המשימה של בייניש

המשימה המרכזית של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש תהיה לשקם את אמון הציבור במערכת המשפטית, אשר התערער מאוד בתקופת הנשיא הפורש אהרון ברק. אמון הציבור בשפיטה נפגע כי השופטים מנסים להגשים עולם ערכים משלהם ומתנתקים מהציבור. חוסר האמון בשפיטה, כפי שאמר דה-בלזק, הוא תחילת סופה של החברה.

על אמון הציבור ניתן ללמוד מסקר גלובס לסיכום תקופת ברק שפורסם אמש. בסקר, השופט ברק סופג ביקורת קשה מהציבור המקרינה על האמון בבית המשפט העליון. כאשר מונה ברק לכהונתו בשנת 1995, עמד שיעור האמון בבית המשפט העליון על 85%, ואילו לפי סקר שנערך על ידי ידיעות אחרונות ומינה צמח לאחרונה, רק 27% הביעו אמון מלא בעליון.

בית המשפט העליון בעידן ברק נהפך למוקד כוח פוליטי רב עוצמה, מעין "מחוקק-על" הרואה עצמו אחראי על עיצוב ערכי החברה והסדר הציבורי, והוא מתערב בצורה בעייתית בכל תחומי החיים של אזרחי ישראל. גבולות ההתערבות של בתי משפט נפרצו בכל תחום, הודות לאקטיביזם השיפוטי שהנחיל הנשיא ברק.

אמנם פסקי הדין של השופט ברק מנחים ופורצי דרך, אך בפסיקותיו הוא הלך צעד אחד רחוק מדי, מתוך שאיפה להשליט "ערכים הראויים לחברה דמוקרטית מתוקנת ונאורה", לדעתו. נראה כי הציבור הישראלי מתנגד למהפכות של הנשיא ברק.

ברק יצר מהפכות באמצעות שימוש ב"שפה משפטית" חדשה. מדובר במונחי שסתום מעורפלים כמו "מידתיות", "סבירות" ו"תום לב", המאפשרים לשופטים להגיע לכל תוצאה הרצויה בעיניהם. השפה המשפטית, מאפשרת לבית המשפט להסוות את השיקולים וההכרעות הערכיות שלהם, ולהציג את החלטתם כמקצועית ואובייקטיבית. הם עושים זאת, בין היתר, תוך שימוש בטכניקת "האיזונים", הנחזית כניטרלית, ומאפשרת לשופטים להעדיף ערכים הנראים להם כראויים.

המונחים השחוקים "עקרונות היסוד של השיטה" ו"תפיסות היסוד של הקהילייה המשפטית" איפשרו לברק ולשופטי העליון ליצור תפיסות חברתיות ונורמות חדשות כראות עיניהם, והעניקו להם סמכות, לכאורה, ליישם "צדק חלוקתי וצדק מתקן" (מושגים מעורפלים כשלעצמם). כשבית המשפט העליון עסוק ב"הנדסה חברתית" במקום בהכרעה בסכסוכים משפטיים, אין להתפלא שהמערכת המשפטית מתאפיינת בסחבת ועיכובים.

מעל הכל מרחפת "הפרשנות התכליתית" מבית מדרשו של פרופסור ברק שנהפכה, ללא עוררין, למדיניות משפטית מחייבת. הפרשנות התכליתית מאפשרת לשופטים להתעלם מהחוק הכתוב ולקבוע מה החוק אמור להיות לדעתם. בית המשפט בעידן ברק משול לסוס פרא אשר אין לדעת, אף פעם, לאן יפנה. המצב שבו בית המשפט העליון נהפך ל"גוף עוקף כנסת", והחופש הפרשני העצום שניתן לשופטים פוגעים בדמוקרטיה ועשויים לגרום לעיוות הדין ולפגיעה בעשיית הצדק.

העיוותים מעידן ברק יתוקנו רק אם הנשיאה הנכנסת דורית ביניש תביא ל"מהפכה שיפוטית" שבה השופטים יפסיקו לנסות להגשים ערכים סתומים כפי שהורגלו בנשיאותו של ברק, ויחזרו לעסוק בפתרון סכסוכים. "

הכותב הוא עו"ד בתחום המסים ומרצה במכללות למשפטים