מבקרת הפנים לשעבר בבנק למסחר: ההנהלה סייעה בפועל לאתי אלון לבצע את המעילה

לינה דובובסקי, מי שהיתה מבקרת הפנים של הבנק למסחר, טוענת כי הממונים של אתי אלון נתנו לה גיבוי מלא ואישרו רטרואקטיבית או כלאחר יד פעולות חריגות שעשתה, ושהתברר בדיעבד כי נעשו כדי להסתיר את המעילה בבנק. לטענת דובובסקי, נושאי המשרה בבנק, במעשיהם ובמחדליהם, סייעו בפועל לאלון לבצע את פשעיה. לדבריה, הדרג הניהולי התרשל במילוי תפקידו ואם הם היה פועל תוך הקפדה על נהלים ויישום דו"חות הביקורת שערכה, קרוב לוודאי שהמעילה היתה מתגלית בעוד מועד.

דובובסקי הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א את כתב הגנתה בתביעת העתק, שהוגשה על ידי כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק, נגד אלון, נושאי משרה ובעלי תפקידים בבנק, בהם דובובסקי, שלטענתו אחראים למעילה.

דובובסקי טוענת, באמצעות עוה"ד יאיר אורעד ומירי ברנשטיין, כי אין כל עילה לתביעה כנגדה כיוון שהיא ערכה ביקורת מלאה ומקיפה שהצליחה לאתר את הכשלים החמורים בנושאים המבוקרים, והתריעה עליהם בפני ההנהלה הבכירה. לדבריה, היא חזרה ואמרה שאם לא יוסקו המסקנות מדו"חותיה ולא יוטמעו השינויים המוצעים על ידה, תתרחש רעה על הבנק. "בנסיבות אלה של הפקרות פיקוחית מטעם הממונים על אלון אין לצפות שמבקר הפנים יעשה את עבודת ההנהלה במקומה", ציינה.

במבוא לכתב ההגנה נאמר, כי "צדיקה אחת היתה בסדום, מוכיחה בשער אחת, והיא מבקרת הפנים דובובסקי, אשר חזרה והוכיחה את נושאי המשרה הבכירים בבנק, את יו"ר הדירקטוריון, ועדת הביקורת והמנכ"ל, על ממצאי הביקורת בבנק וגם אלה לא שעו לה". דובובסקי מציינת כי זכתה לשבחים רבים מבנק ישראל על הביקורת המקיפה והיסודית שערכה.

לטענת דובובסקי, החריגות בחשבונה של אתי אלון היו ידועות לכל שדירת הניהול בבנק, ומנהליה של אלון נתנו לה גיבוי מלא וכיסו על מעשיה. כך למשל, לדבריה, כשהיא מצאה שחסרות חתימות על טופסי שבירת פקדונות, הביאה אלון לממונים עליה מסמכים שבהם חתימות מזויפות, ואלה קיבלו אותם כתיקון הליקויים מבלי לבדוק את אמיתותם.

דובובסקי טוענת כי גילתה שורה של חריגות, אי קיום נהלים וכשלים חמורים והתריעה עליהם תכופות, אולם הדרג הניהולי התעלם מדו"חותיה. לדבריה, ההנהלה התייחסה לביקורת הפנים בבנק כאל מטרד שיש לעשותו בהיקף המינימלי ההכרחי, וקיימה באורח מינימליסטי את החובה לטפל בליקויים רק על מנת לרצות את בנק ישראל. כמו כן, לטענתה, ועדת הביקורת, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, במקום לדרוש טיפול הכרחי ומערכתי בממצאים החריגים שדיווחה עליהם, בחרו לטפל בנקודות פרטניות בלבד.

דובובסקי טוענת עוד כי הבנק למסחר היה הבנק המבוקר ביותר בישראל על ידי המפקח על הבנקים בשל הממצאים החמורים שעלו מהדו"חות שערכה. לדבריה, דו"חות הביקורת האחרונים שערכה בתחילת שנת 2002 עסקו בנושאים קריטיים כגון נזילות, הלימת הון ושבירת פיקדונות - נושאים שנגעו ישירות בשיטות העבודה של אלון.

דובובסקי מציינת כי היא פנתה לאלון בשאלות נוקבות בקשר לממצאים החמורים שהתגלו בנושאי טיפולה של אלון ובמקביל העבירה את הד"וחות ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"ל, לוועדת הביקורת ולבנק ישראל. לדבריה, היא לא הרפתה מאלון, גם כשזו נתנה בתחילה תשובות סתמיות, ודרשה לקבל הסברים משכנעים, שלא סופקו.

דובובסקי מציינת כי הליקויים שגילתה, השאלות שהציבה לאלון והביקורת

המתמשכת של בנק ישראל הביאו להתהדקות הטבעת סביב צווארה של אלון עד שזו הבינה שמעשיה נחשפו והחליטה, עוד טרם הדיון הצפוי בוועדת הביקורת, להסגיר עצמה למשטרה. (ת"א 1803/05).