שרה נתניהו, רעייתו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, תובעת בבית משפט השלום בת"א פיצוי בסך מיליון שקל מהעיתון "מעריב" ומהכתבת רוני מלול, בגין הוצאת דיבה. לטענתה, העיתון החליט בדצמבר האחרון לצאת בקמפיין נגד נתניהו כדי לחבל בסיכוייו להיבחר לראשות הממשלה.
באמצעות עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט, ד"ר אבי וינרוט ועודד גזית, טוענת שרה נתניהו כי מעריב פירסם ידיעה בעמודו הראשון תחת הכותרת "הזיכרון הקצר של נתניהו מכה שנית". באותו יום פורסמה בעמוד האחורי ידיעה בנושא "החניה הפרטית של שרה נתניהו", בה נטען ש"חלקת החניה החדשה והנחשקת נמצאת ממש מול הבית בירושלים, המשפחה טוענת: 'הסיבה ביטחונית', השב"כ: 'אנחנו לא אחראים לכך'".
נתניהו מבהירה בתביעה, שלא ח"כ נתניהו הוא שתובע את העיתון אלא היא, משום שהפגיעה בה "היתה פגיעה בכוונת מכוון שנועדה לפגוע בסופו של יום לא רק בתובעת כאדם פרטי אלא גם, ואולי בעיקר, כרעייתו של נתניהו".
לטענתה, הידיעה הראשונה מעמידה את נתניהו באור מגוחך, כמי ש"הזיכרון הקצר" שלו מכה בו. זאת משום שצוטט כאומר שבזמן כהונתו כראש ממשלה הסתיימה שביתת הסטודנטים תוך כמה ימים, שעה שהשביתה ארכה למעלה מ-40 יום. וכך הקורא מבין שאו שנתניהו סובל מבעיות זיכרון כרוניות, או שהוא מטעה את הציבור.
לדבריה, מה שביבי אמר הוא שבעוד שראש הממשלה הנוכחי, אהוד אולמרט, אינו מתערב בשביתות, הוא התערב בשביתה מייד, ומיום שנכנס למגע אישי עם הסטודנטים הושג הסכם תוך 15 יום.
באשר לידיעה השנייה נאמר, כי הקורא מקבל את הרושם ששרה נתניהו היא שביקשה לעצמה מקום חניה על חשבון הציבור, מתוך אדישות למצוקת החניה באזור ומתוך גחמה חסרת רגישות והצדק. אלא שהאמת היא ששרה אינה נוהגת בעצמה ברכב מאז 99', וכי מנכ"ל הכנסת הוא שביקש ממנה שלא להחנות את רכב המשפחה בחניה הפרטית, בשל צרכי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ.
טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 16847/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
