סוף להימורים המקוונים בישראל? בית המשפט פסק כי גם לחברות זרות אסור לפעול בתחום בישראל

"בעידן האינטרנט", פסק השופט אברהם הימן, "מיקום מקור התוכן (שרתי האינטרנט) הוא שולי וזניח. מרכז הכובד, בעיקר של סמכות השיפוט הטריטוריאלית, יהיה חייב לעבור אל נקודת הקצה, דהיינו אל המחשב הבודד".

ההחלטה ניתנה בעניינו של מייקל קרלטון, מנכ"ל סוכנות ההימורים ויקטור צ'נדלר, שעוכב לחקירה כשביקר בארץ לפני כשבועיים, בחשד לארגון וניהול הימורים בלתי חוקיים בישראל. קרלטון הוא אמנם אזרח בריטי החי בגיברלטר, אך לסוכנות שלו קיים אתר בעברית.

קרלטון נדרש לערבויות

בתום חקירתו נדרש קרלטון נדרש להפקיד ערבויות כספיות, שיבטיחו את התייצבותו לחקירה בישראל בהתראה של 45 יום. פרקליטיו, עוה"ד שריג דמארי ודרור מתתיהו, טענו שמאחר שהחברה פועלת בחו"ל כחוק, אין סמכות שיפוט כלפיו. השופט הימן איפשר אמנם לקרלטון לצאת לחו"ל, אך לצורך הכרעה בשאלה האם עליו להפקיד ערבויות, נדרש השופט לדון האם לכאורה עבר קרלטון עבירה כלשהי.

אמש פורסמה ההחלטה, בה נקבע שקרלטון והסוכנות עברו לפחות עבירה בנוגע לפרסום הימורים אסורים, כשלדברי השופט "לא זו בלבד שמקצת העבירה נעברה בישראל, אלא לנוכח מהות האינטרנט, כל העבירה של ארגון או עריכת הימורים נעברה בישראל".

לדבריו, יש הבדל בין הכניסה הפיסית לקזינו בחו"ל לבין הכניסה הווירטואלית באמצעות המחשב בבית בישראל מבחינת רעשי סיבוב גלגל הרולטה, צהלות הזוכים וכו'. אך עם זאת, תוהה הימן, "האם האווירה היא העושה את ההבדל המהותי?".

על-פי החוק, למדינת ישראל יש סמכות שיפוט רק על "עבירות פנים", כלומר, שלפחות "מקצת העבירה" נעברה בישראל. הימן ציין, ש"אין מהמר ללא מארגן הימורים ואין מארגן הימורים ללא מהמר" ולכן לא ניתן לנתק בין השניים.

פנייה לקהל הישראלי

"מארגן ההימורים אינו פועל בחלל ריק, אלא הוא שואב קיומו מקיומם של מהמרים. הקשר הוא תלותי-סימביוטי. לפיכך, חלק בלתי נפרד של ארגון ועריכת ההימורים הוא איתור קהל יעד, פנייה אליו, שידולו ושכנועו להמר עד כי יהמר בפועל.

"עיון בחומר החקירה מגלה חשד סביר, ואף מעבר לכך, שהחשוד ביחד עם הנהלת החברה, איתרו וגילו כי הציבור הישראלי הוא קהל יעד בעל פוטנציאל הימורים חשוב ביותר מבחינתם. הפנייה לקהל הישראלי דווקא, עולה בבירור מתוכן הדברים המצויים באתר העברי, כמו הצעות להמר על תוצאות קבוצות ספורט ישראליות. לדוגמא, מי תהיה סגנית האלופה של מכבי ת"א? בין היתר אפשר להמר על עירוני נהריה. האם מאן דהוא שאינו ישראלי יודע ומכיר את עירוני נהרייה? נראה לי שלא".

בעיצומה של מהפכת האינטרנט, הוסיף, חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. באשר לעבירת הפרסום, קרלטון הודה בחקירתו במשטרה: "אנו גם עושים הרבה יחסי ציבור בישראל". השופט ציין, כי "אין מדובר בפרסום גרידא, אלא במסע פרסומי מתוכנן להפליא, הפונה באופן ממוקד לציבור הישראלי ומעודד אותו להמר".

באשר לעבירה של ארגון וניהול הימורים, קבע השופט כי "המהמר הישראלי, לאחר שבחר על מה יניח כספו בהימור ולשם השלמת הפעולה לוחץ על 'כפתור' במחשבו, הריהו למעשה מעביר פקודה לחו''ל. אין ספק שתחילת המעשה - ההימור - בישראל וסופו בחו''ל".

מההחלטה התקדימית משתמע גם, שהמדינה תוכל לפעול נגד חברות כרטיסי האשראי, שמעניקות לאתרים שבחו"ל שירותי סליקה. "קיימת לפנינו תנועה דו-סיטרית מובהקת, העוברת דרך התחום הטריטוריאלי הריבוני של מדינת ישראל", ציין השופט.

לדבריו, האזהרה באתר החברה, לפיה על המהמר לבחון האם ההימור חוקי במדינתו, "הוא מחדל שיש בו כדי נדבך נוסף למערכת הארגון הכוללת, שמטרתה לקדם ההימורים מישראל. אם אכן רצון החברה והחשוד למנוע פגיעה בישראל ובתושביה, היה עליה לחסום גישה מישראל".

"העובדה שההימורים בגיברלטר מותרים", הדגיש, "אינה עושה את מעשה הפרסום וההפצה בתחום המדינה חוקיים". הוא לומד זאת מפרשת "הטוטו הספרדי", שם קבע המחוזי שהפרסומים בארץ לקידום הימורים בספרד הם אסורים, משום שחלק מהעבירה נעברת בישראל.

עוד ציין, שגם במדינת ניו-יורק ההימורים באינטרנט אסורים, ובשני פסקי דין תקדימיים נקבע שאסור להפנות הימורים לתושבי ניו-יורק, גם אם החברה יושבת במדינה בה ההימורים חוקיים. "אל לה למערכת המשפט לעמוד מנגד ולהסכים עם אלה האומרים 'קיימת פרצה בחוק'", פסק השופט.

עו"ד דמארי אמר ל"גלובס", כי בכוונתו להגיש ערר על ההחלטה למחוזי. (מ' 1106/07).