עוד הרבה לפני שהפציעה הבאזז-וורד ווב 2.0 לחיינו, היה האינטרנט כר פורה להיכרויות: פורומים, חדרי צ'טים, קהילות, תוכנות מסרים מיידיים וכמובן, גולת הכותרת - אתרי ההיכרויות שעולים כפורחים. לצד שני המותגים הגדולים, Jdate וקופידון, פועלים בישראל עוד עשרות אתרים בשפה העברית, כאשר בליינדייט, אטרף דייטינג, כפיות, פופיק, זוגי ושדכנט מהווים רשימה חלקית בהחלט.
אז למרות שהיכרויות ברשת הן מזמן השחור החדש, משחדר אותו שם קוד "תוכן גולשים" לחיינו, קשה שלא לתהות באשר למקומם של אתרי ההיכרויות המסורתיים. כך למשל, יכול בלוג מוצלח אחד לעשות מה שלא יעשו גם 100 כרטיסים ב-Jdate - גם בלי תמונה, ובלי פירוט יבשושי של "תחביבים" ו"מה אני מחפש/ת בבן/בת זוג". את התמונה הסטנדרטית והעבשה של אתרי ההיכרויות יכולות להחליף גלריות שלמות בפליקר, ולמה, בעצם, צריך לשלם עבור הזכות לפתוח כרטיס באתר היכרויות, כאשר אפשר לפתוח עמוד אישי ברשת חברתית כלשהי, לחפש חברים או בני זוג פוטנציאליים מאותו חתך גיל והתעניינות, ובעיקר - לעשות את זה בחינם?
"אני יודע על חמש חתונות של בלוגרים שהכירו בישראבלוג", אומר יריב חבוט, מייסד ישראבלוג. "שתיים שיצאו לפועל, ועוד שלוש מתוכננות".
* איך זה קורה?
"הקשר הראשוני מתחיל בתגובות, ואז אנשים מרגישים שנוצר קליק".
* אנשים פותחים בלוג במיוחד להיכרות?
"אין לי ספק שזה חלק מהעניין ברגע שפותחים בלוג. גם אם זה לאו דווקא במישור הרומנטי, המוטיב החברתי קיים בכל הבלוגים. אני יכול להגיד לך שכשרוב האנשים בישראבלוג היו בגילאים המתאימים, 25 ומעלה, מאחורי הקלעים שקק חיים, הייתה הרבה פעילות בעולם האמיתי".
* האם לדעתך הבלוגים מהווים איום על אתרי ההיכרויות המקובלים?
"אני מאמין שכן. בזמנו רציתי לעשות שיתוף פעולה עם אתר הכרויות, והם פסלו את הרעיון, כי הם רצו לוודא שההיכרות תיעשה דרכם. הם רצו לשלוט בתכנים. מה שקרה בפועל, שהמצב די התהפך: למה לפתוח כרטיס עם פרטים מינימליים, כשמי שרוצה יכול לפתוח בלוג ולפרוש את החיים?".
* לו אתה אתר היכרויות היום, היית חושש מהמגמה?
"הייתי שוקל את המודל העסקי כרגע".
חתיך עם המלצות
שחר בר-דוד, מייסד הרשת החברתית "מקושרים", מדגיש שהיכרויות הן לא האסטרטגיה של האתר, אבל בהחלט רואה את היתרונות שבהיכרות דרך רשת חברתית על פני אתרים ייעודיים: "מה שיפה במקושרים, זה שבעצם אין אנונימיות. כל משתמש יכול להגיע ולהכיר את החברים של החברים שלו. מסתבר שהפלטפורמה הזאת יצרה בתחום הרומנטי היכרויות הרבה יותר נעימות וחזקות. נוצרו הרבה קשרים רומנטיים, וקרוב לארבע חתונות. זה לא הייעוד שלנו לחבר אנשים, אבל מסתבר שחוסר האנונימיות הזה יצר מצב של היכרויות. אין מה לעשות, תמיד כיף לקבל המלצה מחבר.
"אנחנו גם מחברים בין העולם האמיתי לעולם הווירטואלי, שזה מוסיף ערך מוסף למשתמש. גולש שמדבר עם מישהי במקושרים יודע שיש סיכוי טוב שהוא יראה אותה באירוע של האתר. הקרח נשבר הרבה יותר מהר מאשר בבליינד דייט, או בהיכרות דרך האתר. זה עובד גם בכיוון ההפוך: אם את יוצאת למקום מסוים ורואה בחור שמצא חן בעיניך, את יכולה לחפש אותו ב'מקושרים'".
* האם לאתרי ההיכרויות יש סיבה לדאגה?
"בסופו של דבר, המשתמשים הם אלה שקובעים את כללי המשחק. אני חושב שרשתות חברתיות לוקחות מאתרי ההיכרויות הרבה מאוד משתמשים. אז כן, המגמה הולכת לשם. רואים את גם זה בקצב הגידול שלנו. מצד שני, עם כל המגמה, כל יום עולה אתר היכרויות אחר. זה לא שאין להם קהל".
* יצירתיות היא נחלתם של מעטים"
אלדד בן-תורה, סמנכ"ל ספארק נטוורקס, מפעילת האתריםJdate וקופידון, מעדיף להסתכל על הרשתות החברתיות כעל השראה, ולא כעל איום: "הרשתות החברתיות היו אחד הדברים היותר טובים שקרו לנו מבחינת השראה - הן טכנולוגית והן חברתית. זו תופעה מדהימה שאנחנו מתפעלים ממנה. עד עכשיו האתרים הסתכלו מהצד ושאלו את עצמם 'האם זה מאיים עלינו או לא?'. כשעלה 'פרנדסטר' (חלוץ אתרי הרשתות החברתיות, מ"כ) כולם הספידו את אתרי הדייטינג, ושאלו איזה מקום יש להם. בפועל, לאתרי ההיכרויות קרה דבר טוב. הם הלכו והתבגרו, והתמקדו בקהל שהוא קצת יותר מבוגר, 25 ומעלה. הרשתות החברתיות הורידו את מספר המשתמשים הצעירים בגילאי 25 ומטה, שהיו מאוד פעילים, אבל לא תרמו לסעיף ההכנסות.
"אתרי רשתות חברתית הם תחרות בערך כמו שהים או הפאב הוא תחרות. אתה הולך לשם, ועל הדרך אתה יכול להכיר. אבל יש רגע בחיים שבו אתה מחליט להיות ממוקד. אם אני מחליט לחפש בת זוג, אני אלך למקום מקצועי ולא לים, וגם אשלם כסף. לא כולם הם חיות חברתיות, לא כולם מדורגים מס' 1 באתר מקושרים".
* אז אתה לא מסתכל על המגמה בדאגה?
"לא, אני מסתכל עליה כהשראה. מי שהיום חבר ב'מייספייס' או ב'בוא'נה' או ב'שוקס' חווה חוויה מאוד עשירה. אנחנו מאמינים שגם בבגרותו הוא ירצה חוויה שלא נופלת מזה, ולכן אתרי הדייטינג יילכו ויאמצו חלק מהתכונות של רשתות חברתיות, אבל לא את כולן. המגמה היא טובה, ואנחנו נראה הפריה הדדית.
"צריך לזכור גם, שכשאני בן 30-35, אני לא מגדיר את עצמי לפי החברים שלי, אני לא הולך בחבורות, קהילות. כשאנחנו מבוגרים, אנחנו מסתובבים בזכות עצמנו, ופחות חשוב מי החברים שלנו. ככל שהאוכולסייה מתבגרת ויותר ממוקדת נישואים, השאלה כמה חברים יש לך ברשימה פחות חשובה".
* ומה עם תוכן הגולשים? כל גולש היום יכול לבטא את עצמו בבלוגים או להעלות סרטונים של עצמו בווידאו, ולא להסתפק בתיאור עצמי קצרצר של 100 מילים.
"בכל הנוגע לביטוי עצמי, צריך לזכור ש-90% מהאוכלוסייה לא עושה שימוש בכלים האלה: לא כותבים בלוג ולא יוצרים תוכן. אנחנו מבקשים מהגולשים למלא 100 מילים על עצמם, ומרבית האוכלוסייה מתקשה בזה, אז לא יעזרו הבלוגים וסרטוני הווידאו וכל הכלים שאני אתן. הנושא של יצירתיות וקריאטיביות הוא נחלתם של מעטים. רובנו אנשים פשוטים, מספרים שניים-שלושה משפטים, ומעדיפים להשאיר את השאר לשיחה בעל-פה.
"כמו כן, לפעמים חשיפה מוגזמת שלי לפני הקשר תשחק לרעתי. אם אספר על כל הדייטים והבחורות שיצאתי איתן, יכול להיות שמישהי כבר לא תרצה להכיר אותי. לכן, לפעמים העובדה שהכרטיס באתרים הוא יותר ב'דיסטנס' משרתת את האינטרס של בעל הכרטיס".
* אז אילו כלים אתרי ההיכרויות יאמצו בכל זאת?
"נרחיב את אפשרויות החיפוש, למשל במודל של תגיות. מה שיפה בחיפוש על-פי תגיות, שהוא לא על-פי מאפייני חיפוש מוגדרים, כמו 'בחורה, בלונדינית, גרה בחיפה'. אנחנו רוצים לאמץ אפשרות של זרימה טבעית בין פרופילים. אם ראיתי פרופיל של מישהי שמתה על ג'אז או טניס, אני אלחץ על התגית של טניס וג'אז, ואגיע לפרופילים נוספים.
"כמו כן תהיה אפשרות רחבה יותר להעלות קבצי מולטימדיה, ולהעלות הרבה יותר תמונות. נאמץ גם את הפיצ'ר של 'באדי ליסט', אבל זה יתפוס מקום שהוא לא מקום קריטי, זה יהיה סוג של העשרה. המטרה היא להעשיר את הכרטיס, ליצור משהו שיחבר ברמה הרגשית, מעבר לפרטים הקשיחים.
"עוד דבר שיקרה בעולם הדייטינג הוא הנושא של חוכמת ההמון. אנחנו רוצים לנצל את החוכמה הזאת למטרות סינון ודירוג של הקהילה.
אם יש אנשים שהקהילה חושבת שהכרטיס או התמונה שלהם לא אמינים, או שבמפגש התגלתה בעיית אמינות, תהיה אפשרות לתת כלים לדרג משתמשים בצורה דומה לדירוג ב-ebay. יבוא רגע שגם זה ימצא את דרכו לעולם הדייטינג, באופן שנוכל לדרג את האנשים שאנחנו יוצאים איתה".
* אתם לא חוששים מנקמנות אישית?
"יש המון פגמים בשיטה הזאת, אבל צריך לנטרל אותם. אם 1,000 איש חושבים שבעל פרופיל מסוים הוא לא אמין, אז המידע הזה הוא בעל ערך מבחינת הגולש. עכשיו השאלה היא איך מנטרלים נקמנות אישית וסתם שיפוטיות. זה מאוד-מאוד אישי, אבל כשאת מגיעה לחוק המספרים הגדולים, זה מידע בעל ערך.
הרוב תמיד צודק יותר מהבודד. במשחק כמו 'מי רוצה להיות מיליונר' כששואלים את הקהל שאלה, הוא תמיד צודק. הוא תמיד יידע יותר מהמתמודד, בכל תחום".
* מה לגבי וידאו?
"וידאו הוא משהו ברמת החזון כבר הרבה מאוד שנים. ברמת הפרקטיקה קשה ליישם אותו. מרבית האנשים לא מסתדרים עם לצלם את עצמם. כשהם ניצבים מול מצלמה התוצאה לא מלבבת. אנשים מתרגשים, מגמגמים, זה לא מציג אותם כמו שצריך.
"אנחנו מאוד מאמינים בווידאו, וגם, לכאורה, ברמה הטכנולוגית אין לעולם הדייטים הרבה לאן להתקדם מלבד לשם. זה מתבקש, אבל הציבור עוד לא אימץ את זה כשיטה שנוח לו להתבטא בה. אין שום אתר דייטינג שהווידאו תפס בו מרכיב מהותי. זה דורש רמת חשיפה שרוב האנשים מרגישים בה לא בנוח".
קול מן העבר
אם אתרי ההיכרויות נחשבים מיושנים קמעה בעידן הווב 2.0, הרי שהיכרויות דרך טלפון עשויות להישמע כדינוזאור של ממש. בלי ניק, בלי תמונה, בלי זהות וירטואלית. הכול טמון בקול. שירות כזה מפעילה חברת סנס, המפעילה את מותג ההיכרויות LoveMe.
המותג, הפועל בשלוש פלטורמות - שירותי קול (IVR), wap וכמוצר וידאו בדור השלישי - קיים ארבע שנים. המותג נהנה מתמיכה של קמפיינים בתחנות הרדיו המקומי, וכן מקמפיינים טלוויזיוניים, שהאחרון שבהם עלה לאוויר בשבוע שעבר.
שירות ההיכרויות הטלפוני כולל פתיחת תיבה קולית במטרה שאנשים ישאירו בה הודעות, או לחילופין כדי להשאיר הודעות בתיבות של אחרים. יש שיחות אחד על אחד לפי קריטוריונים שהמשתמשים מגדירים והמערכת מחברת, וכן יש צ'ט מונחה על-ידי מנחה, תפקיד המאויש 17 שעות ביממה. הנוכחים נמצאים בחדר וירטואלי, שבו מתנהל רב-שיח, ואם שניים חפצים לעבור לדבר לבד, המנחה מוציא אותם לחדר פרטי.
יניב זינגר, מנכ"ל סנס, מדגיש, כי הפופולריות של האינטרנט כפלטפורמה להיכרות לא פגעה בחברה: "עדיין יש קהל מבוגר שלא מרגיש נוח באינטרנט, עדיין נוח לו יותר עם הפלטפורמה הטלפונית. אני לומד מקול הרבה יותר מטקסט. אני שומע את האיש, את הסגנון, את השפה, יותר מטקסט שאנשים עושים קופי פייסט אחד מהשני".
לדברי זינגר, "כבר שנה רביעית ברציפות שאנחנו גדלים, כל שנה בין 25% ל-30%. ל-LoveMe יש 120 אלף תיבות פעילות, ובשנה שעברה היו יותר מחצי מיליון משתמשים (מספרי טלפון שונים)".
* מי המשתמשים שלכם?
"יש שתי קבוצות עיקריות: בני 20-35 וקבוצה שנייה סביב גיל 50, אנשי פרק ב'".
* ואיפה אתם עומדים בנוגע לווב 2.0?
"ווב 2.0 הוא מאוד סקסי וזוכה להתייחסות רבה בתקשורת, אבל רוב האנשים עדיין לא מתחברים אליו. אחוז קטן מאוד מהאנשים כתב אי פעם בלוג, או העלה תמונה שלו לאינטרנט. זה עדיין רחוק מהמאס-מרקטינג".
* עדיין.
"אין ספק שעולם התקשורת הוא מאוד דינאמי, ו-LoveMe תתאים את עצמה להתפתחויות. זו הסיבה שכבר יש לנו שירותים מתקדמים יותר, כמו wap ווידאו בדור השלישי. לא לנצח נהיה שירות קולי. קודם כל, יש לו שנים טובות לחיות, מספידים אותו מוקדם מדי. דבר שני, אנחנו מוכנים עם המותג הזה בפלטפורמות יותר מתקדמות".
* עם מותג מוכר ומאגר לקוחות גדול, לא מתבקש לעבור לאינטרנט?
"אנחנו תמיד בוחנים את זה מחדש ולא פוסלים את זה, אבל אנחנו גם חושבים שזה נכון להתפקס במה שאנחנו טובים בו - לעשות היכרויות בסלולר".