ברני סנדרס מינה 3 פעילים פרו-פלסטיניים, בכללם ג'יימס זוגבי, נשיא המכון הערבי-אמריקאי, לוועדה החשובה שתנסח את מצע המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר השנה. זה יהיה המצע שעליו יבוסס הקמפיין הדמוקרטי בחודשים הבאים. איך ניתנה לסנדרס הזכות למנות חברים לוועדת המצע בשעה שברור שהוא לא יוכל להיבחר כמועמד לנשיאות? התשובה היא, שסנדרס לופת את מנגנון המפלגה במקום רגיש ומסרב להרפות.
ההצלחה הלא מבוטלת של סנדרס במאבק מול הילארי קלינטון על המועמדות הדמוקרטית מתחיל לכרסם באחדות המפלגה. קלינטון היא המתמודדת המובילה, ומבחינה מעשית אין לסנדרס שום דרך לכווץ את הפער בין מספר הצירים שבהם הוא זכה בפריימריז לבין מספר ציריה של קלינטון. (לו יש 1536 צירים; לה - 2293; מספר הצירים המינימלי שנדרש לזכות במועמדות - 2383).
ובכל זאת, סנדרס מתעקש ללכת עד הסוף, כלומר להוביל לעימות עם קלינטון בוועידת המפלגה ביולי, שבה ייבחר המועמד. סנדרס נישא על גלי התמיכה הסוחפת של תומכיו, רבים מהם צעירים, שמאמינים שמנגנון המפלגה הדמוקרטית מושחת ותוכנת נגד המשיח שלהם, שמגדיר עצמו "סוציאליסט" דמוקרטי.
התוצאה היא, שקלינטון אינה יכולה למקד את מאמצי הקמפיין שלה בדונאלד טראמפ, המועמד בפועל של המפלגה הרפובליקאית. היא נאלצת לבזבז זמן, אנרגיה ומשאבים להתמודדות מאופקת עם סנדרס, לקראת סבב הבחירות המקדימות בקליפורניה בעוד כשבועיים.
קלינטון מהלכת על חבל דק מאוד: מצד אחד היא מנסה לשכנע את תומכי סנדרס - ואותו עצמו - שמאבקם אבוד ושהם צריכים להתלכד סביבה במאמץ להביס את האויב המשותף, טראמפ. מצד אחר, היא נזהרת לא להרגיז אותם ולא להרחיק אותם מהמפלגה כאשר סנדרס ייכנע למציאות. היא תהיה זקוקה לקולותיהם בבחירות הכלליות בנובמבר. במאמץ לפייס - אולי אפשר לומר לשחד - את הקמפיין של סנדרס ותומכיו לקראת התקפלותם הבלתי נמנעת, החליט המנגנון הדמוקרטי, בעצה אחת עם קלינטון, לתת לסנדרס סוכריה: למנות חמישה נציגים לוועדת המצע. (קלינטון מינתה שישה, ומנגנון המפלגה - ארבעה).
את ההטבה הזו ניצל סנדרס כדי להושיב בוועדת המצע את הנציגים הכי ליברליים - קרי שמאלנים - שעלה בידו למצוא, במאמץ להזיז את המפלגה שמאלה, ובהם שלושה שידועים כמקדמי האג'נדה הפלסטינית בארה"ב: ג'יימס זוגבי (יליד ארה"ב להורים לבנוניים); פרופ' קורנליוס ווסט, אקדמאי בעל דעות רדיקליות שידוע בהתבטאויות פרובוקטיביות; וקית אליסון, אחד משני הצירים המוסלמיים בבית-הנבחרים.
"הכיבוש הישראלי הוא מכוער, מרושע וברוטאלי"
הכללת השלושה, ובייחוד זוגבי, ברשימה היא סימן לכך שסנדרס מתכנן לדחוף את מדיניות המפלגה הדמוקרטית כלפי ישראל לגישה מאוזנת יותר בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אין ספק שצפויים עימותים בוועדת המצע בין אלה שתומכים במדיניות הישראלית הרשמית הנוכחית לבין תומכי האג'נדה הפלסטינית. עימותים דומים התרחשו בוועדת המצע הדמוקרטית בבחירות הקודמות לנשיאות, ב-2012, כאשר נעשה ניסיון למחוק מהמצע סעיף שמגדיר את ירושלים כבירת ישראל. בסופו של דבר, הוחזר הסעיף למצע בהתערבותו של ברק אובמה. קרוב לוודאי שטראמפ ינצל את מינוי שלושת הפעילים הפרו-פלסטינים לוועדת המצע בתעמולת הבחירות שלו.
בראיון ל"ושינגטון פוסט" אמר זוגבי, כי גישתו של סנדרס לסכסוך עולה בקנה אחד עם גישת רוב הדמוקרטים בארה"ב. לדבריו, סנדרס שואף לכך שמדיניות החוץ האמריקאית תכבד הן את צורכי הביטחון של ישראל והן את זכויות הפלסטינים. "צריך למצוא דרך שתענה על צורכי שני הצדדים", אמר זוגבי. "לומר שאנו נשביע רצונו של צד אחד בלבד הוא מתכון לכישלון".
בעמוד האינטרנט של המכון הערבי אמריקאי שהוא עומד בראשו, כתב זוגבי בסוף השבוע, כי התמורות הצפויות בממשלת ישראל יחזקו את הימין. "התנהלותו של בנימין נתניהו מבישה, אך בה בעת מבישה גם המידה שבה הישראלים, האמריקאים ואחרים מוסיפים לאפשר לנתניהו לנהל את ממשלו הזדוני", הוא כתב. ובמאמר ב"האפינגטון פוסט", ב-2010, הוא השווה את "מצוקת הפלסטינים" לשואה. במאמרים רבים הוא תקף את ישראל על מאמציה לטאטא את הסכסוך עם הפלסטינים אל מתחת לשטיח.
פרופ' ווסט, דמות ססגונית עם שער פרוע וזקן עבות, היה השחור הראשון שקיבל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת פרינסטון. הוא היה מרצה בהארווארד ובפרינסטון ועתה הוא מרצה במכון תיאולוגי נוצרי ליברלי בניו-יורק. דוגמה לחשיבתו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא ראיון שהוא נתן למגזין המקוון "סאלון" בפברואר 2015. הנה קטע: "אין לי שום ספק, שהכיבוש הישראלי הוא מכוער, מרושע וברוטאלי. לא מספיק רק להפנות את תשומת הלב אליו. צריך לשים לו קץ. אמנם נכון שאני מתנגד גם לכיבוש בטיבט, לכיבוש בקשמיר ולכיבושים במקומות אחרים, אך הכיבוש הישראלי ראוי לתשומת ליבנו מפני שכאזרח אמריקאי, כספי המיסים שלי משמשים להנצחת הכיבוש המכוער הזה". בהזדמנות אחרת הוא אמר, ש"פשעי חמאס מחווירים מול פשעי ישראל בעזה". הוא תיאר את עזה כ"גטו כושי על סטרואידים". ווסט אחד מהדמויות המובילות בארה"ב בתנועת החרמים, משיכת השקעות והסנקציות (BDS).
הציר אליסון, ממדינת מיניסוטה, נוהג למתוח ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, אך ביקורתו מאוזנת והוא נוהג להדגיש, כי בכל הסכם שלום יש להביא בחשבון את צורכי הביטחון של ישראל. הוא נהנה מקשרים טובים עם הקהילה היהודית במיניסוטה.