובדה שהגענו להסכם לתשלום לפי שעות, אני רואה כהישג".
על כך אומר רו"ח צבי איציק, שותף במשרד ברלב ואחראי על חקירת הגורמים שהביאו לקריסת הבנק: "אני מרוצה מכך שהכנ"ר קיבל את המלצת בית המשפט, ושהגענו להסכמה באשר לשכר טירחה ראוי".
החיים הקשים שעשתה אלשיך לשחר לא הסתיימו בעניין הבנק למסחר. בכנס לשכת עוה"ד באילת, בחודש מאי השנה, אלשיך "ירדה" על מוסד הכנ"ר. עיקר התייחסותה נגעה לאי תיפקוד של מוסד הכנ"ר, שבא לביטוי בהשתהות בהגשת תגובות לבית המשפט, אם בכלל הן מוגשות, ול"חגיגות" של פושטי הרגל. היא סיפרה, כי היא 'רואה פושטי רגל נושאי שקיות של חנויות יוקרה, המתייצבים בפניה ואומרים שאין להם מאיפה לשלם 3,000 שקל'.
אחרי ההיתקלות ההיא הייתה מעין "סולחה", וכיום, מעיד שחר, הוא ואלשיך "בקשר טוב מאוד".
* התחלה לא סימפטית.
"אני באתי עם עמדה משלי איך צריך לנהל את הבנק בפירוק. אני חושב שאלשיך, שיש לה ניסיון רב בתחום, אולי לא כל כך אהבה את העובדה שמגיע בחור חדש לשכונה ועומד ונחרץ בדעתו לגבי הדרך שבה העסק צריך להתנהל, בשעה שיש בית משפט שמנהל את העסק.
"העמדה שלי לגבי הפירוק של הבנק למסחר נולדה אחרי התייעצות עם אנשי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל, ואנשי הכונס הרשמי, שהיה להם ניסיון בפירוק של בנקים, וניסיתי לשכנע את בית המשפט בנקודה הזו. לא הצלחתי, וקיבלתי את הכרעתה.
"מאז היו לנו שיחות רבות ואין ויכוח בכלל שכל המחלוקת בינינו הייתה ברמה המקצועית בלבד ולא ברמה האישית. כך גם שמעתי ממנה. היום אנו בקשר טוב מאוד. אנו מדברים בינינו, נפגשים".
* עו"ד איתן ארז, העוסק בפירוקים, אמר באותו כנס אילת, שקיבלת "ירושה קשה". מה אתה אומר?
"אני לא רוצה לדבר על העבר, אך אני רוצה לומר שכשהגעתי, גיליתי שיש הרבה מאוד דברים שצריך לשנות. בחלק נכבד מדובר אפילו בטלטלה. זה נכון ביחס לדברים שהייתה עליהם ביקורת: ההתנהלות לגבי פושטי רגל ונושא התגובות לבית המשפט. אלשיך התייחסה בכנס לכך שהיא לא מקבלת תגובות בזמן. רק לפני שבועיים בישרתי לה שהנושא הזה הסתיים, וכעת יש מערך פעיל של בקרה. דרשתי מהעובדים לתת לי את כל הרשימות ובמקביל הכנסתי מערכת מחשוב, שנותנת להם התראה לגבי תיקים שמועד התגובה בהם עומד לפוג.
"יחד עם זאת, הדברים שאמרתי בכנס עומדים בעינם: אין אח ורע לעומס על עובדי הכנ"ר: כל עורך דין מטפל בכ-500 תיקים. חלק מהתיקים הם בהיקפים עצומים וגוזלים ימים שלמים, כמו תיק תבל. למרות העומס, ולמרות שכתוצאה מהמשבר הכלכלי היקף העבודה אצלנו גדל, דורשים מאתנו קיצוץ רוחבי, כמו בכל השירות הציבורי.
איש של רפורמות
שחר, בן 42, חובש כיפה, אב לשלושה בנים. הוא עבד מספר שנים כעורך דין פרטי, ומשם הובא לתפקיד מנהל היחידה לניהול רכוש בכנ"ר, תפקיד בו שימש שנתיים. לאחר מכן מונה ליועץ המשפטי של משרד המשפטים, עד שמונה לכנ"ר.
את תפקיד הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי מילא לפניו שמואל צור, כיום שופט בית הדין הארצי לעבודה. הכנ"ר לא היה בכותרות בזמנו של צור מחלקת החקירות, שבעבר הייתה אימת פושטי הרגל, נראתה "רדומה" בתקופתו. שחר מבקש להחיות אותה ולהשיב לה את תהילת העבר. מלבד פשיטות מתוקשרות על בתים של פושטי רגל, שניצלו את החוק לרעתם ומנהלים חיי רווחה, הביא שחר לבית המשפט את אחד מפושטי הרגל היותר מפורסמים: דוד בלס. בלס נחשב לפושט רגל, אך לטענת הכנ"ר, מחזיק נכסים אדירים המניבים לו הכנסות, שאותם ניסה להעלים.
פרט לכך, מבצע שחר רפורמה כמעט בכל נושא המצוי בטיפולו. אפילו דבר פשוט, כמו מערכת הטלפונים במשרדי הכנ"ר, שופרה. הוא עצמו מסר את מספר הטלפון הסלולרי שלו, לעורכי דין העוסקים בתחום. החל מלפני שבועיים, יש אפשרות לתקשר עם אנשי הכנ"ר גם באמצעות האי-מייל, דבר שמבחינת עורכי הדין שעבודתם היומיומית נעשית מול הכנ"ר, הוא בעל חשיבות גדולה.
שחר מבטיח, כי עד סוף השנה יכלול אתר האינטרנט של הכנ"ר, מידע הנדרש לציבור הרחב, כך שחלק מהפונים יוכלו לקבל את מבוקשם באמצעות המידע באתר.
עו"ד איתן ארז, העוסק בפירוקים ובכינוסים: "אני מרגיש שיש שינוי בכנ"ר. מאז ששחר נכנס לתפקיד יש פתיחות, רוח חדשה, הוא מנסה לפתור את כל הסתימות. שחר עושה היום יותר חקירות, והכניס שינויים שהיו נחוצים".
עו"ד יוסי כהן, עוסק בפירוקים וכינוסים ושימש בזמנו כמפרק שטיחי כרמל: "אין זה סוד שהכנ"ר מתקשה במשך שנים להפעיל את סמכויותיו על פי חוק. שחר, למרות המחסור בכוח אדם, מנסה לעשות דברים שמעולם לא עשו: פשיטות על בתים, מעקבים, הגשת תביעות פליליות נגד פושטי רגל שמפרים את החוק. השאלה היא, אם אלה צעדים ראוותניים בשביל העיתונות או שזו באמת מערכת רצינית".
לחנך את החברות
* התבטאת לא אחת לגבי הצורך להכביד עם החברות המבקשות צו הקפאת הליכים.
"אני חושב שיש מקום לחנך את החברות שבאות לבקש הקפאת הליכים, להגיע לבית המשפט ולפרוס בפניו תמונה מלאה. לא יכול להיות מצב שחברה אומרת: 'שריפה, אין לנו כלום', ורק רוצה להקפיא הליכים. החברות צריכות לבוא לבית המשפט ולהציג דו"חות, התחלה של תוכנית, כדי שבית משפט יוכל להתרשם בצורה הכי בהירה האם זה עסק שכשל בגלל כישלון עסקי, או שזה בגלל תרמית.
"יש מקרים שהמנהלים שאבו את כל הכספים ורוצים רק להימנע מפירוק, מחקירות, ולהרוויח עוד זמן. בית משפט צריך לומר: חברה שלא מביאה לי את כל הדו"חות לא תקבל אצלי הקפאת הליכים. טענתי הייתה שאם ידרשו את זה פעמיים-שלוש, החברות יבואו מוכנות לבית המשפט, ובזמן".
* אתה חושב ששופטים מקלים ראש במתן צו הקפאת הליכים?
"לא. בפני השופט יש הרבה אינטרסים שהוא צריך לאזן ביניהם. גם אי אפשר לדבר על השופטים כעל מיקשה אחת. לשופט יש השקפת עולמו. אולם יש מצבים שכאשר נותנים צו הקפאה, צריך לבדוק פעם נוספת. לא לומר: 'מקסימום אני אכניס את החברה לפירוק'. כי מרגע ההקפאה ועד לפירוק, נושים בדין קדימה מפסידים כספים שהיו יכולים לקבל. כל דבר כזה יש לשקול פעם נוספת. יש לי תחושה שהחברות מנסות לנצל את זה".
* מקובלת עליך הארכה של הקפאת הליכים מעבר לקבוע בחוק, כמו שהיה בתבל, למשל?
"במקרה של תבל היה צריך ללכת בין הטיפות: לאפשר לחברה למצות את מלוא הפוטנציאל להגיע להסדר, אל מול המשמעות שיש להארכה מעבר לקבוע בחוק.
"עקרונית, אני רואה בכך בעיה, כי נוצרת אי-ודאות. הנושה עושה את החשבון שלו ואז, כשנגמרת התקופה ואומרים לו: עכשיו תחכה. זו בעיה. בתבל, עמדתנו לגבי ההארכה הראשונה לחודשיים, היתה חיובית. בהארכה השנייה הסכמנו, אך דרשנו לקצוב מועד סופי, בין היתר כדי שזה יהווה תמריץ לצדדים. בהארכה השלישית היה ברור שזה הולך לקראת הסוף.
"עניין ההארכה ממחיש את הניגוד בין עולם המשפט לעולם העסקים. הרגישות של בית משפט נכונה. אני לא שולל את הרגישות של אלשיך. מצידי זה בסדר, כל עוד שומרים על האיזון".
* איך אתה רואה את העובדה שמרבית תיקי הפירוקים נמצאים בידי שופט אחד?
"מינוי השופטים היושבים בנושא תיקי פירוק אינו בתחום סמכותי ואחריותי".
הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי, הפועל בארבעה מחוזות: תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע, חובש ארבעה כובעים, שהקשר ביניהם לא לגמרי ברור: תחת כובע האפוטרופוס, הוא אחראי על נושא המתנות שמקבלים עובדי ציבור, והוצאתן למכירה. הוא אחראי לפקח על אפוטרופוסים לחסויים ועל מנהלי עיזבון, וכן על עיזבונות לטובת המדינה, בהיקף של כ-100 מיליון שקל מדי שנה. כספים אלה מועברים לוועדת העיזבונות בראשות השופט בדימוס אריה סגלסון, האחראית על חלוקתם.
כן פועלת במסגרת האפוטרופוס היחידה לניהול רכוש של נעדרים ונכסים עזובים, ובמסגרתה אחראי משרדו גם על כספים שחולטו במסגרת עבירות סמים, הלבנת הון, ובעתיד אף כספים שנועדו לפעולות טרור. בסך הכל, חולש האגף על כספים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל.
בכובעו השני, היותר תקשורתי, ככנ"ר, הוא אחראי על פשיטות רגל, פירוק ושיקום חברות.
בכובעו השלישי הוא משמש כרשם לענייני ירושה - נושא שעד לפני מספר שנים היה באחריות בתי המשפט המחוזיים.
בכובעו הרביעי, משמש הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי כנאמן ציבורי, המנהל הקדשות לטובת הציבור. כיום, למשל, הוא משמש כנאמן ציבורי של תיאטרון הבימה, המצוי בקשיים.
* מה עושה אותך מוסמך לנהל כספים בהיקף עצום שכזה?
"יש ועדת השקעות שאני היו"ר שלה, ואיתי יושבים נציג של בנק ישראל ונציג האוצר. בכל ישיבה כזו נוכחת יחידת ההשקעות, הכוללת כלכלנים ועושי שוק, ומלבד זה אנו מקבלים ייעוץ נוסף, חיצוני, ממומחים לשוק ההון.
* אתה לא חושב שיש לך יותר מדי תפקידים? שצריך לשנות את החוק?
"שקלו את זה. ישבה בזמנה ועדת אברהמי בנושא. המסקנה הייתה שזה אפשרי, אך לא הכרחי. יש מכנה משותף בין ניהול בנאמנות של רכוש ובין שמירה על אינטרסים. זה משלב משפט, כספים וכלכלה ויש בכך היגיון.
"אם את שואלת מה עושה אותי, שלמה שחר, אישית, מוסמך לתפקיד: עסקתי בתחומים האלה כשהיה לי משרד עו"ד פרטי. שימשתי אפוטרופוס על חסויים, הייתי נאמן של פושט רגל, ואחרי כן, באגף שימשתי מנהל היחידה הארצית לניהול רכוש. צברתי ניסיון במגזר הציבורי, כשהייתי יועץ משפטי של משרד המשפטים. בהיבט האקדמי, יש לי תואר שני בפירוק חברות. כל זה נתן באיזה מקום סגירה של מעגל".
טובים מול רמאים
"מאז שאני בתפקיד אפשר לדבר על שתי רפורמות גדולות שאנו מיישמים: האחת - בתחום חקירות פושטי רגל. מצד אחד, פישוט הליכים לפושטי רגל שהם בסדר, ומצד שני, העמדה לדין של אלה שהם לא.
"המוטו המרכזי של הרפורמה הוא, שאדם יהיה בהליך של פושט רגל לא יותר מארבע שנים. אחרי זה, אם נראה שהוא בדרך הנכונה, ניתן לו הפטר, כדי שייצא לדרך חדשה; אם נראה שהוא מתחזה, נבקש ביטול של פשיטת הרגל; ובמקרים מסוימים, אם נראה שיש לו סיכוי עתידי להשתכרות, ניתן הפטר בהסדר פשרה בינו לבין הנושים.
"פשיטת רגל זו תחנת ביניים, לא הסדר לכל החיים. הרעיון מתבסס על הניסיון המצטבר שלנו, שבתקופה של שלוש שנים מאז שאדם פושט רגל יש לנו תמונה ברורה מאוד לגבי מצבת החובות האמיתית שלו, מצבת הנכסים, מה קרה בעסקיו, מה כושר ההשתכרות שלו, האם ניהל אותם בתום לב, או שיש כאן עסק עם רמאי. אם הכל בסדר, במשך השנה הרביעית נוביל אותו לקראת הפטר. במהלך התקופה הזו, נתפוס את הרמאים ונשחרר את הטובים. באופן הזה נצמצם את הליכי פשיטת רגל למינימום. זה יאפשר לפנות את העובדים לעבודה על תיקים חדשים".
"הרפורמה השנייה היא בתחום הפיקוח על אפוטרופוסים. גם שם זיהיתי בעיה. יש 20 מפקחים על 17 אלף אפוטרופוסים, שממונים על 24 אלף חסויים. אני אמור לבדוק שכולם עושים את מלאכתם נאמנה. זה בלתי אפשרי, לכן הוצאתי את זה לאאוט סורסינג: יועצי מס יעשו את הבדיקה ולמפקחים יגיעו דו"חות מוכנים".
כמו כן, לדבריו, התייעל ניהול נכסי האגף: בעוד שבעבר עשתה זאת חברה אחת תמורת 12% עמלה, הרי שכיום עושות זאת שתי חברות, שהאחת נהנית מעמלה של 8% והשנייה - מעמלה של 4%. השוני בעמלות נובע ממיקום הנכסים: הניהול בפריפריה יקר יותר. באמצעות מיכרז לניהול כספי האגף בבנקים, הוא הצליח לדבריו, להוזיל עלויות הניהול בכחצי מיליון שקל לשנה.
הרפורמה הבאה ששחר מתכנן, היא אולי הגדולה מכולן: הפיכת אגף הכנ"ר למוסד עצמאי, שלא ינוהל על ידי משרד המשפטים אלא יתפקד כיחידת סמך שלו. החלום שלו, הוא אומר, זה להיות כמו רשות ני"ע או הרשות להגבלים עיסקיים. ואין סיבה שלא. שחר: "אני גם חוקר, גם מנהל, גם בעל סמכות שיפוטית. בנושא של פושטי רגל אין לי סמכות חקירה באזהרה, אני תלוי בפרקליטות ובמשטרה. אם יהיה לי מעמד עצמאי, זה יאפשר לי להיות יותר גמיש, יותר יוזם.
"כיום המערכת שבה אני נמצא, לא תמיד תואמת את חיי המסחר, והעצמאות תאפשר לי להתאים את האגף. אני חושב שבמסגרת הרפורמה שמוליך היום מנכ"ל המשרד, אהרון אברמוביץ, יש מקום לשקול גם את זה".